לא היה לי זמן להעמיק בזה יותר מדי עקב תפילות יוה״כ, השאלה עלתה לי כמעט בהרף עין כשראיתי את הפסק של מרן בזה בין העליות.
בחזו״ע שבת ח״א בפסק שבו מרן כותב על ר״ת הוא כותב לשון ״נכון להחמיר״. בפשיטות נראה, שמעיקר הדין הלכה לא כר״ת אך יש להחמיר.
לעומת זאת בחזו״ע ימים נוראים אחרי שמביא את ר״ת ושהשו״ע פוסק כמותו הוא כותב ״ואין להקל אלא למעוברות [וכיו״ב] וכו׳״. בפשיטות נראה, שלכתחילה יש לנהוג כר״ת. ואולי זה אפילו לא בגדר חומרא. ורק מעוברות וכיו״ב יש להקל.
לא יצא לי לעיין בפנים התשובה, אז רק אניח את השאלה כאן. אולי עד שיגיבו כבר יצא לי לראות בפנים. (אלא״כ מלאכת בניית הסוכה תעמיס עלי ...)
אין לי בעיה לומר ״יום כיפור חמירא טפי״ בגלל שהאוכל הוא בכרת, אבל ה״ה גם למלאכה, ובשבת מלאכה היא בסקילה. ובפשיטות לא נראה לחלק.
בחזו״ע שבת ח״א בפסק שבו מרן כותב על ר״ת הוא כותב לשון ״נכון להחמיר״. בפשיטות נראה, שמעיקר הדין הלכה לא כר״ת אך יש להחמיר.
לעומת זאת בחזו״ע ימים נוראים אחרי שמביא את ר״ת ושהשו״ע פוסק כמותו הוא כותב ״ואין להקל אלא למעוברות [וכיו״ב] וכו׳״. בפשיטות נראה, שלכתחילה יש לנהוג כר״ת. ואולי זה אפילו לא בגדר חומרא. ורק מעוברות וכיו״ב יש להקל.
לא יצא לי לעיין בפנים התשובה, אז רק אניח את השאלה כאן. אולי עד שיגיבו כבר יצא לי לראות בפנים. (אלא״כ מלאכת בניית הסוכה תעמיס עלי ...)
אין לי בעיה לומר ״יום כיפור חמירא טפי״ בגלל שהאוכל הוא בכרת, אבל ה״ה גם למלאכה, ובשבת מלאכה היא בסקילה. ובפשיטות לא נראה לחלק.
