דעת מרן הראש"ל לגבי עישון סיגריות ביום חול

כמובן שלא שייך לומר "שאין מקום להחמיר להפסיק".
דבר שני, לא שייך לשאול את התלמיד אם הרב אמר משהו, כשידוע להדיא שאמר את הדברים.
אתה מדייק מהלכה שאמר בשיעור
וממה שלא אמר שצריך להפסיק אתה מבין כך.
והרב מבין שלא אמר כן מפני סיבה אחרת
וכמו שמרן זצל הרבה פעמים אמר בלוין הלכה ולא אמר את המחמיר תע''ב וכו'
כך גם כאן זה לא נקרא שאמר להדיא אלא אתה מפרש כן
וחולק מסברא על דברי החכם שמבין יותר ממך דעת הרב יצחק מרן הראשל
כי העיקר הוא מה שכתב בספר ואין שום הוכחה לומר שחזר בו ואם כן עליך חובת הראיה
 
וחולק מסברא על דברי החכם שמבין יותר ממך דעת הרב יצחק מרן הראשל
אני מוחה על כבוד הרב בנימין לוריא שליט"א שכל רז לא אניס ליה בתורת מרן
ואיני בא להכניס ראשי בין ההרים הגבוהים, אבל לא להיסחף
 
בקיצור ש''ע ילקוי הל' ביה''כ (סי' קנא ס''ו) וזו לשונו: אסור לעשן סיגריות בבית כנסת, ואפילו אם יש שתי פרוכות בארון הקודש, אחת מבפנים ואחת מבחוץ, אין להתיר עישון בבית הכנסת. ומכל מקום אם לומדים שם שיעור בהלכה או בתלמוד, מותר למי שרגיל הרבה בעישון, לעשן בבית הכנסת בעת השיעור, אם קשה לו לשהות זמן רב בלא עישון. וכן מותר לבני ישיבות לעשן בבית המדרש, באופן שראשי הישיבה מסכימים לכך, ואין העישון גורם הפרעה לאחרים. ומכל מקום כל האמור הוא מצד קדושת בית הכנסת, אולם יש מקום לאסור בזמנינו את עישון הסיגריות מצד אחר, אחר שהרבה מגדולי הרופאים קבעו בהחלט שסכנה נשקפת לבריאותם של המעשנים, ואף גורמים סיכון לנמצאים בסביבתם, ולכן יש מקום לאסור את העישון על פי הדין, וכמו שהזהירה התורה ונשמרתם מאד לנפשותיכם, ושומר נפשו ירחק מהם, ואם קשה עליו להפסיק העישון בבת אחת, צריך לצמצם ולהפחית מעט מעט מהעישון עד שיפסיק לגמרי מהעישון. [ילקוט יוסף, על הלכות קס''ת וביהכ''נ עמוד רמא. ילקוט יוסף כיבוד אב ואם פרק ז הערה טז. הליכות עולם חלק א' עמוד רסו].
 
אני מוחה על כבוד הרב בנימין לוריא שליט"א שכל רז לא אניס ליה בתורת מרן
ואיני בא להכניס ראשי בין ההרים הגבוהים, אבל לא להיסחף
לא אמרתי שום ביזיון אלא רק מי יותר גדול והרב הראשי אמר שאין בזה שום בעיה
והיות ואני מכיר את שניהם (הרב אושרי ובנמין) אני יודע מה כתבתי
 
כמובן שלא שייך לומר "שאין מקום להחמיר להפסיק".
דבר שני, לא שייך לשאול את התלמיד אם הרב אמר משהו, כשידוע להדיא שאמר את הדברים.
במחילה הרב אושרי אזולאי שליט''א לא הבין כמו שאתה פרשת בראשון לציוון שליט''א למרות שראה הכתוב
1719780718617.png
 
אני מוחה על כבוד הרב בנימין לוריא שליט"א שכל רז לא אניס ליה בתורת מרן
ואיני בא להכניס ראשי בין ההרים הגבוהים, אבל לא להיסחף
אני כבר ביקשתי סליחה מהחבר שלי בנימין במיל
דבר שני אני מחיתי על המצאה של פירוש בדעת הראשל
שיוצא לפי דבריו שחוולק על אביו שמשמע שכ''א יפסיק
כמובא בהליכות עולם וכן במעדני מלך הלשון שכל אחד יברח מעישון כבורח מהאש וזה אניס ליה לבנימין שלא ראה מעדני המלך אחר המחילה
והאמת אהבוה מכל
 
שלום לכולם.

