בעלון אור השבת גיליון 26 כתב @הרב שמעון ללוש שליט"א:
וכן הביא ב"מנוחת נתנאל" והובא גם בעלון "אור השבת" גיליון 64 מתוך הנ"ל:
אשמח לדעת מנין דבר זה ומי הם הפוסקים שסוברים שמי שגר בעיר שיש בה ים אינו מברך את ברכת הראייה על הים.
כיון שגם מסברא ברורה יש לחלק בין ראיית הכותל למי שגר בירושלים לבין הים, (וכן מנין בכלל הטעם לומר שהקריעה על הכותל קשורה להתפעלות...).
וגם כמה רבנים ששמעו דבר זה אמרו לי שפשוט שאין כך הדין ובוודאי אין לומר שמי שגר בעיר שיש בה ים לא יברך את הברכה.
ואולי אין הכוונה לפסוק כך, רק שהיה הו"א לומר כן או שרק כמה פוסקים כתבו כן, אבל אין הכוונה לפסוק כך (ורק במנוחת נתנאל הבין שזהו הדין).
וכן מסתבר לומר שהרב רק רצה להביא סברא נוספת לגבי מי שגר בירושלים שאינו קורע, וכתב שאולי אפש"ל שהוא גם מצד התפעלות והיסח הדעת, ולפי הסוברים שמי שגר בעיר שיש בה ים שאינו מברך, תובן סברא זו יותר, כיון שאין כ"כ התפעלות, והוי סניף וטעם נוסף בכדי להוסיף סברא נוספת לכך שמי שגר בירושלים אינו קורע. אך לא מסתבר שהרב התכוון לומר שכך הוא הדין.
אשמח להבהרת הדברים.
וכן הביא ב"מנוחת נתנאל" והובא גם בעלון "אור השבת" גיליון 64 מתוך הנ"ל:
אשמח לדעת מנין דבר זה ומי הם הפוסקים שסוברים שמי שגר בעיר שיש בה ים אינו מברך את ברכת הראייה על הים.
כיון שגם מסברא ברורה יש לחלק בין ראיית הכותל למי שגר בירושלים לבין הים, (וכן מנין בכלל הטעם לומר שהקריעה על הכותל קשורה להתפעלות...).
וגם כמה רבנים ששמעו דבר זה אמרו לי שפשוט שאין כך הדין ובוודאי אין לומר שמי שגר בעיר שיש בה ים לא יברך את הברכה.
ואולי אין הכוונה לפסוק כך, רק שהיה הו"א לומר כן או שרק כמה פוסקים כתבו כן, אבל אין הכוונה לפסוק כך (ורק במנוחת נתנאל הבין שזהו הדין).
וכן מסתבר לומר שהרב רק רצה להביא סברא נוספת לגבי מי שגר בירושלים שאינו קורע, וכתב שאולי אפש"ל שהוא גם מצד התפעלות והיסח הדעת, ולפי הסוברים שמי שגר בעיר שיש בה ים שאינו מברך, תובן סברא זו יותר, כיון שאין כ"כ התפעלות, והוי סניף וטעם נוסף בכדי להוסיף סברא נוספת לכך שמי שגר בירושלים אינו קורע. אך לא מסתבר שהרב התכוון לומר שכך הוא הדין.
אשמח להבהרת הדברים.
