בעקבות מה שהרב ענה בשיעור האחרון בקול תבונה שיש להחמיר שרק מאזור נוה חריף נחשב לחו"ל ושכ"כ כתב הרב רווח בספרו.
אך לענ"ד יש להעיר, שמפורש בשביתת השבת (מהדורת תשפ"א עמ' מא) שהגבול הדרומי מתחיל ממורד נחל פארן. וכן שם בעמ' פב צייר במפה (מצורף בקובץ). וזאת ע"פ הגמרא שאר"י מוקפת נהרות. וכך כל הגבול עובר דרך נהרות עד לים הגדול. ומה שנקטו המעלה ה-30 לייתר דיוק הוא נמצא מעט מעל המעלה ה-30, כלומר שזו רק סימן היכן נמצא מורד נחל פארן שהוא הנחל הדרומי ביותר בגבול, אך לא התכוונו שמהעלה ה-30 הוא הגבול אלא הנחל הוא הגבול.
ואע"פ שהקו המדויק של המעלה ה-30 הוא באזור נוה חריף, אך שם אין שום נחל או דבר המציין את הגבול. לכן נראה יותר מדוייק שיש לתחם את אר"י ע"פ הנחלים.
ובדעת מרן הגרי"ש אלישיב א"א להחליט הלכה. וזאת שבספר אשרי האיש (תחילת הלכות שביעית, שממנו העתיק בילקו"י) בהלכה הראשונה כתוב בשמו שאין להקל בערבה הדרומית אפילו 'מפארן'. אלא רק מיטבתה ואילת. ואילו בהלכה שאחרי כן כתוב בשמו, שאפשר להקל מהמעלה ה-30. ע"ש. ואף אם נאמר שנוה חריף הוא הגבול, ודאי שהוא רחוק בהרבה מיטבתה. לכן קשה לקבוע מסמרות ע"פ שמועות סותרות אלו, וכ"ש לקבוע מקום מדוייק.
ע"פ מה שכתבו העדה החרדית, שהם לוקחים מאזור פארן, ומזרחית למשובים צופר עין יהב ועוד, כלומר מירדן. ושמעתי שבהכשר של הרב אפרתי ג"כ מקילים בערבה הדרומית. ושאר ההכשרים אינני יודע. ולכן גם הרוצה להחמיר וקנה מהעדה החרדית ואינו יודע מקומו המדוייק, יכול להקל בשופי, משום ספק דרבנן לקולא ובצירוף הדעות שזה חוץ לארץ (כ"ש אם במציאות חשיב כרובא).
אודה מאוד אם הרב ללוש יוכל לחוות דעתו הגדולה בזו
אך לענ"ד יש להעיר, שמפורש בשביתת השבת (מהדורת תשפ"א עמ' מא) שהגבול הדרומי מתחיל ממורד נחל פארן. וכן שם בעמ' פב צייר במפה (מצורף בקובץ). וזאת ע"פ הגמרא שאר"י מוקפת נהרות. וכך כל הגבול עובר דרך נהרות עד לים הגדול. ומה שנקטו המעלה ה-30 לייתר דיוק הוא נמצא מעט מעל המעלה ה-30, כלומר שזו רק סימן היכן נמצא מורד נחל פארן שהוא הנחל הדרומי ביותר בגבול, אך לא התכוונו שמהעלה ה-30 הוא הגבול אלא הנחל הוא הגבול.
ואע"פ שהקו המדויק של המעלה ה-30 הוא באזור נוה חריף, אך שם אין שום נחל או דבר המציין את הגבול. לכן נראה יותר מדוייק שיש לתחם את אר"י ע"פ הנחלים.
ובדעת מרן הגרי"ש אלישיב א"א להחליט הלכה. וזאת שבספר אשרי האיש (תחילת הלכות שביעית, שממנו העתיק בילקו"י) בהלכה הראשונה כתוב בשמו שאין להקל בערבה הדרומית אפילו 'מפארן'. אלא רק מיטבתה ואילת. ואילו בהלכה שאחרי כן כתוב בשמו, שאפשר להקל מהמעלה ה-30. ע"ש. ואף אם נאמר שנוה חריף הוא הגבול, ודאי שהוא רחוק בהרבה מיטבתה. לכן קשה לקבוע מסמרות ע"פ שמועות סותרות אלו, וכ"ש לקבוע מקום מדוייק.
ע"פ מה שכתבו העדה החרדית, שהם לוקחים מאזור פארן, ומזרחית למשובים צופר עין יהב ועוד, כלומר מירדן. ושמעתי שבהכשר של הרב אפרתי ג"כ מקילים בערבה הדרומית. ושאר ההכשרים אינני יודע. ולכן גם הרוצה להחמיר וקנה מהעדה החרדית ואינו יודע מקומו המדוייק, יכול להקל בשופי, משום ספק דרבנן לקולא ובצירוף הדעות שזה חוץ לארץ (כ"ש אם במציאות חשיב כרובא).
אודה מאוד אם הרב ללוש יוכל לחוות דעתו הגדולה בזו
נערך לאחרונה: