ברכה על נטילה בקביעות סעודה

[תלמיד הרב]

שאלתי כמה רבנים והתשובות מבלבלות אני צריך תשובה חותכת עם מקור:
האם אדם שקבע סעודה על פת הבאה בכיסנין מברך על נטילת ידיים או לא מברך???

 

[תלמיד מר"ן]

דעת מרן שליט"א שמברך ברכות ח"א עמ' ק

 

[rafi2391]

שאלתי כמה רבנים והתשובות מבלבלות אני צריך תשובה חותכת עם מקור:
האם אדם שקבע סעודה על פת הבאה בכיסנין מברך על נטילת ידיים או לא מברך???

מה הבלבול ? קביעות סעודה על מזונות זה כמו לחם לכל דבר

 

[יוסף ילקוט]

מה הבלבול ? קביעות סעודה על מזונות זה כמו לחם לכל דבר

לא כ"כ מילתא פשיטא כמדומני שבעבר הורה הראשל"צ שהמברך יש לו ע"מ שיסמוך

 

[בנימין לוריא]

ראה כאן:

וכן בנטילת ידיים בקובע סעודתו על פהב"כ
במהדו"ק ברכות עמ' יז כתב שלכתחילה אין לברך והמברך ילעמ"ל
בברכות ח"א מהדו"ב עמ' ק-קג כתב למעשה לברך

(וראה קצת כאן).

 

[rafi2391]

(וראה קצת כאן).

לא יודע מה רשום פה אבל כמדומני הברכות חלק א החדש פסק לברך
וגם אם פסק שלא אין שום צד לא לברך זה לחם לכל דבר בקביעות סעודה וצריך לברך
ועוד שהמחלוקת לא המצווה ויש עליו חיוב ליטול
מענין לעניין הוא הדין גם למי שנכנס לשירותים יש עליו חזקת חיוב שצריך לברך על נטילה אם רוצה להמשיך לאכול לחם ואכמל

 

[בנימין לוריא]

לא יודע מה רשום פה אבל כמדומני הברכות חלק א החדש פסק לברך

ציטטתי זאת בהודעה הקודמת שלי: (אמנם לא היה כ"כ ברור שלכך נתכוונתי).

וכן בנטילת ידיים בקובע סעודתו על פהב"כ
במהדו"ק ברכות עמ' יז כתב שלכתחילה אין לברך והמברך ילעמ"ל
בברכות ח"א מהדו"ב עמ' ק-קג כתב למעשה לברך

 

[זיל בתר טעמא]

דעת מרן זצ"ל ביבי"א חי"א סימן יג' באות ג' שמי שלא נהג לברך- לא יברך, וידוע שבחזו"ע ברכות עמ' תקכז' במפתחות כתוב שיטול עם ברכה אך אינו חזק מספיק כדי לסתור מש"כ ביבי"א, מה גם שהראשל"צ שליט"א בילקו"י ברכות ח"א הביא דברי היבי"א בהערות למטה.
לכן בדעת מרן זצ"ל לא מוחלט כלל לברך, ויותר נראה בדעתו שלא יברך.

 

[rafi2391]

דעת מרן זצ"ל ביבי"א חי"א סימן יג' באות ג' שמי שלא נהג לברך- לא יברך, וידוע שבחזו"ע ברכות עמ' תקכז' במפתחות כתוב שיטול עם ברכה אך אינו חזק מספיק כדי לסתור מש"כ ביבי"א, מה גם שהראשל"צ שליט"א בילקו"י ברכות ח"א הביא דברי היבי"א בהערות למטה.
לכן בדעת מרן זצ"ל לא מוחלט כלל לברך, ויותר נראה בדעתו שלא יברך.

בילקוי הברכות החדש פסק לברך אז על סמך הערה אתה רוצה לא לברך
ועוד שיש לך חזקת חיוב שיש פה ספק בברכה ולא המצווה
בקיצור צריך לברך פה

 

[זיל בתר טעמא]

בילקוי הברכות החדש פסק לברך אז על סמך הערה אתה רוצה לא לברך
ועוד שיש לך חזקת חיוב שיש פה ספק בברכה ולא המצווה
בקיצור צריך לברך פה

כי מרן זצ"ל לא סובר ככה.
לא פוסקים כמו הרדב"ז ואין לנו פה דעת מרן השו"ע לברך, ועוד שזה לא הטעם שהכריע בילקו"י לברך אלא משום שהמנהג ככה.
בקיצור זה לא פשוט.

 

[rafi2391]

כי מרן זצ"ל לא סובר ככה.
לא פוסקים כמו הרדב"ז ואין לנו פה דעת מרן השו"ע לברך, ועוד שזה לא הטעם שהכריע בילקו"י לברך אלא משום שהמנהג ככה.
בקיצור זה לא פשוט.

