ברכת שהחיינו לבחור ישיבה שמדליק בביהכנ"ס

[בנימין לוריא]

מישהו שאל אותי אם בחור ישיבה שמדליק בישיבה בלילה הראשון, האם יברך גם שהחיינו.
הרי אולי מכיון שכבר יצא יד"ח קודם לכן מאביו גם בברכת שהחיינו, ממילא לא יוכל לברך שוב.
ואם מדובר במקום שכולם לא הדליקו - אה"נ יברך, אך בישיבה ספרדית שכולם יוצאים יד"ח מהוריהם, לכאו' הדבר דומה לערב חנוכה שחל בערב שבת, שאחר שכולם כבר הדליקו בביתם ובירכו שהחיינו לא מברכים שוב שהחיינו בביהכנ"ס. (וראה בילקו"י חנוכה עמ' ריז-רכא)
או שאולי מכיון שסו"ס הוא מדליק בביכנ"ס והוא עצמו לא בירך שהחיינו הוא כן יוכל לברך.

 

[לב העולם אתה]

ברור שלא יברך כיון שיוצא ידח באופן מוחלט ע"י אביו.

 

[ישיבישער של מרן]

לכאו' השאלה היא אי הוי כאילו הוא הדליק בעצמו או דנפטר ע"י אביו בהדלקה,
וכן הוא גבי אכסנאי.

 

[יהודה מ.]

ברור שכן יברך, כדין אדם שאשתו הדליקה עליו ביום הראשון, וביום השני מדליק מברך שהחיינו. שהרי לא נפטר בברכת ההודאה אלא רק על ההדלקה.
עיין חזו"ע (עמ' קלח).

 

[בנימין לוריא]

ברור שכן יברך, כדין אדם שאשתו הדליקה עליו ביום הראשון, וביום השני מדליק מברך שהחיינו. שהרי לא נפטר בברכת ההודאה אלא רק על ההדלקה.
עיין חזו"ע (עמ' קלח).

לענ"ד זה שונה.
מה יהיה הדין אם אשה הדליקה ביום הראשון על בעלה ובירכה שהחיינו, ואחרי כמה שעות הבעל מגיע לבית, וכי יברך בעצמו?!
וכן, מי שבירך ביום הראשון שהחיינו ולא היה בהדלקה בביהכנ"ס, ברור שלא יברך שהחיינו על ההדלקה בביהכנ"ס ביום השני.

 

[יהודה מ.]

מה יהיה הדין אם אשה הדליקה ביום הראשון על בעלה ובירכה שהחיינו, ואחרי כמה שעות הבעל מגיע לבית, וכי יברך בעצמו?!

כי הברכה נתקנה בזמן הדלקת הנרות.

מי שבירך ביום הראשון שהחיינו ולא היה בהדלקה בביהכנ"ס, ברור שלא יברך שהחיינו על ההדלקה בביהכנ"ס ביום השני.

כי הוא בירך כבר שהחיינו.

 

[בנימין לוריא]

כי הוא בירך כבר שהחיינו.

וגם כאן כבר יצא יד"ח ע"י אביו.
הרי זו לא ברכה שכל אחד חייב בה (כמו שהחיינו בחגים), שהרי בד"כ בחור לא מברך שהחיינו בכל ימי חג החנוכה, כיון שהוא נפטר ע"י אביו, אז גם כאן הוא כבר נפטר ע"י אביו וזה כאילו הוא בעצמו בירך.