בשר שאינו חלק

abc123

Well-known member
ידוע שאם מתארח אצל אדם שאינו אוכל בשר חלק. אינו צריך לשאול אותו, האם הבשר חלק, שמא כמתירים, ושמא זה בשר חלק.
אבל למה שיהא חלק? הרי אם הוא רגיל לקנות 'כשר' אין לו סיבה לקנות חלק. ראיתי שיש הטוענים שאולי באמת היה חלק אפילו שכתוב כשר.
אז אם יש פה ספק ספיקא כזה, למה צריך להגיע ל'אירוח', ולזעוק על בשר שאינו חלק, לכאורה כל בשר כשר בחזקת ספק ספיקא, ועל כל פנים לא בחזקת טרף....
 
ידוע שאם מתארח אצל אדם שאינו אוכל בשר חלק. אינו צריך לשאול אותו, האם הבשר חלק, שמא כמתירים, ושמא זה בשר חלק.
אבל למה שיהא חלק? הרי אם הוא רגיל לקנות 'כשר' אין לו סיבה לקנות חלק. ראיתי שיש הטוענים שאולי באמת היה חלק אפיו שכתוב כשר.
אז אם יש פה ספק ספיקא כזה, למה צריך להגיע ל'אירוח', ולזעוק על בשר שאינו חלק, לכאורה כל בשר כשר בחזקת ספק ספיקא, ועל כל פנים לא בחזקת טרף....
כי חלק מהבשר הכשר הוא חלק, כי אם יוצא חלק לא פוסלים אותו.
 
כי חלק מהבשר הכשר הוא חלק, כי אם יוצא חלק לא פוסלים אותו.
לא הבנתי.
הסיבה שמותר כשמתארחים זה ספק ספיקא.
אז למה ב'שוטף' לא לקנות 'כשר' עם ספק ספיקא?
או על כל פנים למה אנחנו קוראים לזה ספק טרף.
 
אם באמת בספק ספיקא זה לא שאולי קנה בשר כשר אלא שמא לא היתה סירכא, לכאורה למה אם בודאות אני יודע שאצל המארח בישל בשר כשר, אסור?
עיינו פה, דהלכה אחת לכאורה סותרת את חברתה:
1667673975480.png
 
אלא אם כן החילוק בין הלכה א' לב', שבא' מדובר שבלהקל לפי שעה. ובהלכה ב' רוצה לכתחילה לעשות כך ולכן אסור.
 
זו אותה סתירה של 'הבית היהודי' כך בילקו"י.
ואולי התירוץ שזו שעת הדחק (סעודת מצוה וכו') וזו לא.
אלא שיש שוב לעיין גופא ביתר, האם הוא נאמר גם שיודעים בודאות שזה בשר כשר? כי לכאורה כתב למעלה שאין ידוע מה הזמין, ובהערה הביא בכלל ספק ספיקא אחר. לפי מה שכתב האין למו מכשול בשמו, אם ידוע בודאות שזה בשר כשר זה בעייתי.
 
עוד פלא. דבילקו"י כתב שהכלים לא נאסרים. אבל בהערה הביא ס"ס ואח"כ כתב וסתם כלים אינן בני יומן.
אז הכלים מותרים לגמרי? או שהאוכל מותר כי סתם כלים...
 
אם באמת בספק ספיקא זה לא שאולי קנה בשר כשר אלא שמא לא היתה סירכא, לכאורה למה אם בודאות אני יודע שאצל המארח בישל בשר כשר, אסור?
עיינו פה, דהלכה אחת לכאורה סותרת את חברתה:
הצג קובץ מצורף 5876


זו אותה סתירה של 'הבית היהודי' כך בילקו"י.
ואולי התירוץ שזו שעת הדחק (סעודת מצוה וכו') וזו לא.
אלא שיש שוב לעיין גופא ביתר, האם הוא נאמר גם שיודעים בודאות שזה בשר כשר? כי לכאורה כתב למעלה שאין ידוע מה הזמין, ובהערה הביא בכלל ספק ספיקא אחר. לפי מה שכתב האין למו מכשול בשמו, אם ידוע בודאות שזה בשר כשר זה בעייתי.

'

איזה סתירה?

בסעיף ד' זה כשזה ספק, בסעיף ה' זה ודאי כשר ולא חלק
(וכן בילקוט יוסף)
ולכן כשמסתפק יש ספק ספיקא, וכשיודע בודאות יכול רק לאכול ממאכלים שבושלו בכלים שבושל בהם בעבר בשר לא חלק
וא"כ במקרה שזה ודאי כשר (כמו המקרה בפתיחת האשכול) יהיה אסור לאכול.
 
'

איזה סתירה?

בסעיף ד' זה כשזה ספק, בסעיף ה' זה ודאי כשר ולא חלק
(וכן בילקוט יוסף)
ולכן כשמסתפק יש ספק ספיקא, וכשיודע בודאות יכול רק לאכול ממאכלים שבושלו בכלים שבושל בהם בעבר בשר לא חלק
וא"כ במקרה שזה ודאי כשר (כמו המקרה בפתיחת האשכול) יהיה אסור לאכול.
אבל למה יש ספק ספיקא אם רגילים לקנות חלק?
על כורחינו לומר שגם הכשר הוא אולי חלק. וא"כ חזרה לדוכתא: מדוע לא לקנות מעיקרא בשר כשר ולהסתמך על ס"ס?
 
לא הבנתי.
הסיבה שמותר כשמתארחים זה ספק ספיקא.
אז למה ב'שוטף' לא לקנות 'כשר' עם ספק ספיקא?
או על כל פנים למה אנחנו קוראים לזה ספק טרף.
כשמארחים אינך יודע אם זה כשר או חלק, וא”כ יש שני ספיקות, אבל כשאתה קונה אתה יודע זה לאחק ויש רק ספק אחד.
 
כשמארחים אינך יודע אם זה כשר או חלק, וא”כ יש שני ספיקות, אבל כשאתה קונה אתה יודע זה לאחק ויש רק ספק אחד.
אבל אם הם רגילים לקנות בשר כשר למה שיהיה ספק? אלא כנראה הספק שמא גם הכשר הוא חלק.
 
חזור
חלק עליון