• ניתן לשלוח מערכות ויישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

דיני קדימה בברכות - טעות בילקו''י

בילקו"י ברכות כת"י סי' ריא ס"ה כתב:

ה. כל הקודם בפסוק בשבעת המינים עצמם, קודם לחבירו לברכה. ותמרים קודמים לענבים, כי התמרים "שני" לארץ אחרון שבמקרא, והגפן "שלישי" לארץ הראשון. ויש אומרים שהיין קודם לתמרים, הואיל והיין דבר חשוב הוא עד שקובע ברכה לעצמו בברכת "בורא פרי הגפן", וגם הוא סועד ומשמח. ויש חולקים ואומרים שאין קדימה ליין על התמרים, וכן המנהג. ולכל הדעות מעשה קדרה, דהיינו תבשיל מחמשת מיני דגן קודמים ליין. נמצא משפט הקדימה בברכות כדלהלן: ברכת המוציא קודמת לכל דבר. (ומפני כך מכסים את הפת לפני הקידוש על היין בשבת ויום טוב, להראו' כאילו אין כאן פת לפנינו בכדי להקדימו). ולאחר מכן ברכת "בורא מיני מזונות". ופת חטים קודמת לפת שעורים. ואחריהם זית, ואחריו תמרים, ואחר כך ענבים, ואחר כך תאנים, ואחר כך רימונים, ואחריהם שאר מיני פירות העץ. [ומה שיש נוהגים בליל ט"ו בשבט לשתות בירה משעורים כדי לטעום מכל שבעת המינים, פשוט שאין להקדים הבירה לשאר מינים, כיון שהרוב מים, וברכתו שהכל]. ה)​

דיני קדימה בשבעת המינים ודין מעשה קדרה


ה) ברכות (מא:). טור וש"ע (סי' ריא סעיף ד). וכ"ה סדר המקרא, ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון, ארץ זית שמן, ודבש. ומארץ שבאמצע הוי התחלת סדר, וכל הסמוך לו חשוב יותר מהמאוחר שבארץ קמא. ונמצא שתמרים הוא שני אחר ארץ בתרא, כי תמרים זהו דבש האמור בקרא, ואילו ענבים הם שלישי לארץ קמא, אחר חטה ושעורה. ועיין בשו"ת פנים מאירות ח"ב (סי' לח), ובשו"ת מהרש"ם ח"א (סי' קסט).

ומה שכתבנו שי"א שיין קודם לתמרים, כ"כ רבינו פרץ הובא בטור (סי' ריא). וכ"פ הרמ"א בהגה שם ס"ד. ובב"י (סי' ריא) חולק.

ומה שכתבנו שמעשה קדירה קודם וכו', כ"כ הרמ"א שם.
 
[ומה שיש נוהגים בליל ט"ו בשבט לשתות בירה משעורים כדי לטעום מכל שבעת המינים, פשוט שאין להקדים הבירה לשאר מינים, כיון שהרוב מים, וברכתו שהכל]. ה)
אמנם בין משקים שברכתם שווה [שהכל] כתבו הפוסקים שכן שייך דיני קדימה, וכגון בירה וקולה וכיו"ב, שיקדים המין שבעה וכו'... ומעניין אם מרן שם מדבר על זה
 
חזור
חלק עליון