אולי יש לחלק בין מי שמעשן הרבה שעדיף שיפסיק, לבין מי שמעשן מעט שיכול להמשיך.
אך בין כך ובין כך לא יתחיל לעשן.
יוסף דהן
Well-known member
גם הראשל מודה בזה כי אחרת לא היה כותב שראוי להימנע כליל
וכבר כתבו אחרים לפני במקום שיש סתירה בין הכתוב לאמור בע'פ היעקר מה שכתוב (כגון הגומל על ים שהורה אחרת בלוין ממה שכתב במכתבים )
זה בדברים שיש פלפול ומקורות וכו', אז מסתמא התיישב יותר בדבר כשכתב.
אך בדברים שהם הנהגה וכד', פעמים שיש ללכת אחר מה שאמר בע"פ. (אך לפעמים לא יכול להגיד מה שיכול לכתוב, וכן להיפך, וכל דבר לפי עניינו, ותן לחכם ויחכם עוד).
יוסף דהן
Well-known member
אתה לא עונה על מה שכתב שראוי להימנע כליל וכאילו אתה מכחיש
הראשל לא כתב בשומקום את המלה להקל כמו שאתה כתבת ולכן אני מוחה
ורק אמר אין איסור
גם אם אין ביננו מחלוקת בנימין צריך לציין באותו מקום שכתבת את השיעור השבועי שבמכתב אחר כ' שראוי להימנע כליל
ומה גם שהמכתב שלי בתאריך מהשנה
בנימין אני מתפלא עליך נורא
אם בלוין אמר אין בזה איסור ובמכתב כ' ראוי להימנע כליל וזה לא סחירה כיצד את הכותב יש להקל שמשמע שאין אפי' מקום להחמיר????????????????????????????????????????????????????????????????
מילא תכתוב מותר אך לא יש להקל !!!!
הראשל לא כתב בשומקום את המלה להקל כמו שאתה כתבת ולכן אני מוחה
ורק אמר אין איסור
גם אם אין ביננו מחלוקת בנימין צריך לציין באותו מקום שכתבת את השיעור השבועי שבמכתב אחר כ' שראוי להימנע כליל
ומה גם שהמכתב שלי בתאריך מהשנה
בנימין אני מתפלא עליך נורא
אם בלוין אמר אין בזה איסור ובמכתב כ' ראוי להימנע כליל וזה לא סחירה כיצד את הכותב יש להקל שמשמע שאין אפי' מקום להחמיר????????????????????????????????????????????????????????????????
מילא תכתוב מותר אך לא יש להקל !!!!
יצחק כהן הי"ו
Well-known member
בן תורה אברכך כולל לא מתאים לעשן זה לא מכובד.
איפה ראית שכתבתי שיש להקל?
כתבתי שמרן הראש"ל בשיעור אמר להקל במעט (אחת או שתיים).
וכי זה לא נכון?!
יוסף דהן
Well-known member
נכון לא כתבתי נכון לא אמרת יש להקל
אך עדין זה לא נכון הנוסח אלא אין בזה איסור
וכן בילקוט ברכות החדש עמ' 707 לגבי סיגרינ אחת כתב אין איסור משורת הדין
ולכן הייתימשנה במקומך את הנוסח שכתבת להקל מעט כי עדין כתב במכתב אחר שראוי להימנע כליל וכן בכל הילקוט יוסף שמזכיר הענין של עישון לא התבטא בלשון להקל אלא שאין איסור
מה שאתה כותב להקל מעט משמע שאין מקום להחמיר וזה לא נכון יש מקום
אמנם לא דוקא מצד הלכה אלא הנהגה וכ'
אך עדין זה לא נכון הנוסח אלא אין בזה איסור
וכן בילקוט ברכות החדש עמ' 707 לגבי סיגרינ אחת כתב אין איסור משורת הדין
ולכן הייתימשנה במקומך את הנוסח שכתבת להקל מעט כי עדין כתב במכתב אחר שראוי להימנע כליל וכן בכל הילקוט יוסף שמזכיר הענין של עישון לא התבטא בלשון להקל אלא שאין איסור
מה שאתה כותב להקל מעט משמע שאין מקום להחמיר וזה לא נכון יש מקום
אמנם לא דוקא מצד הלכה אלא הנהגה וכ'
יהודה מ.
