ינובון בשיבה
Active member
לפני שתיבהלו מהכותרת אני אציע את מחשבתי:
הדבר ידוע שמצה עשירה היינו קמח שאין תערובת מים כלל אלא מי פירות בלבד או יין וכיו"ב, לכאורה, אם אני מערב אך ורק יין ביחד עם קמח, הטעם של היין צריך להיות מורגש, ולפ"ז יש למצה עשירה דין של פת הבאה בכסנין אליבא דהרמב"ם.
עכשיו לנקודה העיקרית, מצינו שיש הבדל אחד בין מצה רגילה לעשירה והוא שלא יוצאים במצה עשירה י"ח מצה בליל הסדר, אבל לכאורה, שם מצה עליה, ואף שלא יוצאים י"ח מצה, מ"מ בשאר הדינים היא צריכה להיות כמו מצה, דהיינו המוציא, וגם בב"י סי' תעה לגבי אם צריך ג' מצות בליל הסדר או ב', מובאים דברי הרא"ש שאם יש לאדם רק כזית אחד של מצה רגילה יכול לברך המוציא על מצה עשירה והכזית מצת עוני תצטרף ללחם משנה, ואח"כ יברך על הכזית מצת עוני 'על אכילת מצה'.
ובנוסף, כמו שעל המצה אנחנו מברכים המוציא על אף שהוא נכסס - שזה אחד התנאים בשביל להגדיר פת הבאה בכסנין, גם טעם בעיסה הוא אחד מהתנאים, ולמה זה יתבטל וזה לא, שהרי גם זה בכלל הפת שמצויה בפסח (שוב בבקשה בלי להכנס לדעת האוסרים מצה עשירה שהרי ודאי לא שאלתי לדעתם, וגם לא לסוברים לא לאכול פפושדו, תצאו לרגע מנקודת הנחה שמדובר איכשהו במצה עשירה שמותר לאכול והנידון הוא רק על הברכה)?
ולענין הפפושדו (רק לענין ברכה) אם נגיד באמת שבמצה עשירה הברכה 'המוציא' על אף שיש טעם בעיסה, אז גם על הפפושדו בפסח צריך לברך 'המוציא', שהרי מה לי טעם יין מה לי טעם סוכר?
כל זה כתבתי כי הסתפקתי היום בדבר, והחלטתי להעלות את הנושא כדי לדון עליו בדיבוק חברים.
לכן, לא צריך להגיב בציניות, בריתחא או בזלזול וכיו"ב, בסך הכל העלתי נקודה שהייתי רוצה שנדון בה אליבא דאמת.
בשורות טובות
הדבר ידוע שמצה עשירה היינו קמח שאין תערובת מים כלל אלא מי פירות בלבד או יין וכיו"ב, לכאורה, אם אני מערב אך ורק יין ביחד עם קמח, הטעם של היין צריך להיות מורגש, ולפ"ז יש למצה עשירה דין של פת הבאה בכסנין אליבא דהרמב"ם.
עכשיו לנקודה העיקרית, מצינו שיש הבדל אחד בין מצה רגילה לעשירה והוא שלא יוצאים במצה עשירה י"ח מצה בליל הסדר, אבל לכאורה, שם מצה עליה, ואף שלא יוצאים י"ח מצה, מ"מ בשאר הדינים היא צריכה להיות כמו מצה, דהיינו המוציא, וגם בב"י סי' תעה לגבי אם צריך ג' מצות בליל הסדר או ב', מובאים דברי הרא"ש שאם יש לאדם רק כזית אחד של מצה רגילה יכול לברך המוציא על מצה עשירה והכזית מצת עוני תצטרף ללחם משנה, ואח"כ יברך על הכזית מצת עוני 'על אכילת מצה'.
ובנוסף, כמו שעל המצה אנחנו מברכים המוציא על אף שהוא נכסס - שזה אחד התנאים בשביל להגדיר פת הבאה בכסנין, גם טעם בעיסה הוא אחד מהתנאים, ולמה זה יתבטל וזה לא, שהרי גם זה בכלל הפת שמצויה בפסח (שוב בבקשה בלי להכנס לדעת האוסרים מצה עשירה שהרי ודאי לא שאלתי לדעתם, וגם לא לסוברים לא לאכול פפושדו, תצאו לרגע מנקודת הנחה שמדובר איכשהו במצה עשירה שמותר לאכול והנידון הוא רק על הברכה)?
ולענין הפפושדו (רק לענין ברכה) אם נגיד באמת שבמצה עשירה הברכה 'המוציא' על אף שיש טעם בעיסה, אז גם על הפפושדו בפסח צריך לברך 'המוציא', שהרי מה לי טעם יין מה לי טעם סוכר?
כל זה כתבתי כי הסתפקתי היום בדבר, והחלטתי להעלות את הנושא כדי לדון עליו בדיבוק חברים.
לכן, לא צריך להגיב בציניות, בריתחא או בזלזול וכיו"ב, בסך הכל העלתי נקודה שהייתי רוצה שנדון בה אליבא דאמת.
בשורות טובות