לא פשוט אולי לך אבל מחילה לכל העוסקים זה פשוט
פוסקים לפי הרדבז שיש חזקת חיוב תלמד את זה בילקוי ברכות החדש וכאן יש חזקת חיוב שאוכל קביעות סעודה ומחוייב ליטול ידיים
אז למה שלא יברך

 

[זיל בתר טעמא]

לא פשוט אולי לך אבל מחילה לכל העוסקים זה פשוט
פוסקים לפי הרדבז שיש חזקת חיוב תלמד את זה בילקוי ברכות החדש וכאן יש חזקת חיוב שאוכל קביעות סעודה ומחוייב ליטול ידיים
אז למה שלא יברך

לכה"ח זה לא פשוט ולמרן זצ"ל בכתובים זה לא פשוט, ועיין בילקו"י בפסק למעלה שכתב את הסיבה להיתר לברך (דרך אגב, הרב לא כתב שחייב לברך אלא ש"אפשר" לברך, ודו"ק) והיא: "כי מצינו לכמה ראשונים שמבואר בדבריהם שיש לברך על נטילת ידיים בקביעות סעודה על פהב"כ. וגם כך נהגו רבים"- והוא כדאמרן.
מאידך, אין שום זכר בהערה או למעלה בפסק לטענה שלך...........
תקרא היטב את ההערה ותראה להדיא שגם הראשל"צ שליט"א מודה שמרן זצ"ל סובר שאין לברך למי שלא נהג. אז על מה הויכוח? זו דעת מרן וזהו. ואני הקטן בוחר להיצמד לדבריו, בפרט בספק ברכות.

 

[יוסף דהן]

לא כ"כ מילתא פשיטא כמדומני שבעבר הורה הראשל"צ שהמברך יש לו ע"מ שיסמוך

זה לא כמדומני זה באמת כך

ובקובץ המשביר שיצא בעבר מובא שכתב מרן שליט''א שמי שכתב בסוף את תוכן ההלכות של חזו''ע ברכות לברך ענט'י שקובע סעודה על פת הבאה בכיסנין יראה שמרן החזו'ע לא כתב כן
והתבטא מרן שליט'א ''תלמיד טועה ברבו תולה'

וכאמ' חזר בו בילקוי

 

[rafi2391]

לכה"ח זה לא פשוט ולמרן זצ"ל בכתובים זה לא פשוט, ועיין בילקו"י בפסק למעלה שכתב את הסיבה להיתר לברך (דרך אגב, הרב לא כתב שחייב לברך אלא ש"אפשר" לברך, ודו"ק) והיא: "כי מצינו לכמה ראשונים שמבואר בדבריהם שיש לברך על נטילת ידיים בקביעות סעודה על פהב"כ. וגם כך נהגו רבים"- והוא כדאמרן.
מאידך, אין שום זכר בהערה או למעלה בפסק לטענה שלך...........
תקרא היטב את ההערה ותראה להדיא שגם הראשל"צ שליט"א מודה שמרן זצ"ל סובר שאין לברך למי שלא נהג. אז על מה הויכוח? זו דעת מרן וזהו. ואני הקטן בוחר להיצמד לדבריו, בפרט בספק ברכות.

כהח פסק לברך
אבל זה לא הנקודה
הנקודה שיש פה כלל של הרדבז המחלוקת היא בברכה והיא נמשכת אחרי הברכה בפרט שרובץ חזקת חיוב לעשות נטי אם מתכוון לאכול קביעות סעודה אין פה צד שלא לברך ודוק

 

[זיל בתר טעמא]

כהח פסק לברך

אמת. התחלפו לי השיטות בראש.

לגבי מה שכבודו חוזר וטעון, ליתא, אחהמ"ר- כיון שידוע שפוסקים כמו כללו של הרדב"ז רק כאשר מרן פוסק לברך.
והיה תמוה לי מתחילה מה שכבודו חזר ורשם, אז עכשיו פתחתי בילקו"י ברכות ח"א, ושם בעמ' שמח' כתוב בזה"ל: "דאף דאנן קיי"ל דבמקום שמרן פסק בש"ע להכשיר את המצוה ברוכי נמי מברכינן, אך כ"ז כשאיתחזק חיובא וכו.."
מה כתוב כאן? שאיתחזק חיובא הוא רק בתנאי שמרן מכשיר אך אם מרן לא מכשיר, מאן דכר שמיה?? וכאן אין לנו דעת מרן לברך.
וידוע שזו דעת מרן זצ"ל והילקו"י...והוא כדאמרן מתחילה: "לא פוסקים כמו הרדב"ז ואין לנו פה דעת מרן השו"ע לברך" עיין לעיל.

נ.ב.: זה שהראשל"צ לא נקט את הטעם שכתבת, היה אמור להדליק נורה..הרי היה הכי קל לטעון כך, ומה שאנחנו יודעים ודאי שהרב יודע לא? ודו"ק.

