גמרא ברכות יב א

[oz0112]

הגמרא אומרת שבסופו של דבר גם אם היה מברך על תמרים ברכת המזון היה יוצא
כי הם מזינים

התבוננתי בדברי הריטב"א על ברכות הלשון שלו הייתי לי מאוד קשה להבנה
אם תוכלו לעזור לי בהבנת הנקרא שלו
ד"ה:"ומדקאמר' דתמרי נמי מיזן זייני"
שמעי' דאי בריך על שאר מינים שלוש ברכות לא יצא,ולא אמרינן מעין שלוש לא עדיף משלוש,אלא כיון דשאר פירות לא זייני מברך עלייהו על הארץ ועל המזון ,ולא מכין מזון לכל בריותיו"
את ההתחלה שאם בירך על שאר המינים ברכת המזון לא יצא מובן לי
מהקטע ולא אמרינן עד הסוף לא מובן לי
תודה

 

[איש מבית לוי]

כוונתו שאין אומרים ק"ו אם ברכת מעין שלוש פוטרת כ"ש שלוש ברכות, אין אומרים כן משום שמזכירים בברכת המזון פעמיים לשון מזון וזה לא שייך בשאר פירות, ונראה שצריך לגרוס [לא] מברך עלייהו על הארץ ועל המזון