ברכות

[יוחנן ברקאי]

מה טעם פסק מרן זיע"א בהליכות עולם ח"ב בהעלותך אות ה שהנכנס לבית הכסא יחזור לברך, הרי אם מטעם שזה מקום שלא ראוי לאכילה, הרי בב"י ס' קעח ובש"ע ס"ו פסק שאם התפלל באמצע סעודתו לא חוזר ומברך. ומבואר שם שאף שאסור לו לברך באמצע תפלתו מ"מ לא הוי הפסק. ואם משום דברי הביאור הלכה ד"ה כגון, הנ"מ כשיוצא מביתו, אך לא משום ביה"כ? אשמח לדעת מה כתבו האחים טויל שהרב הביא שם. חשוב לציין שמרן זצ"ל חזר בו בזה כמבוא בקובץ בית יוסף גליון לד עמ' ה שסב"ל. רק רציתי לברר מקחו של צדיק.

 

[חכם]

אפשר לחלק שבביה"כ איסור האכילה נגרם מחמת המקום, ולכן אפשר להחשיב זאת שינוי מקום אף שהוא באותו בית. אולם גבי תפילה האיסור מצד המעשה, וכמו שזכור לי שאם התפנה שלא בבית הכסא אין בזה הפסק לכו"ע.