זיל בתר טעמא
Member
מצרף מכתב של מרן שליט"א (לגבי נידון אחר) שבו הוא עצמו מדגיש שכיון שכתב בלשון "שמא", אין הדבר מוחלט.שלום וברכה למעלת כת"ר הרם שליט"א
אכן פשוט שזה כוונת דברי קדשו של מרן הרב שליט"א
רק שאין דרכו לכתוב בהחלטיות דבר שלא מפורש בפוסקים.
וכתב כן בדרך של שמא, אבל עיקר.
ונדמה לי שכן מצוי לפעמים בדברי מרן זיע"א ביביע אומר. שכותב דברים בשמא מתוך ענווה. ע"כ לשון התגובה.
ייש"כ על ההתייחסות, ואנחנו לא משתמשים בדקדוקי עניות חלילה, אך לא דומה תא שמע לתא חזי. כידוע לכל הת"ח כאן, במרוצת השנים, לשמועות מעין אלה (ואין להבין מדברי שדברי כבודו ח"ו מסולפים או לא מדוייקים, כי זו אינה כוונתי) אין קיום ולכן אם היה מכתב רשמי ממרן שליט"א היינו שמחים מאוד, מה גם שהדברים שנאמרו מלשכתו או בשמו, אינם משקפים מה שכתוב בתגובה, ועוד, שצירפנו מכתב שלכאורה סותר התייחסות זו ממרן עצמו, שכאשר מרן כותב "שמא", בדווקא כתב כן.
לכן אנוכי הקטן והדל, מעדיף להיצמד לכתובים, והבוחר יבחר.
הדברים לכאורה מופרשים בעין יצחק ח"א עמ' תרה' שכאשר פוסק נוקט בלשון "אפשר", אין לסמוך על דבריו, אלא בצירוף עוד סניפים. וע"ע ביבי"א חלק ה' אהע"ז יח', ח'. והוא סייעתא לדברינו.וכבר היה כאן בפורום נידון ארוך כשהפוסקים כותבים לשון "אפשר" האם הוא ספק או דרך ענווה.
אך לצערי ולדאבון ליבי נעלם האשכול כולו.