• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

דיחוי במצוות

אד יעלה

Well-known member
הגמרא בסוכה מסתפקת האם יש דיחוי אצל מצוות או לא
והגמרא פושטת שדיחוי מעיקרא לא הוי דיחוי אבל נראה ונדחה נשאר ספק
וברש'י נראה שהספק האם לומדים מקדשים שכשם שבקדשים יש דיחוי כך גם למצוות יש דיחוי
או דלמא אין דוקא בקדשים יש דיחוי
וביאור הדבר שבקדשים כאשר יש לך קרבן ונפגם המזבח ממילא הקרבן כעת לא ראוי להקרבה ויש בו איזה פגם או פסול
אבל במצוות צריך ביאור הדבר מה שייך לומר שהמצווה נדחתה

ובעיקר הדבר של דיחוי למצוות יש מחלוקת גדולה בין האחרונים האם זה מדרבנן או מהתורה.

יש קושיא גדולה של ר' דב לנדו שהלא מצה בערב פסח אופים ועושים צירוף סל ומעשרים והלא כאשר זה טבל אינו ראוי כלל למצוות מצה ומדוע לא נימא שהוה דיחוי למצוות
ואולי אפשר ליישב שטבל חסר בתיקון שעדיין לא הושלם תיקונו וזה לא חשיב דיחוי.
 
יש קושיא גדולה של ר' דב לנדו שהלא מצה בערב פסח אופים ועושים צירוף סל ומעשרים והלא כאשר זה טבל אינו ראוי כלל למצוות מצה ומדוע לא נימא שהוה דיחוי למצוות
אולי הנידון של דחוי מעיקרא, הוא רק בעת החיוב, כלומר מתחילת ליל הסדר?
 
אולי הנידון של דחוי מעיקרא, הוא רק בעת החיוב, כלומר מתחילת ליל הסדר?
עיין בדף לג. רד''ה ולולב שלר' יהודה שצריך לאגוד את הלולב הדיחוי של ההדס כגון נקטם ראשו חל אפילו בחול ואילו לרבנן שלא צריך אגד רק בכניסת יו''ט
וא''כ כאן שחייבים להפריש תרו''מ לכאורה לכו''ע הויא דיחוי אפילו מערב יו''ט ולא עיינתי בפרט זה
 
עיין בדף לג. רד''ה ולולב שלר' יהודה שצריך לאגוד את הלולב הדיחוי של ההדס כגון נקטם ראשו חל אפילו בחול ואילו לרבנן שלא צריך אגד רק בכניסת יו''ט
וא''כ כאן שחייבים להפריש תרו''מ לכאורה לכו''ע הויא דיחוי אפילו מערב יו''ט ולא עיינתי בפרט זה
אדרבא כבודך מסייעני שדווקא לר"י שלולב צריך אגד והוא לעיכובא, היות וא"א לאוגדו ביו"ט הדיחוי הוא כבר מעיו"ט. אך לרבנן שא"צ אגד הוא רק בזמן חיובו דהיינו ביו"ט.
וא"כ לנד"ד כיון שהופרשה חלה מעיו"ט, כשנכנס יו"ט שהוא זמן חיובו, הרי הוא ראוי ואינו דחוי מעיקרא.
 
אולי הנידון של דחוי מעיקרא, הוא רק בעת החיוב, כלומר מתחילת ליל הסדר?
מי ששכח להפריש חלה ממצות שמורות שלו מערב פסח, ונזכר בליל פסח, אם הוא בחוץ לארץ אוכל והולך ואחר החג מפריש. ואם הוא בארץ ישראל, יקח מצות משכנו, או שיקח מצה שמורה של מכונה. וכן הדין גבי כזית לחם בליל א’ דסוכות. אולם אם אין לו שום אפשרות לקחת מצות מאחרים, ואין לו מצות שמורות של מכונה, יש אומרים שמותר להפריש חלה בליל יום טוב, כדי לקיים מצות אכילת מצה בליל פסח. [דבלאו הכי יש מתירים להפריש חלה ביום טוב שלא חל בשבת כשאין לו לחם אחר לאכול]. אך למעשה יתן מצה אחת לצורכו של קטן בן י”ב שנה, ואותו קטן יפריש בשביל עצמו וגם עבור שאר כל המצות. [אוצר דינים לאשה ולבת מהדורת תשס”ה, עמוד תרסב].
הרי דאף ביו"ט עצמו מהני
 