 

[rafi2391]

אמת. התחלפו לי השיטות בראש.

לגבי מה שכבודו חוזר וטעון, ליתא, אחהמ"ר- כיון שידוע שפוסקים כמו כללו של הרדב"ז רק כאשר מרן פוסק לברך.
והיה תמוה לי מתחילה מה שכבודו חזר ורשם, אז עכשיו פתחתי בילקו"י ברכות ח"א, ושם בעמ' שמח' כתוב בזה"ל: "דאף דאנן קיי"ל דבמקום שמרן פסק בש"ע להכשיר את המצוה ברוכי נמי מברכינן, אך כ"ז כשאיתחזק חיובא וכו.."
מה כתוב כאן? שאיתחזק חיובא הוא רק בתנאי שמרן מכשיר אך אם מרן לא מכשיר, מאן דכר שמיה?? וכאן אין לנו דעת מרן לברך.
וידוע שזו דעת מרן זצ"ל והילקו"י...והוא כדאמרן מתחילה: "לא פוסקים כמו הרדב"ז ואין לנו פה דעת מרן השו"ע לברך" עיין לעיל.

נ.ב.: זה שהראשל"צ לא נקט את הטעם שכתבת, היה אמור להדליק נורה..הרי היה הכי קל לטעון כך, ומה שאנחנו יודעים ודאי שהרב יודע לא? ודו"ק.

מחילה דבריך לא מדוייקים
בילקוי ברכות החדש הביא מתי פוסקים את כלל הרדבז שזה רק שיש חזקת חיוב וכך גם הביא בברכה נאמנה
והוא בעצמו רשם 'על כל אכילת פירור יש חזקת חיוב לנטילה והדברים פשוטים
הספר לא מולי אני בעתיד ישלח את העמוד

 

[זיל בתר טעמא]

מחילה דבריך לא מדוייקים
בילקוי ברכות החדש הביא מתי פוסקים את כלל הרדבז שזה רק שיש חזקת חיוב וכך גם הביא בברכה נאמנה
והוא בעצמו רשם 'על כל אכילת פירור יש חזקת חיוב לנטילה והדברים פשוטים
הספר לא מולי אני בעתיד ישלח את העמוד

אני מצטט לך מהספר, זה המילים של הילקו"י לא שלי.
שם מדבר על אדם שנגע במקומות המכוסים וחוזר ליטול ידיים, שלדעת מרן מברך אך עושים סב"ל אפילו שהמחלוקת במצווה ולא בברכה ויש לנו את כלל של הרדב"ז, והסיבה כיון שאין כאן חזקת חיוב, אך כאשר אין לנו דעת מרן לברך אז אפילו שיש חזקת חיוב לא משתמשים בכלל הזה.
שוב, הגע עצמך- למה הרב לא כתב את הטענה הזאת והיה צריך להביא סייעתא מראשונים ושכן המנהג? לדבריך, יש לנו כלל ברור. אלא על כרחך שהכלל לא נכנס פה.

 

[rafi2391]

אני מצטט לך מהספר, זה המילים של הילקו"י לא שלי.
שם מדבר על אדם שנגע במקומות המכוסים וחוזר ליטול ידיים, שלדעת מרן מברך אך עושים סב"ל אפילו שהמחלוקת במצווה ולא בברכה ויש לנו את כלל של הרדב"ז, והסיבה כיון שאין כאן חזקת חיוב, אך כאשר אין לנו דעת מרן לברך אז אפילו שיש חזקת חיוב לא משתמשים בכלל הזה.
שוב, הגע עצמך- למה הרב לא כתב את הטענה הזאת והיה צריך להביא סייעתא מראשונים ושכן המנהג? לדבריך, יש לנו כלל ברור. אלא על כרחך שהכלל לא נכנס פה.

הרב בעצמו חייב שברגע שנוטל ידיים חייב ליטול על כל פירור שאוכל רובץ עליו חובת חיוב
אז אין שום צד לא לברך
הוא הדין אם נכנס לשירותים

 

[זיל בתר טעמא]

הרב בעצמו חייב שברגע שנוטל ידיים חייב ליטול על כל פירור שאוכל רובץ עליו חובת חיוב
אז אין שום צד לא לברך
הוא הדין אם נכנס לשירותים

אז למה הוא פסק לא לברך? הרי יש חזקת חיוב ויש לנו את הרדב"ז.

 

[rafi2391]

אז למה הוא פסק לא לברך? הרי יש חזקת חיוב ויש לנו את הרדב"ז.

זה הקושיה
כמעט כל הפוסקים אומרים לברך
ואל תגיד סבל כי גם על מסטיק תגיד סבל יש פוסקים אומרים לא לברך ואעפכ אתה מברך...