• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

ברכות התורה קודם ק"ש שעל המטה

לכאו' זה תלוי בנדון של אם צ"ל ברכות התורה לפני תפילה כמו תהילים, שממרן נ' של"צ ומתשו' הרמב"ם צריך, ומרן זיע"א כתב שטוב להחמיר.
וכן ראה ביבי"א ח"ח (סי' ה או' ה) שכתב שמי שהתפלל ערבית מבעו"י ונרדם, שקם בלילה וקורא ק"ש צריך לברך לפני ברכות התורה, יעויי"ש
 
מצד אחד, מי שקם בבוקר מאוחר ולא יספיק לקרוא ק"ש קודם ברכות התורה ואל"כ יעבור סוזק"ש, וכן אם שומע קדושה קודם שבירך ברכות התורה וכן י"ג מידות, קיי"ל שיקרא בלא ברכות התורה משום שהוא לא קורא לשם לימוד תורה אלא רק בשביל לצאת יד"ח. וא"כ לכאורה ה"ה לנד"ד שיוכל לקרוא ק"ש בלא ברכות התורה.
ולכאורה הוא גם דומה למה שהובא בילקו"י סי' מ"ז ס"י: המשכים קום בבוקר ורוצה לקרוא תהלים לפני התפילה, וכן האומר פסוקים דרך תפלה ותחנונים ולא בדרך קריאה ולימוד, יש אומרים שמותר לאומרם קודם ברכות התורה, וכן דעת מרן השלחן ערוך. עכ"ל. ואמנם להלכה כתב שטוב לחוש ולהחמיר, אבל מסתמא חזי לאיצטרופי.
(וכן שבמקרה שיוצא יד"ח בברכת "אהבת עולם" טוב ללמוד אחר התפילה מעט, משום שהק"ש גופא לא נחשבת כדברי תורה אלא כתפילה)
וכן בצירוף דעת ר"ת שברכות התורה פוטרות משחרית לשחרית, ואפי' ישן באמצע ואין השינה נחשבת הפסק, שלפי דבריו בוודאי שלא יצטרך לברך.
מצד שני, יש מקום לחייבו בברכות התורה לכתחילה (ומכיון שהכא אינו לחוץ ואינה מצווה עוברת) וכן שכל מה שהותר לקרוא ק"ש אם יעבור הזמן או אם הציבור אומר, הוא דווקא פסוק ראשון, אבל כל ק"ש לכאורה יהיה אסור לו לומר בלי ברכות התורה.
ונ"ל שהטוב ביותר שיברך ברכות התורה וילמד מעט ואח"כ יקרא ק"ש. (ואולי יהיה אפשר גם להרהר ברכות התורה בליבו ובצירוף הצדדים שיש להקל לקרוא ק"ש בלי ברכות התורה, ובצירוף הדעה שהרהור כדיבור דמי אך אין חשש ברכה לבטלה והפסק [ואנו סומכים ע"ז למעשה לעניין שמיעת קדושה כשנמצא בתפילת שמו"ע או כשמסופק אם בירך ויוצא יד"ח מחבירו], יוכל לקרוא ק"ש בפיו. ואולי אפי' יועיל אם לא יאמר ברכות התורה כלל ורק יהרהר את ק"ש, והמהרהר בד"ת יכול להקל שלא לברך ברכות התורה, ואולי מ"מ עולה לו כק"ש שעל המיטה) [והנלענ"ד כתבתי ועדיין אינו למעשה טרם הוראת חכם]
 
נערך לאחרונה:
כעת נתעוררה שאלה, האם אשה שישנה בלילה על מיטתה שינת קבע ואח"כ קמה ורוצה להתפלל ערבית, האם צריכה לברך ברכות התורה (מכיון שקוראת ק"ש בערבית) או לא?
שהרי היא אינה אומרת ברכת "אהבת עולם" בשם ומלכות, ואינה יכולה להיפטר בכך מברכות התורה וכמש"כ כאן, (ואמנם שם דן במקרה שהאשה רוצה ללמוד אח"כ, ואני שואל במקרה שרק רוצה להתפלל ערבית וממילא לקרוא ק"ש).
 
נשאלתי באדם שנתעורר בלילה ונזכר שלא קרא ק"ש שעל המיטה, האם יש לו לברך קודם לכן ברכות התורה או לא.
אשמח לדעת מה אומרים חכמי ורבני הפורום בעניין.
יש על זה מעין אומר
וגם תשובה באליבא דהלכתא לרב חותה
(כמדו' ששניהם בתחילת הספר זה במעין אומר ח''א והשני איני יודע)
איני זוכר בדיוק מסקנה
 
כעת נתעוררה שאלה, האם אשה שישנה בלילה על מיטתה שינת קבע ואח"כ קמה ורוצה להתפלל ערבית, האם צריכה לברך ברכות התורה (מכיון שקוראת ק"ש בערבית) או לא?
שהרי היא אינה אומרת ברכת "אהבת עולם" בשם ומלכות, ואינה יכולה להיפטר בכך מברכות התורה וכמש"כ כאן, (ואמנם שם דן במקרה שהאשה רוצה ללמוד אח"כ, ואני שואל במקרה שרק רוצה להתפלל ערבית וממילא לקרוא ק"ש).
לא הבנתי את הספק של כבודו הרי אחרי שהיא מברכת ברכות התורה היא קורא פרשת ברכת כהנים וזה נחשב ללימוד תורה
וחוץ מזה נראה לי פשוט שלקרא ק"ש נחשב ללימוד תורה שזה מה שכתוב ודברת בם ותברך ברכות התורה
 