Well-known member
יצחק כהן הי"ו
Well-known member
יצחק כהן הי"ו
Well-known member
למה החתן נחנק עם שלו (הכלה) והם נחנקים מהסגריה.................
יוסף דהן
Well-known member
תוכל לכתוב כתב מרן שאין איסור במעט וכו'
ע''כ.
ר''ל אם זה כמות מרובה יש פוסקים שעובר על איסור תורה אך מרן זצל לא פסק כן
ואם זו מועטת לכ''ע אין איסור
וגם בזה ראוי להימנע כמובא במכתב שלי
יוסף דהן
Well-known member
עי' בילקוט יוסף (כיבוד הורים פ"ז סעי' יז, עמ' שפה – שפח וכן בחלק של ברכות ח''א הנדפס מחדש עמ' תש''ז) שבלאו הכי ראוי מאד להמנע מעישון כלל וכן היה רגיל להזהיר על אביו מרן הגר"ע יוסף זצוק"ל בדרשותיו (ראה במעדני המלך ח"א עמ' רכב – רכז. ובספריו חזו"ע יו"ט עמ' מח, ובחזו"ע ארבע תעניות עמ' לז, ובשו"ת יבי"א ח"ה חאו"ח סי' לט, וח"י חאו"ח סי' נה אות טו, ובשו"ת יחוה דעת ח"ה סוס"י לט, והליכות עולם ח"א עמ' רסו). וראה בסוף ספר הנהגות אהבת ישראל (ח"א) שחתמו גדולי הדור פה אחד נגד ענין העישון. וביניהם הגאון בעל שבט הלוי זצ"ל, וכמו שפסק בתשובותיו ח"י (סי' רצה): אסור להתחיל לעשן סיגריות ומי שכבר מעשן ישתדל להפסיק בהדרגה ואז טוב לו. ע"כ. וראה עוד בשו"ת משנה הלכות ח"ט (סי' קסא), הליכות שלמה תפלה (עמ' רלב) ובאר משה חט"ו (סי' לט אות ח), ובשו"ת רבבות אפרים ח"ח (סי' תקפו). ובתשובות והנהגות ח"ד (סי' קטו). הובאו דבריהם בספר ידי כהן בכל דרכיך (מהודרא שלישית עמ' קעאO). וראה בספר אור לציון חכמה ומוסר (עמ' רכא תחת הכותרת רעת העישון) שיש בדבר בל תשחית לממונו. וכן תחזה בשו"ת תשובות והנהגות ח"ג (סי' שנד) שהביא את דברי הביאור הלכה (בסי' א ד"ה הוא כלל גדול בתורה וכו') שמנה שש מצוות תמידיות, וביניהם שלא נתור אחר מחשבת הלב וכו' ובכלל זה כל מיני התאוות. ע"כ. ולפי זה כתב שאם רגיל הוא בעישונו עד כדי תאוה עובר נמי על פסוק זה. ע"כ. וכיו''ב שמעתי מראש ישיבת פונובי'ז הגאון רבנו גרשון אדלשטין זצוק''ל בשם אחד מהגדולים: "עישון מתחיל בגאוה (כולם מעשנים בפורים ואני לא?) ומסתיים בתאוה" (ומילתא אגב אורחא ראה במתיבתא פניני הלכה על מסכת קידושין (דף מ) שהביאו משם בית ישראל (טויסג) שהמעשן ברחוב דומה לכלב). ובשו"ת הראשון לציון (Oח"א) הביא דעת חכם אחד (ובילקו''י ברכות ח''א ביאר שכוונתו לאחיו הגאון רבי יעקב זצ"ל) שפסל לעדות. וכתב לחלוק על זה מכמה טעמים. ומכל מקום סיים שראוי שלא ירגיל את עצמו בזה. ע"כ. ומדבריו נראה שנקט ג"כ כמו מש"כ הגאון הרב פינשטין זצ"ל בשו"ת אגרו"מ חו"מ ח"ב (סי' עו), שנאמר שומר פתאים ה' בכהאי גוונא. וכיון שרוב חולי הריאות הם מעישון אך לא רוב המעשנים חולים, אין אפשרות לאסור