מה אתה שואל? באיזה מקרה? באיזה מקום בפועל בארץ?השאלה שלי אם מישהו יודע מקום שנוהגים שקטן מברך הגומל???
כוונתי שאם בפועל לא נהגים אז אין לנהוג כן מאחר וזה תלוי במנהג.באיזה מקרה?
מרן שליט"א דיבר על זה בלוויין בשנים האחרונות.@מורשת מרן אולי כבודו יודע ?
הרב אולי יכול למצוא את המקור? @בנימין לוריא
או שזה בשו"ת הראשון לציון
ראה למרן שליט"א בילקו"י או"ח ח"ג עמ' יט-כ-כב שהאריך בזה
נחדד את השאלה יותר -כוונתי שאם בפועל לא נהגים אז אין לנהוג כן מאחר וזה תלוי במנהג.
למה תמוה ?ושו"ר בשו"ת הראשון לציון ח"ב (סי' כו עמ' קב) שכתב דהיות ובחזו"ע העלה שקטן מברך ברכת הגומל - משנה אחרונה עיקר. ואף שבאמת לא ראינו מעולם שקטן בירך הגומל, מ"מ אם ירצו איזה קהל שהקטן יעלה ויברך הגומל, אה"נ למונעו מכך. עכ"ד.
והוא פלא גדול, הרי אם אין המנהג כן, למה יוכל לברך, ולמה שלא נחשוש לסב"ל?!!! אתמהה!
ועוד יש לתמוה במה שכתב בס' ברכה נאמנה סי' ריט ס"ב שאף שברוב המקומות לא ראינו שקטן מברך הגומל, מ"מ מאחר שהרבה העידו שהיה מנהג בין הספרדים שקטן מברך, במקום שרוצים לעלותו לברך בפני עשרה, יכולים לנהוג כן אף לכתחילה, עכ"ד.
ותמוה מאד, למה להקיש מאותם מקומות שנהגו גם למקומות שלא נהגו.
הרי אם הטעם שסומכים לברך הוא משום שבמקום מנהג ל"א סב"ל, א"כ איך אפשר להקיש ממקום אחד למקום אחר.
והרי מפורש בבא"ח שתלה זאת במנהג, והיכן שאין מנהג ברור יש לחוש לדעת החולקים.
לא דומה כלל לשאר ברכות שמדין חינוך מרגילים אותו, והיינו טעמא, מאחר שבתופס הברכה מופיע לשון "חייבים", והרי קטן אינו בר עונשים עד גיל מצוות, ויש בזה אריכות עצומה בפוסקים, עי' בפתח הדביר ובמהר"ם מניץ ובחזו"ע ועוד... כתבתי בתמצית הענין.למה תמוה ?
אפשר שמדין חינוך יברך.