ידוע שנחלקו הרבנים למשפחת יוסף מה מברכים על הבמבה, לדעת הגאון רבי יצחק יש לברך אדמה, ולהגאון רבי דוד יש לברך שהכל.
ומעולם לא הבנתי, הרי מחלוקתם אינה רק הלכתית אלא גם עובדתית, והיינו כיצד נהג אביהם מרן הגר"ע זצ"ל בענין. וכל אחד מעיד היפך דברי חבירו. ואני עומד מהצד כולי נבוך, אכן מה באמת היה האם מרן הגר"ע בירך על הבמבה שהכל או אדמה, והוא פלא גדול שכל אחד מעיד בדיוק הפוך מחבירו ? שאלה זו יש לשאול על עוד הרבה נושאים שיש חילוקי דיעות בין האחים בדעת אביהם, כמו אם לברך על גלידה בתוך הסעודה, או אם לברך משנה הבריות כל ל' יום או רק פעם אחת בחיים, ועוד כהנה של פסקי הלכות. והוא תימה בפני עצמה הראויה למחשבה.
[והנה הגאון רבי אברהם יוסף שליט"א ג"כ מעיד כדברי הגאון רבי דוד יוסף. האם משום כך עדיף לברך שהכל משום ששניים מעידים נגד אחד, חומר למחשבה].
והנה יש נידון אם אחד בירך שהכל על דבר מה, ואח"כ בא לפניו במבה האם יברך אדמה (לדעת הגר"י יוסף) או שמא נאמר ספק ברכות להקל שיצא כבר יד"ח בברכת שהכל על מה שכבר בירך. וראיתי תשובה של הראשון לציון גופיה שכתב שיברך שוב פעם, ולא אמרינן סב"ל כיון שגעת מרן הגר"ע שמברכים על הבמבה באופן ודאי האדמה.
ולענ"ד נראה לחדש דאף מי שפוסק כדעת הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א שיש לברך על הבמבה האדמה, מ"מ באופן שכבר בירך שהכל לא יברך אח"כ, [ולא מטעמא שגם אם בירך שהכל על הבמבה יצא יד"ח, דסו"ס לא חתם נכון את הברכה הראויה] אלא כיון שיש מחלוקת מה באמת הברכה על הבמבה, והיא סערה גדולה בהלכה כידוע, ומנהג העולם לברך שהכל (ולאשכנזים לכו"ע מה שידוע לי עכ"פ מברכים שהכל ואין מחלוקת בדבר) וגם בדעת מרן הגר"ע יוסף יש מבוכה גדולה (ובפרט ששניים מהאחים, הגר"א והגר"ד מעידים שראו לאביהם שבירך שהכל) מידי ספק לא נפקא, ועל כן אם בירך שהכל על מאכל מסויים, ואח"כ רוצה לאכול במבה, לא יברך דסב"ל אף אם בדרך כלל מברך האדמה על הבמבה.
[ודבריי אמורים אף שלא עושים סב"ל במחברי זמננו, משום שיש ללכת אחר מי שגדול בחכמה ובמנין וכו', עי' בילקוט יוסף (שבת ח"א ועוד). מ"מ הכא הספק הוא במהותם הדברים של הפוסק, ודו"ק].
אשמח לקבל חוות דעתו של כבוד הרב ללוש שליט"א
ומעולם לא הבנתי, הרי מחלוקתם אינה רק הלכתית אלא גם עובדתית, והיינו כיצד נהג אביהם מרן הגר"ע זצ"ל בענין. וכל אחד מעיד היפך דברי חבירו. ואני עומד מהצד כולי נבוך, אכן מה באמת היה האם מרן הגר"ע בירך על הבמבה שהכל או אדמה, והוא פלא גדול שכל אחד מעיד בדיוק הפוך מחבירו ? שאלה זו יש לשאול על עוד הרבה נושאים שיש חילוקי דיעות בין האחים בדעת אביהם, כמו אם לברך על גלידה בתוך הסעודה, או אם לברך משנה הבריות כל ל' יום או רק פעם אחת בחיים, ועוד כהנה של פסקי הלכות. והוא תימה בפני עצמה הראויה למחשבה.
[והנה הגאון רבי אברהם יוסף שליט"א ג"כ מעיד כדברי הגאון רבי דוד יוסף. האם משום כך עדיף לברך שהכל משום ששניים מעידים נגד אחד, חומר למחשבה].
והנה יש נידון אם אחד בירך שהכל על דבר מה, ואח"כ בא לפניו במבה האם יברך אדמה (לדעת הגר"י יוסף) או שמא נאמר ספק ברכות להקל שיצא כבר יד"ח בברכת שהכל על מה שכבר בירך. וראיתי תשובה של הראשון לציון גופיה שכתב שיברך שוב פעם, ולא אמרינן סב"ל כיון שגעת מרן הגר"ע שמברכים על הבמבה באופן ודאי האדמה.
ולענ"ד נראה לחדש דאף מי שפוסק כדעת הגאון רבי יצחק יוסף שליט"א שיש לברך על הבמבה האדמה, מ"מ באופן שכבר בירך שהכל לא יברך אח"כ, [ולא מטעמא שגם אם בירך שהכל על הבמבה יצא יד"ח, דסו"ס לא חתם נכון את הברכה הראויה] אלא כיון שיש מחלוקת מה באמת הברכה על הבמבה, והיא סערה גדולה בהלכה כידוע, ומנהג העולם לברך שהכל (ולאשכנזים לכו"ע מה שידוע לי עכ"פ מברכים שהכל ואין מחלוקת בדבר) וגם בדעת מרן הגר"ע יוסף יש מבוכה גדולה (ובפרט ששניים מהאחים, הגר"א והגר"ד מעידים שראו לאביהם שבירך שהכל) מידי ספק לא נפקא, ועל כן אם בירך שהכל על מאכל מסויים, ואח"כ רוצה לאכול במבה, לא יברך דסב"ל אף אם בדרך כלל מברך האדמה על הבמבה.
[ודבריי אמורים אף שלא עושים סב"ל במחברי זמננו, משום שיש ללכת אחר מי שגדול בחכמה ובמנין וכו', עי' בילקוט יוסף (שבת ח"א ועוד). מ"מ הכא הספק הוא במהותם הדברים של הפוסק, ודו"ק].
אשמח לקבל חוות דעתו של כבוד הרב ללוש שליט"א