אז למה מי שנפטר בברכת "אהבת עולם" טוב שילמד אחר התפילה מעט? הרי לשיטתך כבר יצא יד"ח בק"ש.
כתב הבית יוסף אורח חיים סימן מז וא"ת למה לו לירושלמי לומר על הנפטר באהבה רבה שצריך שילמוד מיד שהרי לעולם הוא לומד שהרי קורא ק"ש אחר אהבה רבה ואפשר לומר דכבר אפשר שאינו קורא ק"ש סמוך לאהבה דהא איכא מאן דאמר בסוף פרק קמא דברכות (שם) דהא דתנן אמר להם הממונה ברכו ברכה אחת והם ברכו וקראו עשרת הדברות שמע והיה אם שמוע ברכה אחת היינו יוצר אור וא"כ אחר ק"ש אומר אהבה רבה וכל כהאי גוונא איצטריך הירושלמי לאשמועינן שאין ברכת אהבה רבה פוטרת מברכת התורה אלא כשלמד מיד דוקא ועוד יש לומר דק"ש ותפלה לא חשיבי לימוד לענין זה דדברי תחנונים ותפלה לחוד ודברי תלמוד תורה לחוד וק"ש כדברי תפילות הוא עכ"ל והתי' השני של הב"י מאוד קשה לי הרי ק"ש זה לימוד תורה שהתורה צוותה ושננתם לבנך ודברת בם אלא שנראה דר"ל דמשום שמי שמברך אהבת עולם כוונתו רק על הק"ש ולא על כל הלימוד תורה בכללי ולכן צריך ללמוד להראות שכוונתו על כל הלימוד תורה וכ"נ מדברי התוס' ברכות דף יא עמוד ב וז"ל שכבר נפטר באהבה רבה. עד הלכך נימרינהו לכולהו - בירושלמי יש הא דאמרי' שכבר נפטר באהבה רבה והוא ששנה על אתר פירוש לאלתר שלמד מיד באותו מקום. ונשאל להרב ר' יצחק כגון אנו שאין אנו לומדין מיד לאחר תפלת השחר שאנו טרודין והולכים כך בלא למוד עד אמצע היום או יותר אמאי אין אנו מברכין ברכת התורה פעם אחרת כשאנו מתחילין ללמוד. והשיב ר"י דלא קיימא לן כאותו ירושלמי הואיל וגמר' שלנו לא אמרו ואין צריך לאלתר ללמוד. ועוד אפי' לפי הירושלמי דוקא אהבה רבה דלא הוי עיקר ברכה לברכת התורה דעיקר אהבה רבה לק"ש נתקן ובשביל היא אינו נפטר מברכת התורה אלא אם ילמוד מיד וגם לא יעשה היסח הדעת. אבל ברכת אשר בחר בנו וברכת לעסוק בדברי תורה שהן עיקר לברכת התורה פוטרת כל היום עכ"ל וכ"נ מחידושי הרא"ה שם וז"ל פי', הא דאמר רב יהודא שקרא קרית שמע אינו צריך לברך שכבר נפטר באהבה רבה, פרשו בירושלמי והוא ששנה על אתר, פי' לאלתר, וטעמא משום דאהבה רבה אינה ברכה מיוחדת לתלמוד תורה, ולתלמוד תורה ברכה אחרת מיוחדת יש לה אלא שמכל מקום כיון דקרית שמע בכלל תלמוד תורה כיון שבירך עליה ושונה לאלתר הרי הוא פטור בכך. עכ"ל
וז"ל הילקוט יוסף פסוקי דזמרה וקריאת שמע הערות סימן מז - מהלכות ברכות התורה אות יד
ושמא סמך על אמירת קריאת שמע שתועיל לדברי תורה אחר ברכות התורה. אך מאידך הרי אינו מכוין לשם דברי תורה, אלא לשם מצות קריאת שמע. וכיו"ב כתב בספר מגן גבורים (סי' מז בשלטי הגבורים סק"ח) שההלכה שברכת אהבת עולם פוטרת מברכות התורה היא לא רק באופן שנתכוין בפירוש לפטור בברכה זו מה שיקרא וילמוד לאחר מכן, שהרי אפילו למאן דאמר מצוות אין צריכות כוונה, אם נתכוין בכוונה הפכית לא מהני, כמו שכתב הרשב"ם (הובא בתלמידי רבינו יונה פרק קמא דברכות יב) ובהר"ן (ראש השנה כח א) ועוד, והוא הדין לכאן שאם כיון בפירוש רק לשם קריאת שמע אינו נפטר מברכות התורה עכ"ל

מ"מ אין זה משנה לנידון שהבאת שהרי אדם יכול לקום באמצע הלילה לברך ברכות התורה לקרות פסוקי ברכת כהנים ולחזור לישון ובבוקר יברך שוב וה"ה שאם קמה להתפלל ערבית שתברך ברכות התורה ותקרא פסוקי ברכת כהנים
 
נערך לאחרונה:
חזור
חלק עליון