ולעצם הקושיא יש ליישב לפי החקירה אם טבל זה חתיכת איסור או שחולין ותרומה מעורבים ולפי הצד השני אין זה דיחוי רק אריא דרביע עליה
הלא בקרבן אם נפגם המזבח נחשב דיחוי וא''א להקריב הקרבן אע''פ שזה חיסרון טכני וק''ו אריה דרביע עליה שיחשב דיחוי
 
אדרבא כבודך מסייעני שדווקא לר"י שלולב צריך אגד והוא לעיכובא, היות וא"א לאוגדו ביו"ט הדיחוי הוא כבר מעיו"ט. אך לרבנן שא"צ אגד הוא רק בזמן חיובו דהיינו ביו"ט.
וא"כ לנד"ד כיון שהופרשה חלה מעיו"ט, כשנכנס יו"ט שהוא זמן חיובו, הרי הוא ראוי ואינו דחוי מעיקרא.
לכאורה אתה צודק וכנראה נשמט מממני פרט.
 
הלא בקרבן אם נפגם המזבח נחשב דיחוי וא''א להקריב הקרבן אע''פ שזה חיסרון טכני וק''ו אריה דרביע עליה שיחשב דיחוי
זה לא דומה דהתם כיון שנפגם הקרבן לא ראוי להקרבה דאיפה יקריבו, אבל כאן המצה ראוי אלא דאינך יודע איפה החולין
 
זה לא דומה דהתם כיון שנפגם הקרבן לא ראוי להקרבה דאיפה יקריבו, אבל כאן המצה ראוי אלא דאינך יודע איפה החולין
לא הבנתי החילוק, כשם שבמצה היא ראויה רק אינך יכול לאוכלה מחמת אי ידיעתך היכן חלקו של כהן והיכן החולין, ובעצם משהו טכני מעכבך מלאוכלה, ה"ה כשנפגם המזבח משהו טכני מונע ממך מלהקריב, ואפ"ה מיקרי דחוי.
ועוד יותר במצה החסרון הטכני הוא בגופה של מצה, משא"כ בקרבן שהחסרון אינו בגוף הבהמה, אלא במזבח שהוא חיצוני, וא"כ אם בקרבן הוא מיקרי דחוי, ק"ו שבמצה.
 
בקרבן היעוד שלו הוא להיקרב על המזבח ועד כמה שאין מזבח שוב אינו ראוי להקרבה ואין זה חסרון צדדי , במצה מצד עצמה היא ראויה לאכילה אך יש עירבוב חולין וטבל וצריך להוציא את החולין,
 
ודאי לאוכלה אך אינה נחשבת דחויה אם היא ראויה וכי אם נעולה בתוך כספת ונאבד המפתח תחשב דחויה?!
לענ"ד אין הנידון דומה לראיה כלל. מצה שאינך יכול לאוכלה מחמת שלא נתברר מה חלקך ומה חלק כהן הרי שאינה נאכלת ואינה ראויה לאכילה, ואפילו אולי הינה בגדר מאכלות אסורות, כל זמן שלא ניתן לכהן חלקו.
 
אולי הנידון של דחוי מעיקרא, הוא רק בעת החיוב, כלומר מתחילת ליל הסדר?
ביררתי הדבר וקאי על המנהג שמובא בראשונים [עין בטור] שאם ליל הסדר חל במוצא''ש היו אופים במוצא''ש שזה ליל הסדר חתיכות קטנות ומצרפים לסל כדי להתחייב בחלה וזה כבר שנכנס יו''ט וביותר ששם זה נראה ונדחה שהלא עשו חתיכות קטנות שלא חייב
 
חזור
חלק עליון