הובאה תשובתו בקיצור חזו"ע שבו הוא מורה שלמרות זאת עדיף ביום כפשטות הגמ'.בס"ד
כידוע על פי מרן זצ"ל מותר לברך ברכת האילנות בלילה.
אם כן מדוע לא נאמר לברך בלילה משום זריזין?
לא ממש הבנתי את הדיוק מהגמ', כי בודאי ש'ימי ניסן' היינו הימים של חודש ניסן, ולאו דוקא שעות היוםכפשטות הגמ'.
לפני שבוע מישהו הראה לי את מש"כ ב'קיצור שולחן ערוך חזון עובדיה' שיברכו דווקא ביום ר"ח ולא בליל, כמו שכתוב "היוצא ביומי ניסן", ושאל, שהרי אפשר מרן זצ"ל פסק שאפשר לברך בלילה, ולא סבר ש"ביומי" הכוונה דווקא ליום ולא לילה.- האם עדיף לברך בליל ראש חודש בשביל זריזין
דעת הרב אלקנה ישראל שליט"א
בשו"ת אבא בם ח"ד סי' י"ב
לא ראינו גדולי ישראל שנהגו כך ואין אנו יותר טובין מהםהובאה תשובתו בקיצור חזו"ע שבו הוא מורה שלמרות זאת עדיף ביום כפשטות הגמ'.
אולם דעת הרב אלקנה ישראל שליט"א שבאמת עדיף מחמת טעם זה לברך בלילה.
אינה טענה.לא ראינו גדולי ישראל שנהגו כך ואין אנו יותר טובין מהם
א. מקורכאשר יש הנאה בראייה יותר ביום, זה דוחה את דין זריזין.
היום אפשר ''חזי'' גם בלילה ע''י תאורהמרן בעצמו ענה על כך בזו הלשון:
כבוד אהובי וחביבי שליט"א
האי מאן דנפיק "ביומי" ניסן, "וחזי" אילני דמלבלבי, עדיף ב"יום" ר"ח ואחריו.
עובדיה יוסף
זו תשובה שכתב אותה לר' ארז גבו, ובזמנו פרסם אותה
שרגא בטיהרא אולי זו הכוונה במקרה הזההיום אפשר ''חזי'' גם בלילה ע''י תאורה
אא''כ הכוונה שהברכה תוקנה לברך דוקא בשעות היום (שזה תמוה, לא מצינו מי שיכתוב כן להדיא בראשונים) ואז ממילא א''א בשופו''א לברך בלילה
וצ''ע
יש אפשרות לקבל את המכתב?מרן בעצמו ענה על כך בזו הלשון:
כבוד אהובי וחביבי שליט"א
האי מאן דנפיק "ביומי" ניסן, "וחזי" אילני דמלבלבי, עדיף ב"יום" ר"ח ואחריו.
עובדיה יוסף
זו תשובה שכתב אותה לר' ארז גבו, ובזמנו פרסם אותה
ראיתי תשובה זו היום בקיצור חזון עובדיה מועדים. תשובה מכת"י מתאריך כ"ו אדר תשע"גמרן בעצמו ענה על כך בזו הלשון:
כבוד אהובי וחביבי שליט"א
האי מאן דנפיק "ביומי" ניסן, "וחזי" אילני דמלבלבי, עדיף ב"יום" ר"ח ואחריו.
עובדיה יוסף
זו תשובה שכתב אותה לר' ארז גבו, ובזמנו פרסם אותה
גם אני זוכר, כי הוא סיפר את זה באחד החידונים שהשתתףבזמנו ראיתי את המכתב מהרב ארז גבו בעצמו ואף פרסם את זה באחד הירחונים דאז (אולי יתד המאיר ) הנסה ליצור עימו קשר שוב שישלח את המכתב