לפי דעת מרן הראש"ל שליט"א, אין לומר שם ברכת מעין שבע.
מקור.
ראשית, לדעת המקובלים מברכים ברכת מעין שבוע בכל מקום שיש מנין ואפ' בבית חתנים ואבלים, ואפ' אם אין ספר תורה כיון שהיא חשיבה כחזרה כידוע (בא"ח ש"ב וירא אות י ועוד) .
אולם לדעת מרן השו"ע אין לברך אלא בביהכ"נ כמבואר בסי' רס"ח ס"י, וכ"כ מרן זיע"א בחזו"ע שבת א עמ' שע"ג שמברכים דוקא בביהכ"נ ולא במניינים המתקיימים בדירה בדרך עראי (ודלא כהאול"צ ח"ב עמ' קע"ז שכתב שהדבר תלוי בספר תורה ואם יש ספר תורה במנין המתקיים בבית צריך לברך) .
וה"ה לשאר מניינים במרחבים הפתוחים וחצרות או חצרות ביהכ"ס ואפ' מוקפת גדר שאין לברך (חוץ לירושלים) .
ומרן זיע"א וכן מרן הראש"ל הביאו בשם המאורי אור עצה לברך במקום פתוח, באופן שתיחמו אותו וסגרו וייעדו אותו לזמן בלתי מוגבל יהיה אפשר לברך.
ובשו"ת אגרות משה (או"ח ח"ד סי' ס"ט אות ג) כתב שאפילו במקום שמתפללים שם בקביעות תפילת ערבית של שבת אומרים מעין שבע, וכ"כ בשו"ת רבבות אפרים ח"א סי' קצ בשם הגר"ח קניבסקי, וכתב עוד בח"ב סי' קטו אות יח, ובספר ברכת הבית ח"ב שער מא ס"ז כתב שבאם מתפללים שם קבוע תפילת ערבית של שבת לא מיקרי מנין קבוע אבל אם מתפללים שם גם ביום השבת מקרי קבוע ע"ש.
ומרן החיד"א במחזיק ברכה קונטרס אחרון ס"ק ד כתב יש מקום אשר נהגו דבמקום שמתפללין בקבע כל ליל שבת, אף דביום השבת וכל השבוע אין מתפללין אלא איזה פעם, ויש ס"ת, יש לומר ברכת מעין שבע.
והנ"מ במקום תפילה, אבל במקום שמתקבצים שם בקביעות ולומדים יש לברך שם ברכת מעין שבע, ובבית מדרש יש עדיפות יתרה אף יותר מבית כנסת ואפילו אם בבית הכנסת יש מעלה של רוב עם, לכן להלכה בבית מדרש צריך לברך. כ"כ מרן הראש"ל בילקו"י מהדורת תשע"ג עמ' תרנ"ז בשם הרדב"ז שפסקו אותו להלכה רוב האחרונים.
אולם לדעת מרן השו"ע אין לברך אלא בביהכ"נ כמבואר בסי' רס"ח ס"י, וכ"כ מרן זיע"א בחזו"ע שבת א עמ' שע"ג שמברכים דוקא בביהכ"נ ולא במניינים המתקיימים בדירה בדרך עראי (ודלא כהאול"צ ח"ב עמ' קע"ז שכתב שהדבר תלוי בספר תורה ואם יש ספר תורה במנין המתקיים בבית צריך לברך) .
וה"ה לשאר מניינים במרחבים הפתוחים וחצרות או חצרות ביהכ"ס ואפ' מוקפת גדר שאין לברך (חוץ לירושלים) .
ומרן זיע"א וכן מרן הראש"ל הביאו בשם המאורי אור עצה לברך במקום פתוח, באופן שתיחמו אותו וסגרו וייעדו אותו לזמן בלתי מוגבל יהיה אפשר לברך.
ובשו"ת אגרות משה (או"ח ח"ד סי' ס"ט אות ג) כתב שאפילו במקום שמתפללים שם בקביעות תפילת ערבית של שבת אומרים מעין שבע, וכ"כ בשו"ת רבבות אפרים ח"א סי' קצ בשם הגר"ח קניבסקי, וכתב עוד בח"ב סי' קטו אות יח, ובספר ברכת הבית ח"ב שער מא ס"ז כתב שבאם מתפללים שם קבוע תפילת ערבית של שבת לא מיקרי מנין קבוע אבל אם מתפללים שם גם ביום השבת מקרי קבוע ע"ש.
ומרן החיד"א במחזיק ברכה קונטרס אחרון ס"ק ד כתב יש מקום אשר נהגו דבמקום שמתפללין בקבע כל ליל שבת, אף דביום השבת וכל השבוע אין מתפללין אלא איזה פעם, ויש ס"ת, יש לומר ברכת מעין שבע.
והנ"מ במקום תפילה, אבל במקום שמתקבצים שם בקביעות ולומדים יש לברך שם ברכת מעין שבע, ובבית מדרש יש עדיפות יתרה אף יותר מבית כנסת ואפילו אם בבית הכנסת יש מעלה של רוב עם, לכן להלכה בבית מדרש צריך לברך. כ"כ מרן הראש"ל בילקו"י מהדורת תשע"ג עמ' תרנ"ז בשם הרדב"ז שפסקו אותו להלכה רוב האחרונים.
צ"ל: "בילקו"י שבת כרך א' חלק שני מהדורת תשע"ג עמ' תרנ"ז", ועכ"פ עדיף לכתוב: "סי' רס"ח סעיף כ"ז", וכך ימצאו את זה גם במהדורת תשע"א בעמ' תקמ"ד.
אם אתה כותב כרך בד"כ אמורים למצוא את זה בסעיף, כי בעבר זה היה ילקו"י א', ב', ג' וכו', או "שבת א'", אם תכתוב איזה חלק בדיוק ע"פ רוב ימצאו את זה באותו סעיף. (עכ"פ אני משתדל לכתוב גם וגם שלא יתבלבלו...).