מרן זצ"ל ויבדלט"א מרן שליט"א כתבו בספריהם שאמנם לא אסור גמור לעשן סיגריות, אך ראוי מאוד להימנע. ובפרט מי שעוד לא התחיל לעשן.
האם יש לחלק בכמות הסיגריות? כלומר מי שמעשן סיגריה אחת אין חשש, אך מי שמעשן קופסא הדבר אסור. או שהכל בגדר ראוי מאוד להימנע?
תודה
מקוה שקיבלת תשובה
 
תוכל לראות כאן את מש"כ מרן הראש"ל שליט"א בילקו"י.
ועכ"פ אני חושב ששפתיו של מרן הראש"ל שליט"א ברור מיללו בביאור הדברים, וז"ל:
"מי שמעשן סיגריה אחת או שתי סיגריות ביום, כגון שרוצה לעשן אחרי הסעודה, או שלומד סוגיה עמוקה ורוצה לעשן... אין בזה איסור, ורק מי שמעשן הרבה יכול לבוא לידי מחלות".
ותו לא מידי.
אני לא חושב שצריך פרשנויות למיניהם בדבריו, אלא רק הבאתי את הדברים כתשובה לשאלת השואל.
לגבי מה שהובא ממעדני מלך וכו', אני הבנתי בכותרת שהשואל הדגיש לשאול מהי דעת מרן הראש"ל שליט"א.
ועכ"פ ממש"כ השואל
האם יש לחלק בכמות הסיגריות? כלומר מי שמעשן סיגריה אחת אין חשש, אך מי שמעשן קופסא הדבר אסור. או שהכל בגדר ראוי מאוד להימנע?
נראה שהתשובה לשאלתו, שגם מי שמעשן סיגריה אחת, לא שייך לומר ש"אין חשש", ושמי שמעשן קופסא הדבר אסור.
והשואל שאל להדיא "או שהכל בגדר ראוי מאוד להימנע", ואה"נ, מהכל ראוי להימנע.
אך יש לציין בנוסף את מה שהבאתי מהעלון הנ"ל, וכן מש"כ בילקו"י הנ"ל: "ושמענו מרופא טבעוני שאמר, שהמלחמה של האדם עם עצמו לעשן או לא לעשן, הנזק שלו גדול יותר מעישון שנים ושלש סיגריות ליום. ולכן יש לאפשר להמשיך לעשן לרגילים בכך ב' וג' סיגריות ליום".

והיה מי שחשב לפרש בדברי במה שנכתב "להקל במעט" דהיינו שאין מקום להחמיר, והנני מגלה דעתי שאין זה פירוש המילות, אלא הפשט במה שכתבתי הוא ש"להקל במעט" היינו שאין הדבר אסור לגמרי אלא קל יותר, ועדיין אינו מותר, ולכך נתכוונתי.

"אפי' האב ובנו הרב ותלמידו שעוסקין בתורה בשער אחד נעשים אויבים זה את זה, ואינם זזים משם עד שנעשים אוהבים זה את זה שנאמר 'את והב בסופה', אל תקרי בסופה אלא בסופה" (קידושין ל:)
 
יוסף דהן אמר:
בילקוט כיבוד הורים גם כן דן
הביא את האגרומ
ומשמע שאין חילוק ובכל אופן לא פסול לעדות ובכל אופן ראוי להימנע..
והיה מי שחשב לפרש בדברי במה שנכתב "להקל במעט" דהיינו שאין מקום להחמיר, והנני מגלה דעתי שאין זה פירוש המילות, אלא הפשט במה שכתבתי הוא ש"יש להקל" היינו שאין הדבר אסור לגמרי אלא קל יותר, ועדיין אינו מותר, ולכך נתכוונתי.

אז אמרנו בסה''כ אותו דבר.
ישכ
 
חזור
חלק עליון