ברכת חכם הרזים בהלוויה

אהרן כהן

Well-known member
בזמנו שהיתה העצרת הגדולה בירושלים אני זוכר שהיה נידון האם יש לברך חכם הרזים, או לא. ועיקר הספק הוא האם סגי שהאדם "נמצא" בתוך קהל של ששים ריבוא, או דבעי ש"יראה" את כל הששים ריבוא.
והשאלה ניצבת ועומדת גם לגבי היום.
מישהו יודע עוד בעניין?
לכאורה אם נימא דסגי בזה שהאדם "נמצא" בתוך קהל כזה, יוקשה אם כן אין לדבר סוף, שהרי הנמצא בעיר גדולה המכילה כמות זו, יברך? אז מה ההגדרה, שאין הפסק של ד' אמות בין אחד לשני?...
 
כעת ראיתי שבדרכי האתרים כתבו שהיה בין 350 ל-500 אלף...
שאלתי היתה קודם ההלוויה כאשר צפו למליון איש...
ולגופו של עניין אילו היה שש מאות אלף, ראה במצורף שהגרח"ק עצמו הורה לברך אף אם לא רואה את כולם, ואף אפשר לסמוך על המשטרה בהשערתם בזה. ע"ש.
 

קבצים מצורפים

צ"ע איך אפשר לסמוך על השערתם בזה, ולא לחוש לסב"ל, דהרי משנים בזה את דבריהם משעה לשעה (לפי הלך הרוח והתקשורת).
יתכן וכיון שהברכה היא על ההתפעלות שרואה או יודע שיש כאן 60 ריבוא, א"כ לא צריך לדקדק ולספור איש איש ולראות שאכן יש כאן מספר זה, אלא סגי בהשערה בשביל זה.
 
יתכן וכיון שהברכה היא על ההתפעלות שרואה או יודע שיש כאן 60 ריבוא, א"כ לא צריך לדקדק ולספור איש איש ולראות שאכן יש כאן מספר זה, אלא סגי בהשערה בשביל זה.
אז למה בשו"ע כתב 60 ריבוא? שיכתוב כל שיש לו התפעלות?
 
אילו היו 600,000 איש היה דיון,
ומשלא היו, כ"ז לפלפולא בעלמא, יש להדגיש.

בכל מקרה, כבר נידון הדבר בהרחבה בספרי שו"ת וקבצים תורניים בסמוך לפטירתו של מרן היבי"א זצוק"ל, ואח"כ התעוררה השאלה שוב בהפגנת המליון.
 
לקראת עצרת המיליון נגד גזירת הגיוס לבני הישיבות, מרן הגר"י זילברשטיין שליט"א ענה בשו"ת מיוחד על סדרת שאלות אקטואליות שנשלחו אליו על ידי נכדו , בהן נידונה גם הברכה הנדירה "חכם הרזים" – מיהו, מתי וכיצד אפשר לברכה, והאם כדאי לבני חו"ל להגיע במיוחד לארץ כדי להשתתף.


עצרת המיליון, שנערכת לפי קריאתם של מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א, תתקיים ביום חמישי הקרוב ברחובה של עיר, בקול תפילה וזעקה על רדיפת בני התורה והשלכתם לכלא בשל דבקותם בעסק התורה. הרב נשאל אם ניתן לברך את הברכה הנדירה כאשר אין ודאות מוחלטת שמספר המשתתפים מגיע לשישים ריבוא, אלא רק אומדן. בתשובתו הביא הרב בשם מרן בעל "אילת השחר" זצוק"ל, שניתן לברך גם לפי אומדנא מוסמכת של יודעי דבר, שכן אין אפשרות לספור במדויק את כל המשתתפים. גם מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי זצוק"ל הבהיר כי די בהערכה מבוססת שיש שישים ריבוא, וניתן לברך בשם ומלכות.

נשאל הרב האם יש צורך לראות את כל השישים ריבוא בעיניים, או שדי בידיעה שיש מניין כזה. לדבריו, די בראיית חלק מהקהל ובידיעה ברורה שיש לפחות שישים ריבוא, שכן הברכה היא להקב"ה על חכמתו היודעת את רזי לב כל אדם. חיזוק לכך ניתן גם מדברי מרן בעל "אילת השחר" והגר"ח קניבסקי, שלפיהם די בראיית חלק מן הציבור.

בנוגע לשאלה האם נשים וקטנים מצטרפים למניין הדרוש לברכה, הובהר כי הם נחשבים לחלק מהקהל, כפי שכתב הגר"ח קניבסקי זצוק"ל ולפי לשון רש"י "חיל גדול של שישים ריבוא", שמדגיש את ההתקבצות למטרה אחת. גויים אינם נכללים, אך מחללי שבת ומומרים כן, משום שהם עדיין נושאים ניצוץ פנימי של אמונה.

בעניין האם כל אחד מברך לעצמו או שמישהו אחד יברך ויוציא את כולם, נמסר כי עדיף שכל משתתף יברך לעצמו, כדי לזכות באופן אישי בברכה הנדירה, במיוחד כשיש שימוש ברמקול. כך נוהגים גם בברכת החמה.

הרב ציין גם כי לדעת הרמב"ם הברכה נאמרת רק בארץ ישראל, ולכן מומלץ לבני חו"ל להגיע במיוחד לעצרת בארץ הקודש כדי לברך בשם ומלכות. השולחן ערוך מאפשר לברך גם מחוץ לארץ, אך לכתחילה עדיף בארץ ישראל.

עוד נשאל הרב לגבי מקרה בו אדם בירך בטעות "חכם ארזים" במקום "חכם הרזים". הרב ציין כי הדבר אינו נחשב כצאת ידי חובה, שכן שתי המילים שונות לחלוטין, והמשנה את נוסח הברכה אינו יוצא ידי חובה.

השאלות כללו גם עניינים הלכתיים נוספים: האם להקדים את תפילת מנחה הרגילה או להתפלל בעצרת ברוב עם, והאם מותר לענות אמן וקדושה כששומעים את החזן דרך רמקול. הרב הביא את דברי המשנה ברורה והגרש"ז אויערבאך זצ"ל, והסביר כי כאשר ההמון מהווה מחיצה, אין מניעה להתפלל ברחובה של עיר, אך עדיף שהחזן ידבר ברור כדי שכל הקהל יוכל לענות אמן וקדושה יחדיו.
 
חזור
חלק עליון