שאלה שנשאלה בביהמ״ד הוא מה הגדר לזכור בשו״תים, כמובן שמלבד הפסק האם יש עניין לזכור כל פוסק ופוסק שמביא הרב המשיב (ואפילו הרב השואל במקרה שגם הוא מפלפל) או שהעיקר לזכור את מקור הגמרא + סיכום דעות הראשונים ודרך ההלכה הכללית, או באופן כללי מה הגדר לכך. אשמח לדעת מה אנשים פה חושבים.
כמובן שאין אני מתכוון ח״ו לא ללמוד בעיון שו״תים כמו שלומדים גמרא ראשונים אחרונים ופוסקים דאל״כ פשיטא שלא מבעי הזיכרון אלא אף אף ליכא לימוד כדבעי, אלא על מה העניין לשים דגש בעת הלימוד הראשוני שצריך לחזור עליו גם בחזרה.
לענ״ד זה תלוי מאד בסוג האדם וגם בסוג התשובה וסוג המחבר, לצורך העניין ביחווה דעת דמרן קל מאד לזכור את הפוסקים כי הכל כתוב בדרך מאד קלילה ומאד זכירה ומאד ממוקד, אך ביביע אומר לזכור כל הפוסקים שמביא זה כמעט כמו לעשות חזרות על סוגיא שלמה בש״ס ויותר דפעמים רבות הרב מסתעף.
כמובן שאין אני מתכוון ח״ו לא ללמוד בעיון שו״תים כמו שלומדים גמרא ראשונים אחרונים ופוסקים דאל״כ פשיטא שלא מבעי הזיכרון אלא אף אף ליכא לימוד כדבעי, אלא על מה העניין לשים דגש בעת הלימוד הראשוני שצריך לחזור עליו גם בחזרה.
לענ״ד זה תלוי מאד בסוג האדם וגם בסוג התשובה וסוג המחבר, לצורך העניין ביחווה דעת דמרן קל מאד לזכור את הפוסקים כי הכל כתוב בדרך מאד קלילה ומאד זכירה ומאד ממוקד, אך ביביע אומר לזכור כל הפוסקים שמביא זה כמעט כמו לעשות חזרות על סוגיא שלמה בש״ס ויותר דפעמים רבות הרב מסתעף.
