ובגדר שמן מועט, ראה במחצית השקל שכתב דהוא מועט עד כדי שאין מבטלה מצורת לחם, ע"ש. ובספר אשרי האיש (ברכות, עמ' רכט) כתב דשמן הרבה הכוונה בכמות כזו שמוסיף טעם או צבע לתבשיל ומעט שמן היינו שלא ישרף התבשיל דינו כאפיה, ע"ש. ובמקום אחר ראיתי שמביאים הגדר הוא שמן שמטגנים בו 'חביתה' הוי שמן מועט ושמן שמטגנים בו שניצל הוי שמן מרובה.שו"ר בערוך השלחן (שם סמ"ז) שכתב, במעט משקה לא מקרי משקה, דזה עושין כדי שלא ישרוף הפת וכו', ע"ש. וראה בערך לחם למהריק"ש שם שכתב, 'אין בו שמן כי אם כדי משיחה בעלמא, לא כדי לטגן', ע"כ. ולדבריו הגדר הוא כדלעיל. וביתר ביאור יש לומר שמכיון שהשמן לא צף עליהם אלא מעט א"כ אינן נטגנות בשמן רק נאפות מרתיחת המחבת ודינו כדבר אפוי. ועי' בשו"ת אור לציון (ח"ב עמ' שב) שכתב על סמבוסק מברכים 'בורא מיני מזונות' והיינו טעמא מכיון שמטוגן בהרבה שמן ולכן ברכתו במ"מ ולא דמי ללחמא בעז'ין שמברכים עליו 'המוציא' וכמבואר התם בעמ' צח בבאו', ע"ש.