לגמרי. ומאידך בשו"ת צי"א וכן בתשובות והנהגות ח"ו (סי' רצז אות ח, עמ' תרב) כתבו שאין בזה שומר פתאים ה'". וטעמו של הגאון הרב שטרנבוך שליט"א הוא שכל השמירה נאמרה דוקא מחשש סכנה שאין בני אדם נזהרין ממנה כמו לנסוע בכביש שיש בזה מדה מסוימת של סכנה, אבל ממה שאנשים חוששים לא אמרינן, ועוד שבזה שאינו נזהר מסכנה שאחרים נזהרים בה, מוכיח בכך דלא אכפת ליה מחייו וע"ז עצמו נענש (וכ"ש שבודאי שיש ליזהר להימנע מעישון סיגריות שרבים נזהרין ממנו משום שמסכן הבריאות באחוז ניכר). ובאחד משיעוריו אמר או בירך מרן רה''י הגאון הרב מאזוז שליט''א, שהמחמיר לא לעשן ביום טוב תבוא עליו ברכה, ומי שיפסיק לעשן כלל יזכה לאריכות ימים (מקור נאמןO). אמנם מה שרבים טוענים כנגד, כיצד כמה מחכמי ישראל נהגו לעשן. כמה תשובות בדבר: א. ראשית, רבים הפסיקו מיד ששמעו את הנזק שבדבר משום שעד כה לא היו מודעים אליו, ומדוע לא חושבים ללמוד מהם דוגמא אישית כדי לקבל שכר על הפרישה? ב. ועוד אצלם להפסיק היה כרוך בביטול תורה, כפי המובא בספר דרך שיחה (ח"א עמ' תעד, וח"ב עמ' תמט) שסיפר הגרח"ק זצוק''ל על החזו"א שאמר לסטייפלר זיע"א להפסיק לעשן, וכשטען שיפריע לו מלימודו הסכים שלא יפסיק. וסיפר עוד הגר"ח זצוק''ל "לי עצמי הורה אבא שלא לעשן, ומה שהוא עצמו נהג כן, משום שהיה יתום וחבריו הרגילוהו בכך". ע"כ. ג. צדיקים מעל הטבע, שהרי כך הנהגת הבורא יתברך, מדה כנגד מדה, וכן ראיתי מסופר על הגאון המקובל הרב כדורי זצוק"ל כאשר מאן דהוא הציע לקנות לו סיגריה, והשיב בשלילה והוסיף "אתה מעשן בשביל היצר הרע...". ד. הביא בספר ואין למו מכשול ח"ה (פ"ב) את דברי הגאון רבי חיים פלאג'י בספר צוואה מחיים (עמוד מא) שכתב, דאף שראינו כמה גדולים שהיו מעשנים סיגריות, וכן שיחקו שחמט, כבר כתב מרן החיד"א דהנח להם לגדולי ישראל, דודאי מעשיהם לשם שמים, דאפשר שהיו חולים בחולי השחורה, ומשום רפואה לאסוחי דעתיהו בבוא דוא'ג ולמהדר אתלמודיהו וכיוצא, קעבדי הכי. ודי בזה. ע"ש. וכתב ע"ז ומשמע מדבריו שלשאר אנשים אסור לעשן סיגריות. וי"ל. ה. והוסיף לציין (שם) לשו"ת באר משה (ח"ו סימן קס) שכתב, דאף על פי שראינו הרבה צדיקים שהעלו עשן ולא הזיק להם, אין ממעשיהם שום ראיה. חדא, שכל כוונתם היתה לשם שמים. שנית, חולשה גדולה ירדה לעולם ואפשר שלהם לא הזיק ועתה בזמנינו כבר מזיק. ולכן אסור לבני אדם להעלות עשן משום ''ונשמרתם מאוד לנפשותיכם''. ע"כ. וכמו כן כתב בשו"ת דברי חכמים (עמוד רפב) בשם הגר"י קמניצקי זצ''ל, שיש בעישון סיגריות ספק איסור תורה. ע"ש. וראה עוד בספר על פכים קטנים (עמוד פו), שהמעשן עובר משום בל תשחית של גופו וממונו. ובשם הגריש"א זצ"ל מובא (אגרת לחתן עמ' תעד, ועוד) שהמעשן סיגריה אחת אין בה נזק ולכן אין איסור בחלוקת סיגריות לחתנים. עכ"ד. ומ"מ כתבו גדולי ישראל (הגרש"ז אוירבעך ומרן הגר"ע יוסף זצוק"ל והגר"ח קנייבסקי זצוק''ל, הו"ד בספר ידי כהן (שיח בחורים פ"ל אות יג) שמנהג זה אינו טוב כי העישון מזיק לגוף, ויכולים לשמח את חברם במיני מתיקה. ע"כ. אמנם בלאו הכי יש לדון משאר הטעמים השלילים הקשורים לעישון כגון: א) אם כגון בל תשחית לממון של המחלק (מה שקונה במיוחד להם), ב) עישון אם הוריהם לא מסכימים ומעשנים בפני חברים היודעים מכך, עוברים על לא יסתור דבריו עכ"פ לדעת הגר"נ קרליץ זצוק"ל. הבאנו דבריו בשו''ת Oיד בתשובה ח''א,). ג) הליכה אחר התאוה אם המקבל מכור לכך כמו שנזכר לעיל בשם התשובות והנהגות ע''פ החינוך בביאור הפסוק ''ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם'' (הובא בביאור הלכה סי' א). ד) עוד שהעישון מחליש את הזיכרון והכישרון כנז' (כדברי החזו"א, הובא בתשובות והנהגות ח"ד סי' קטו, ועי' מש"כ שם לדחות את טענות החושבים היתר בדבר). ומילתא אגב אורחא בענין זה, כתב הגר''ח פלאג'י שאין ראוי לעשן רק בגלל שיש כאלו הממהרים שתגיע צאת השבת שיוכלו להדליק את הטוטו''ן שלהם. ע''כ. ובמעדני מלך ח"א(O) הוסיף שפעמים שמזיק לאחרים וגוזל את האויר ואת המקום.
ייש"כ.
המדייק שם היטב יראה כמה שכתבתי לעיל.
זה אותם מילים.
יש אסור ויש מותר.
באמצע יש מושג שמקל מאשר אסור וכותב שאין איסור.
כלומר, הרב היקל ואמר שאין איסור בדבר.
המילה "היקל" מתפרשת שהוא יותר קל ואינו איסור גמור. ודו"ק והבן.
יוסף דהן
Well-known member
ועי' בילקוי שיפסיק בהדרגה כמו שכ' ביחוה דעת והרי לא חולק על אביו ומה שבנימין המציא ע''פ השיעור השבועי לחלק רואים שלא כן
דבק בתורת מרן
Well-known member
ידוע שכאשר חכם בן ציון היה מעשן, היה שואל בשיעור איזו שאלה טובה ואומר צ"ע דהיינו צריך עישון והיה מעשן ואומר שבכך הוא מגיע לסברות טטובות יותר
וכידוע שגם אחד מגודלי האשכנזים כמדומני הרב שך היה אומר שמאז שהפסיק לעשן הסברות לא כמו שהיו לפני... (אם אני לא טועה, ואשמח אם יש מי שיתקן בפרטים)
וא"א לא לסיים במה שמרן סיפר בהיותו נוסע חוץ לעיר עם איזה נהג מונית וכל הדרך הוא מעשן, ומרן מתאר עד כמה היה קשה לו הנשימה עם העשן והוא לא פותח אפי' חלון.... אמרתי מתי נגיע למקום להינצל מהמעשן הזה.... והיה מסיים שלכן לא יתבייש לומר לחברו שזה מפריע לו ושכך הוכיחו הרופאים שזה מזיק יותר למי שעומד ליד המעשן
כמובן שלא שייך לומר "שאין מקום להחמיר להפסיק".
דבר שני, לא שייך לשאול את התלמיד אם הרב אמר משהו, כשידוע להדיא שאמר את הדברים.
נושאים דומים בפורום
