ברכת האילנות בלילה משום זריזין

יש בכלל דין 'זריזין' בברכות השבח ? (אני רק שואל)
אין להוכיח מברכת הלבנה כי שם יש 'מצוה' שזה מקביל פני שכינה (וגם שם יש מעדיפים ברוב עם או מוצ''ש על פני 'זריזים' אינני נכנס לזה)
בכלל, יש לעיין איזה חיוב ממש זה לברך ברכת האילנות ? מהגמ' משמע שרק מי שיוצא ורואה אילנות מלבלבים וכו', כמו שאין חיוב ליסוע לים כל ל' יום לברך 'עושה מעשה בראשית'
אלא נ''ל בעיקר שמקפידים מאוד ע''ז בודורתינו, וגם בפוסקים האחרונים אולי הוא ע''פ המקובלים שגילו בברכה זו סודות וכו' כמ''ש החיד'א.
 
בס"ד

כידוע על פי מרן זצ"ל מותר לברך ברכת האילנות בלילה.
אם כן מדוע לא נאמר לברך בלילה משום זריזין?
הובאה תשובתו בקיצור חזו"ע שבו הוא מורה שלמרות זאת עדיף ביום כפשטות הגמ'.

אולם דעת הרב אלקנה ישראל שליט"א שבאמת עדיף מחמת טעם זה לברך בלילה.
 
 
נ"ל לבאר דברי מרן זצ"ל כך:
דאף שיש כאן דין 'זריזין' שקודם למעלת 'ברוב עם' (כידוע מהברכ"י סי' א אות ז' מהא דר"ה לב:), מ"מ כתבו הפוס' שאם מצטרף למעלת 'ברוב עם' עוד מעלת אחרת אין דין 'זריזין' קודם, ולכן גם הכא כיון שיש אומרים שאין לברך בלילה כפי פשט הגמ' (כ"כ בשו"ת הר צבי סי' קיח) א"כ עדיף לברך 'ברוב עם' ביום (כפי מה שנוהגים כיום) מאשר בלילה שיש ב' גריעותות: יחיד+ יש פוס' שאין מברכין בלילה.
 
מרן בעצמו ענה על כך בזו הלשון:
כבוד אהובי וחביבי שליט"א
האי מאן דנפיק "ביומי" ניסן, "וחזי" אילני דמלבלבי, עדיף ב"יום" ר"ח ואחריו.
עובדיה יוסף
זו תשובה שכתב אותה לר' ארז גבו, ובזמנו פרסם אותה
 
מרן בעצמו ענה על כך בזו הלשון:
כבוד אהובי וחביבי שליט"א
האי מאן דנפיק "ביומי" ניסן, "וחזי" אילני דמלבלבי, עדיף ב"יום" ר"ח ואחריו.
עובדיה יוסף
זו תשובה שכתב אותה לר' ארז גבו, ובזמנו פרסם אותה
היום אפשר ''חזי'' גם בלילה ע''י תאורה
אא''כ הכוונה שהברכה תוקנה לברך דוקא בשעות היום (שזה תמוה, לא מצינו מי שיכתוב כן להדיא בראשונים) ואז ממילא א''א בשופו''א לברך בלילה
וצ''ע
 
היום אפשר ''חזי'' גם בלילה ע''י תאורה
אא''כ הכוונה שהברכה תוקנה לברך דוקא בשעות היום (שזה תמוה, לא מצינו מי שיכתוב כן להדיא בראשונים) ואז ממילא א''א בשופו''א לברך בלילה
וצ''ע
שרגא בטיהרא אולי זו הכוונה במקרה הזה
 
מרן בעצמו ענה על כך בזו הלשון:
כבוד אהובי וחביבי שליט"א
האי מאן דנפיק "ביומי" ניסן, "וחזי" אילני דמלבלבי, עדיף ב"יום" ר"ח ואחריו.
עובדיה יוסף
זו תשובה שכתב אותה לר' ארז גבו, ובזמנו פרסם אותה
יש אפשרות לקבל את המכתב?
 
מרן בעצמו ענה על כך בזו הלשון:
כבוד אהובי וחביבי שליט"א
האי מאן דנפיק "ביומי" ניסן, "וחזי" אילני דמלבלבי, עדיף ב"יום" ר"ח ואחריו.
עובדיה יוסף
זו תשובה שכתב אותה לר' ארז גבו, ובזמנו פרסם אותה
ראיתי תשובה זו היום בקיצור חזון עובדיה מועדים. תשובה מכת"י מתאריך כ"ו אדר תשע"ג
 

הודעות אחרונות

חזור
חלק עליון