• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

גרסא שונה בין הליכות עולם לבין בן איש חי+שאלה לדעת מרן

amit26

Active member
שלום
1. מצ"ב צילומים, 1 מהליכות עולם ו1 מבן אש חי שלפניי.
באות ז הליכות עולם בן איש חי הלכות תפילין שנה א' מובא כנל שהבן איש חי אומר שאם הניח בטעות רבנו תם קודם ודרכו להניח שתיהם בזה אחר זה, כאשר יבוא להניח תפילין של רשי צריך לחזור ולברך עליהן. אבל בבן איש חי שלפניי נאמר במפורש שאם הוא מניח אותם תמיד בזה אחר זה לא יברך
אני מפספס פה משהו או שזה טעות דפוס?

2. לדעת מרן שהקפיד על הגייה נכונה בקריאת התורה וכו', זה שמבטאים את האות ו כ W ולא כ V, זה רק לבני העדה העיראקית או כל ספרדי צריך להקפיד בזה לכתחילה?
 

קבצים מצורפים

  • WhatsApp Image 2023-11-13 at 11.07.47.jpeg
    WhatsApp Image 2023-11-13 at 11.07.47.jpeg
    37.3 KB · צפיות: 15
  • WhatsApp Image 2023-11-13 at 11.07.06.jpeg
    WhatsApp Image 2023-11-13 at 11.07.06.jpeg
    134 KB · צפיות: 14
שלום
1. מצ"ב צילומים, 1 מהליכות עולם ו1 מבן אש חי שלפניי.
באות ז הליכות עולם בן איש חי הלכות תפילין שנה א' מובא כנל שהבן איש חי אומר שאם הניח בטעות רבנו תם קודם ודרכו להניח שתיהם בזה אחר זה, כאשר יבוא להניח תפילין של רשי צריך לחזור ולברך עליהן. אבל בבן איש חי שלפניי נאמר במפורש שאם הוא מניח אותם תמיד בזה אחר זה לא יברך
אני מפספס פה משהו או שזה טעות דפוס?
מעניין, ויש לחזק שאלתך שכן הבן איש חי כתב דבריו בשם הדברי חיים, ומרן ז"ל הביא לדברי חיים הנ"ל ביביע אומר חלק ה' סימן ד אות ג. ושם ביביע אומר כתב בשמו שלא לברך וכן נראה מסקנתו שם. וכן ביביע אומר חלק ט סימן י' אות ג.
קשה לומר שהוא ט"ס שהרי מסכים שם בהליכות עולם בקטע הצילום שהבאת שדברי הבן איש חי נכונים שכן צריך לברך. [אינו לפני כעת לראות מה כתוב בהמשך] עוד הערה צדדית שהבן איש חי דן במי שרגיל להניח ב' זוגות יחד ומרן זצ"ל ציטט אותו שרגיל להניח בזה אחר זה אם כי אין בזה נפקא מינא לכאורה שהעיקר שכוונתו על שתי הזוגות ולכן לא צריך לברך. וצ"ע.
 
נערך לאחרונה:
חיפשתי באוצר וראיתי שבספר אהלי שם על ההליכות עולם העיר בזה:

וז"ל:
לפי הבן איש חי מי שדרכו ללבוש תפילין של רש"י ור"ת וטעה ולקח תחלה של ר"ת והניחו ובירך עליו וכשבא ליטול את השני הרגיש שטעה ובירך על של ר"ת יקשור תפילין של רש"י ללא ברכה על סמך הברכה שבירך על ר"ת מפני שדרכו כל יום ללבוש שניהם יחד ודעתו בברכה על שניהם והבין ההליכות עולם שכוונתו של הבן איש חי שהוא הכיר בטעות לאחר שסיים את התפילה והפסיק בינתים בקריאת שמע ותפילה ולכן הוא חלק עליו וכתב שהוא הפסק גמור ולכן יברך שוב על התפילין של רש"י .

והנה בספר הליכות עולם כתב בשם הבן איש חי להפך פירושו שהוא כתב כאילו הבן איש חי אמר שצריך לחזור ולברך על התפילין של רש"י כי הפסיק בקריאת שמע ותפילה ולא מצאתי דבר זה בבן איש חי כי הוא לא דיבר כלל על מקרה שהפסיק בקריאת שמע ותפלה.

[ויש מקום לומר כיון שמדובר במי שדרכו להניח תפילין של רש"י ור"ת ודרכו לכוין בברכה שהוא מברך על רש"י שיצא י"ח גם על התפילין של ר"ת והוא עושה כן בקביעות ממילא לא חשיב הדבר הפסק וכיון שהבן איש חי לא חילק אם הפסיק סתם וכן בדברי חיים גם כן לא כתב שלא הפסיק בתפילה אלא כך הבין ההליכות עולם שכן הפסיק בתפלה ומ"מ כתב הדברי חיים שלא יברך כיון שדרכו בכך על כן נראה שיש מקום לומר שאינו צריך לחזור ולברך בין לדברי הדברי חיים וגם לדברי הבן איש חי לא יחזור ויברך כיון שהוא קבוע בצורת ההפסק הזה שהיא תפלה וקריאת שמע וכן כתב הרב רבי ראובן מרגליות בספר נפש חיה סי' לד ועיקר הסברא בזה כיון שהו א הפסק קבוע וכך דרכו תמיד וכוונתו היא בברכה על תפילין של רש"י ור"ת על כן יש מקום לומר שלא יברך ].

ומה שכתב הליכות עולם אם הניח תפילין של ר"ת ולא הפסיק בדיבור כלל וגם אין דרכו להניח שנים וכיון שבודאי לא כיון אלא רק על התפילין הראשונות וכן כיון שלא להניח את התפילין האחרות אין נראה שיש מקום שלא לברך שהרי היתה כוונתו מפורשת שלא להניח את התפילין השניות ולכן צריך לברך עליהם שנית ומה שבירך על הראשונות לא מהני וכמו שכתב הבן איש חי.
 
חיפשתי באוצר וראיתי שבספר אהלי שם על ההליכות עולם העיר בזה:

וז"ל:
לפי הבן איש חי מי שדרכו ללבוש תפילין של רש"י ור"ת וטעה ולקח תחלה של ר"ת והניחו ובירך עליו וכשבא ליטול את השני הרגיש שטעה ובירך על של ר"ת יקשור תפילין של רש"י ללא ברכה על סמך הברכה שבירך על ר"ת מפני שדרכו כל יום ללבוש שניהם יחד ודעתו בברכה על שניהם והבין ההליכות עולם שכוונתו של הבן איש חי שהוא הכיר בטעות לאחר שסיים את התפילה והפסיק בינתים בקריאת שמע ותפילה ולכן הוא חלק עליו וכתב שהוא הפסק גמור ולכן יברך שוב על התפילין של רש"י .

והנה בספר הליכות עולם כתב בשם הבן איש חי להפך פירושו שהוא כתב כאילו הבן איש חי אמר שצריך לחזור ולברך על התפילין של רש"י כי הפסיק בקריאת שמע ותפילה ולא מצאתי דבר זה בבן איש חי כי הוא לא דיבר כלל על מקרה שהפסיק בקריאת שמע ותפלה.

[ויש מקום לומר כיון שמדובר במי שדרכו להניח תפילין של רש"י ור"ת ודרכו לכוין בברכה שהוא מברך על רש"י שיצא י"ח גם על התפילין של ר"ת והוא עושה כן בקביעות ממילא לא חשיב הדבר הפסק וכיון שהבן איש חי לא חילק אם הפסיק סתם וכן בדברי חיים גם כן לא כתב שלא הפסיק בתפילה אלא כך הבין ההליכות עולם שכן הפסיק בתפלה ומ"מ כתב הדברי חיים שלא יברך כיון שדרכו בכך על כן נראה שיש מקום לומר שאינו צריך לחזור ולברך בין לדברי הדברי חיים וגם לדברי הבן איש חי לא יחזור ויברך כיון שהוא קבוע בצורת ההפסק הזה שהיא תפלה וקריאת שמע וכן כתב הרב רבי ראובן מרגליות בספר נפש חיה סי' לד ועיקר הסברא בזה כיון שהו א הפסק קבוע וכך דרכו תמיד וכוונתו היא בברכה על תפילין של רש"י ור"ת על כן יש מקום לומר שלא יברך ].

ומה שכתב הליכות עולם אם הניח תפילין של ר"ת ולא הפסיק בדיבור כלל וגם אין דרכו להניח שנים וכיון שבודאי לא כיון אלא רק על התפילין הראשונות וכן כיון שלא להניח את התפילין האחרות אין נראה שיש מקום שלא לברך שהרי היתה כוונתו מפורשת שלא להניח את התפילין השניות ולכן צריך לברך עליהם שנית ומה שבירך על הראשונות לא מהני וכמו שכתב הבן איש חי.
אני מצרף צילום מהספר. (אם יש בזה תועלת)
 

קבצים מצורפים

  • אהלי שם - טעה ולקח תפילין רת.pdf
    74 KB · צפיות: 4
תודה על התשובות.
אז לפי האהלי שם מרן פשוט טעה בהבנת וכוונת דברי הבן איש חי?
קצת מוזר לומר כן כי ממש הבן איש חי בבירור לא רושם שמדובר אם הפסיק בתפילה או לא
 
באות ז הליכות עולם בן איש חי הלכות תפילין שנה א' מובא כנל שהבן איש חי אומר שאם הניח בטעות רבנו תם קודם ודרכו להניח שתיהם בזה אחר זה, כאשר יבוא להניח תפילין של רשי צריך לחזור ולברך עליהן. אבל בבן איש חי שלפניי נאמר במפורש שאם הוא מניח אותם תמיד בזה אחר זה לא יברך
אני מפספס פה משהו או שזה טעות דפוס?
לא מצאתי היכן ראית בבא"ח דלא כה"ע?
 
באות ז הליכות עולם בן איש חי הלכות תפילין שנה א' מובא כנל שהבן איש חי אומר שאם הניח בטעות רבנו תם קודם ודרכו להניח שתיהם בזה אחר זה, כאשר יבוא להניח תפילין של רשי צריך לחזור ולברך עליהן. אבל בבן איש חי שלפניי נאמר במפורש שאם הוא מניח אותם תמיד בזה אחר זה לא יברך
אני מפספס פה משהו או שזה טעות דפוס?
לא מצאתי היכן ראית בבא"ח דלא כה"ע?
בהליכות עולם שם מביא לכאורה מהבן איש חי היפך דבריו שבהלכה שם הבן איש חי אמר לא לברך במי שרגיל להניח וכו' וטעה וכו' ע"ש ובהליכות עולם מביא משמו לברך.(וראה לעיל גם בדברי מה שכתבתי לחזק הקושיא) אלא שאחר שימת לב (וכמו שהערתי גם לעיל וכן בספר אוהל שם הנזכר לעיל העיר עוד) נראה שמרן בהליכות עולם בכלל מביא מהבן איש חי מקרה שלא דיבר עליו הבן איש חי דיבר על מי שדרכו להניח תפילין של רש"י ור"ת ביחד, ואילו מרן בהליכות עולם מביא בשמו על מי שדרכו להניח בזה אחר זה ומציין שמפסיק עם ק"ש ביניהם מה שלא דיבר בזה הבן איש חי כלל!

ולחומר הקושיא עברתי מעט על הדברים עם החברותא שלי והנראה לענ"ד שחדא מתורצת בחברתה, ושמה שמביא מרן בהליכות עולם מהבן איש חי זה רק דיוק מדבריו ולא דברים שאמר להדיא. שהבן איש חי הביא מקרה של מי שדרכו להניח תפילין של רש"י ור"ת יחד וטעה ולקח של ר"ת ובירך ונזכר שטעה שיניח קודם של רש"י על סמך הברכה על ר"ת ולא יחזור לברך. אלא שיש לדייק מזה שבאופן שדרכו להניחן בזה אחר זה עם ק"ש בינתיים הרי שבאופן כזה יחשב הפסק וצריך לחזור לברך.

ואף שנראה שמביא דברים שנכתבו להדיא בבן איש חי ולא דיוק כנראה לא דק בזה או שבזמן סיכום ועריכת הסעיף חלה איזה טעות באופן הצגת הדברים. עכ"פ כן נראה שיוצא מדברי הבן איש חי, ועדיין צ"ע.
 
בדקתי בבא"ח החדש מאיר עינים וראיתי שדיבר בזה, וביאר הענין באופן נפלא, וסידר שיטות הפוסקים בענין.
ולגוף ההערה שהעיר הרב פותח הדיון, כתב שם במשפט אחד בסוף דבריו: ומה שצוטט בהליכו"ע בהערה במודגש, אינו מדברי רבינו (הבא"ח), אך לדינא גם רבינו מסכים לזה, עכ"ל.
ובזה הכל מובן היטב
 
בדקתי בבא"ח החדש מאיר עינים וראיתי שדיבר בזה, וביאר הענין באופן נפלא, וסידר שיטות הפוסקים בענין.
ולגוף ההערה שהעיר הרב פותח הדיון, כתב שם במשפט אחד בסוף דבריו: ומה שצוטט בהליכו"ע בהערה במודגש, אינו מדברי רבינו (הבא"ח), אך לדינא גם רבינו מסכים לזה, עכ"ל.
ובזה הכל מובן היטב
ייש"כ תודה, ולמעשה הוא כמעט ממש מה שכתבתי, שזה דיוק מהבן איש חי ולא כתב כן בפירוש. והניסוח טעות כזו או אחרת.
וכל זה לחומר הקושיא. וע"כ לומר כן. אלא שזו אכן קושיא שכותב דברים בשם הבן איש חי כאילו כתובים להדיא. וצ"ל כנ"ל אך עדיין קשה שנכתב בצורה כזו.
 
בהליכות עולם שם מביא לכאורה מהבן איש חי היפך דבריו שבהלכה שם הבן איש חי אמר לא לברך במי שרגיל להניח וכו' וטעה וכו' ע"ש ובהליכות עולם מביא משמו לברך.(וראה לעיל גם בדברי מה שכתבתי לחזק הקושיא) אלא שאחר שימת לב (וכמו שהערתי גם לעיל וכן בספר אוהל שם הנזכר לעיל העיר עוד) נראה שמרן בהליכות עולם בכלל מביא מהבן איש חי מקרה שלא דיבר עליו הבן איש חי דיבר על מי שדרכו להניח תפילין של רש"י ור"ת ביחד, ואילו מרן בהליכות עולם מביא בשמו על מי שדרכו להניח בזה אחר זה ומציין שמפסיק עם ק"ש ביניהם מה שלא דיבר בזה הבן איש חי כלל!

ולחומר הקושיא עברתי מעט על הדברים עם החברותא שלי והנראה לענ"ד שחדא מתורצת בחברתה, ושמה שמביא מרן בהליכות עולם מהבן איש חי זה רק דיוק מדבריו ולא דברים שאמר להדיא. שהבן איש חי הביא מקרה של מי שדרכו להניח תפילין של רש"י ור"ת יחד וטעה ולקח של ר"ת ובירך ונזכר שטעה שיניח קודם של רש"י על סמך הברכה על ר"ת ולא יחזור לברך. אלא שיש לדייק מזה שבאופן שדרכו להניחן בזה אחר זה עם ק"ש בינתיים הרי שבאופן כזה יחשב הפסק וצריך לחזור לברך.

ואף שנראה שמביא דברים שנכתבו להדיא בבן איש חי ולא דיוק כנראה לא דק בזה או שבזמן סיכום ועריכת הסעיף חלה איזה טעות באופן הצגת הדברים. עכ"פ כן נראה שיוצא מדברי הבן איש חי, ועדיין צ"ע.
לכן לא הבנתי את הסתירה,

הבן איש חי כתב שלא יברך כשמניח שניהם יחד - ללא הפסק, ומסתבר לדייק שכשמניח בזה אחר זה ומפסיק - יברך. ומה שכותב הבא"ח שמי שאין דרכו להניח וכו' אין לדייק מזה להיפך כלל, משום שהבא"ח דיבר על מנהג מקומו - שיש שהניחו יחד ויש שלא הניחו כלל, ומה שעומד ביסוד הדין הוא האם הברכה יכולה לחול על שני הזוגות יחד ומשום שלא מפסיק ביניהם והם מונחים לפניו.
 
לכן לא הבנתי את הסתירה,

הבן איש חי כתב שלא יברך כשמניח שניהם יחד - ללא הפסק, ומסתבר לדייק שכשמניח בזה אחר זה ומפסיק - יברך. ומה שכותב הבא"ח שמי שאין דרכו להניח וכו' אין לדייק מזה להיפך כלל, משום שהבא"ח דיבר על מנהג מקומו - שיש שהניחו יחד ויש שלא הניחו כלל, ומה שעומד ביסוד הדין הוא האם הברכה יכולה לחול על שני הזוגות יחד ומשום שלא מפסיק ביניהם והם מונחים לפניו.
צודק סתירה זה לא אבל כתב (לכאורה) דברים בשם הבן איש חי שלא דיבר מהם (ואף כי יש לדייק ממנו כן זה עדיין קשה וכאמור לעיל).
כעת ראיתי בספר בן איש חי עם אבן חי שבציוני אשר הביא לשון הדברי חיים (שהוא מקור דינו של הבן איש חי) על רגיל להניח יחד וכו' כנזכר בבן איש חי שם ואח"כ הביא משו"ת מנחת אלעזר (ח"א סימן כה) שכוונת הדברי חיים היינו כששניהם לפניו ונזכר מיד כשהניחם קודם שהתפלל וסילקן דבאופן כזה כיון שרגיל להניח גם תפילין דר"ת אין צריך לברך עוד הפעם אבל כששכח ובירך על ר"ת והתפלל בהם בודאי צריך לברך עוד הפעם על של רש"י. ע"כ.
וזה ממש כדברי ההליכות עולם וע"כ שכוונת ההליכות עולם לדייק כן מהבן איש חי ממש כמו שהבין המנחת אלעזר מהדברי חיים. (שו"ר שהביא למנחת אלעזר הנ"ל כבר ביביע אומר חלק ה סימן ד אות ג' הנזכר לעיל [וציין אליו בבן איש חי עם אבן חי שם]).
 
חזור
חלק עליון