מרן הראש"ל בשיעורו האחרון פרשת שלח תש"פ אמר שבספר ארץ חיים סתהון כתב בשם הבית עובד שמנהג ארץ ישראל שלא מברכים ברכת חתנים שלא בבית החתן ושכ"ד הרב עזרא עטייה ומרן זצ"ל ועוד.
וצ"ע, דבארץ חיים לא נמצא דבר זה כלל. ואדרבה בספר בית עובד באות י"ח פסק להדיא כדעת הט"ז, וחזינן מיניה שהט"ז לא חולק על מרן אלא מפרש דבריו. וכן בספר רוח חיים פלאגי באות י"א פסק כהט"ז עי"ש.
והכנה"ג וחינא וחסדא כתבו שמנהגנו כהר"ן ולא כתוס' שלא צריך בית חתנים עי"ש.
ובדעת הרב עזרא עטייה - ראיתי מביאים בשם הרב שמעון בעדני שליט''א שרבי עזרא עטייה הורה לחתן שלא היה לו מקום חופה קבוע שיברכו ז' ברכות בישיבה [אם מישהו יוכל לברר דבר זה מכלי ראשון - יהיה לתועלת הרבים].
ולמעשה אף אחד מהפוסקים לא כתב שמנהג ירושלים או מנהג ארץ ישראל לא לברך אלא בבית חתנים מלבד העדות הנ"ל בשם הרב עזרא עטייה שכאמור יש לכאורה סתירה בדעתו. ואדרבה ראיתי מביאים שבשו"ת אהל יוסף מולכו בסוף הספר ממש נשאל בירושלים על שבע ברכות ופשוט לו שם שמברכים גם שלא בבית החתן, ולא דן על זה כלל אלא על ענין אחר עי"ש.
וא"כ צ"ע על מה הרעש הגדול על המברכים שלא בבית חתנים, מאחר ויש צדדים רבים לברך, ואדרבה הצדדים שלא לברך הם אינם ברורים כ"כ.
וצ"ע, דבארץ חיים לא נמצא דבר זה כלל. ואדרבה בספר בית עובד באות י"ח פסק להדיא כדעת הט"ז, וחזינן מיניה שהט"ז לא חולק על מרן אלא מפרש דבריו. וכן בספר רוח חיים פלאגי באות י"א פסק כהט"ז עי"ש.
והכנה"ג וחינא וחסדא כתבו שמנהגנו כהר"ן ולא כתוס' שלא צריך בית חתנים עי"ש.
ובדעת הרב עזרא עטייה - ראיתי מביאים בשם הרב שמעון בעדני שליט''א שרבי עזרא עטייה הורה לחתן שלא היה לו מקום חופה קבוע שיברכו ז' ברכות בישיבה [אם מישהו יוכל לברר דבר זה מכלי ראשון - יהיה לתועלת הרבים].
ולמעשה אף אחד מהפוסקים לא כתב שמנהג ירושלים או מנהג ארץ ישראל לא לברך אלא בבית חתנים מלבד העדות הנ"ל בשם הרב עזרא עטייה שכאמור יש לכאורה סתירה בדעתו. ואדרבה ראיתי מביאים שבשו"ת אהל יוסף מולכו בסוף הספר ממש נשאל בירושלים על שבע ברכות ופשוט לו שם שמברכים גם שלא בבית החתן, ולא דן על זה כלל אלא על ענין אחר עי"ש.
וא"כ צ"ע על מה הרעש הגדול על המברכים שלא בבית חתנים, מאחר ויש צדדים רבים לברך, ואדרבה הצדדים שלא לברך הם אינם ברורים כ"כ.
