בדיוק הראה לי חבר תשובה שענה לאחרונה הרה"ג יהודה ברכה בעניין
שאלה: האם משום זריזין יש עניין להקדים ברכת האילנות בליל ר"ח?
תשובה א. לא שייך דין של זריזין מקדימין למצות גבי ברכות הראיה, שכל זמן שלא ראה לא נתחייב כלל, ובשו"ת ברכי"ה (ח"ג חאו"ח סי' כא) כתבנו שאף אם ראה לא נתחייב. ע"ש. [ומ"ש בזה בשו"ת אורן של חכמים (ח"ד סי' מח אות ג). י"ל]. ועוד אף אי נימא דאיכא בזה דין זריזין, כבר נודע מ"ש בשו"ת יבי"א (ח"ב חיו"ד ס"ס יח) דכל היכא שאם ימתין מלקיים המצוה יקיימה בהידור טפי, תו לא חיישינן לזריזין. ע"ש. וכן מתבאר מדברי מרן בש"ע (סי' תכו ס"ב) דס"ל להמתין מלברך הלבנה עד מוצאי שבת כשהוא מבושם, ולא חייש לדין זריזין מקדימין למצות. עיין ודו"ק. וע"ע במ"ש בשו"ת ברכי"ה (ח"ט חאו"ח ס"ס יג). ודו"ק. וכ"כ בשו"ת מסיני בא (חלק א סי' צב אות יב) שאף שמעיקר הדין אפשר לברך גם בלילה. אמנם מאחר ובדרך כלל אין מצוי ציבור שמברכים בלילה, מוטב שיניח הברכה עד ליום ויברכנה ברוב עם. ע"ש.
שאלה: האם משום זריזין יש עניין להקדים ברכת האילנות בליל ר"ח?
תשובה א. לא שייך דין של זריזין מקדימין למצות גבי ברכות הראיה, שכל זמן שלא ראה לא נתחייב כלל, ובשו"ת ברכי"ה (ח"ג חאו"ח סי' כא) כתבנו שאף אם ראה לא נתחייב. ע"ש. [ומ"ש בזה בשו"ת אורן של חכמים (ח"ד סי' מח אות ג). י"ל]. ועוד אף אי נימא דאיכא בזה דין זריזין, כבר נודע מ"ש בשו"ת יבי"א (ח"ב חיו"ד ס"ס יח) דכל היכא שאם ימתין מלקיים המצוה יקיימה בהידור טפי, תו לא חיישינן לזריזין. ע"ש. וכן מתבאר מדברי מרן בש"ע (סי' תכו ס"ב) דס"ל להמתין מלברך הלבנה עד מוצאי שבת כשהוא מבושם, ולא חייש לדין זריזין מקדימין למצות. עיין ודו"ק. וע"ע במ"ש בשו"ת ברכי"ה (ח"ט חאו"ח ס"ס יג). ודו"ק. וכ"כ בשו"ת מסיני בא (חלק א סי' צב אות יב) שאף שמעיקר הדין אפשר לברך גם בלילה. אמנם מאחר ובדרך כלל אין מצוי ציבור שמברכים בלילה, מוטב שיניח הברכה עד ליום ויברכנה ברוב עם. ע"ש.
