תלמיד מר"ן
Active member
הלכה צרופה
Well-known member
והאמת שמרן הגרי"ש אלישיב כבר הורה להתיר סיגריה אחת ליום...
אם כי פורסם לאחרונה מחקר של רופאים (ביתד נאמן) שגם סגריה בודדת ליום מזיקה לבריאות!
ויתכן שלפי מחקר זה יודו שיש לאסור.
אמנם נראה שיש לאסור מצד סברא אחת, לא בגלל שהסגריה מזיקה אלא בגלל שמביאה להתמכרות, כי אחת גוררת לשניים וכן ע"ז הדרך
אם כי פורסם לאחרונה מחקר של רופאים (ביתד נאמן) שגם סגריה בודדת ליום מזיקה לבריאות!
ויתכן שלפי מחקר זה יודו שיש לאסור.
אמנם נראה שיש לאסור מצד סברא אחת, לא בגלל שהסגריה מזיקה אלא בגלל שמביאה להתמכרות, כי אחת גוררת לשניים וכן ע"ז הדרך
הלכה צרופה
Well-known member
אכן כן
אשמח למקור
הלכה צרופה
Well-known member
בספר 'פסקי הגרי"ש' (להרב ישראלזון עמ' קלה) הביא שמרן הגרי"ש אלישיב הורה שאב המבקש מבנו שיקנה לו סיגריות, מותר לו לקנות לו ואין בזה משום לפני עוור, ואף שזה דבר מסוכן, מ"מ כיון שיתכן ואביו יעשן רק סיגריה אחת ליום ובזה אין סכנה מותר לקנות לו. [וככל הנראה כוונתו שאפילו אם דרכו של אביו לעשן הרבה סיגריות בכל יום, מ"מ עצם העובדה שיכול להשתמש באופן המותר, יש להתיר].
עוד מקור יותר מפורש לזה, הוא בספר "וישמע משה" ח"ה (עמ' צז בהערות) שם מביא ג"כ את הפסק של הרב אלישיב שמותר לקנות לאביו סיגריות, ומביא שהרב אריה (נכדו) שאל אותו, הרי גם סיגריה אחת ליום מזיקה, אמר הרב אלישיב: "הבל הבלים, סגריה אחת ליום אינו מזיק".
מלבד זאת הרב יחקאל אסחייק (המשב"ק של מרן הרב שך זצ"ל) בספרו המפורסם "חיים ללא עישון" (עמ' 83) כותב 8 סיבות למה לא לעשן אפילו סיגריה אחת ליום
מצו"ב מתוך הספר "חיים ללא עישון"
יהויחז
Well-known member
אני חושב שהשאלה לא רלוונטית, כיז ה כמעט לא אפשרי שאדם יעשן פעם בשבועיים וישאר במצב הזה, תמיד זה ילך ויגבר. [מנסיון].
הלכה צרופה
Well-known member
ואני מכיר לא מעט אנשים שמעשנים מעט מאד, פעם בשבוע-שבועיים, כך במשך שנים!!!
ההתמכרות עפ"ר זה כשמעשן לפחות אחת-שתיים בכל יום, שאז נגרר לעשן גם עשרות ביום...
שלך...
יהויחז
Well-known member
צודק,
אני הנסיון שלי היה רק מאחד ביום ולצערי זה הולך ומתרבה, אני נלחם בכח לעצור את זה. אין לי מושג מה קורה פעם בשבוע. אבל לדעתי גם אין עניםן פעם בשבוע, כי הוא לא באמת נהנה מזה [שוב, זה ממבט של מעשן יומיומי, אין לי מושג מה קורה למעשני פעם בשבוע].
הלכה צרופה
Well-known member
רק אל תגיד שהשאלה לא רלוונטית...
אויבער חכם
Active member
אני מצטרף לעמדת יהויחז!
כבחור בישיבה אני זוכר שנחשפתי ללא מעט בחורים שתכננו לעשן מעט ומצאו את עצמם מעשנים בלי סוף, כמעט כל מעשן התחיל מסיגריה ליום ומצא את עצמו... אל תאמין בעצמך.
ע"ם יצ"א
Member
לענ"ד דינם שווה, והצד השווה שבהם שהרגיל עצמו לעשן בתקופת זמן ספציפית, ומה לי יום מה לי שבוע? הרי סו"ס נזק יש כאן.
ולאר'ש שוא'ל מה שהסתפק דילמא קרוב קרוב הוא לאיסור כיון שלא רגיל בזה, לא ברורה כוונתו, שכן אם באופן קבוע מעשן פעם בשבועים הרי שהרגיל עצמו לעשן פעם בשבועיים, ואכן הדחף חלש טפי משל זה המעשן יום ביומו, אך לא גרע בחומרתו זה שהרגיל עצמו לעשן יום ביומו דארע אנפשיה. ולעד"ן דיש לתקן השאלה, מה דין המעשן לעתות בצרה לפי מזג רוחו ולא מפני דחף הניקוטין? שאכן כאן לא שייך לסנגר כיון שאינו מכור, ומאידך מעשן לעיתים רחוקות.
ולאר'ש שוא'ל מה שהסתפק דילמא קרוב קרוב הוא לאיסור כיון שלא רגיל בזה, לא ברורה כוונתו, שכן אם באופן קבוע מעשן פעם בשבועים הרי שהרגיל עצמו לעשן פעם בשבועיים, ואכן הדחף חלש טפי משל זה המעשן יום ביומו, אך לא גרע בחומרתו זה שהרגיל עצמו לעשן יום ביומו דארע אנפשיה. ולעד"ן דיש לתקן השאלה, מה דין המעשן לעתות בצרה לפי מזג רוחו ולא מפני דחף הניקוטין? שאכן כאן לא שייך לסנגר כיון שאינו מכור, ומאידך מעשן לעיתים רחוקות.
נערך לאחרונה:
יהודי תמים
New member
איני אוחז כלל מה שאלתך, הוא מכור למצבי רוחו מה שנא ביניהם לבין התמכרות לניקוטין?
ע"ם יצ"א
Member
אסביר. כיון שאיננו מעשן במחזור קבוע (אחת ליום, אחת לשבוע, אחת לחודש וכו'), אלא להפיג צערו עת שיזדמן,לכאורה י"ל שרחוק הוא מהאיסור דאזלינן בתר היזק וליכא. או דלמא י"ל שקרוב הוא לאיסור כיון דהיזק פורתא מיהא הוי, ומה יגיד ביום הדין? הרי איננו אנוס כזה המכור לניקוטין.
ע"ם יצ"א
Member
לפלא בעיניי איך נשתרבבה טעות תחת קולמוס גדול כוותיה דהרב אסחייק יצ"ו, שצורת הביטוי הנכונה היא "חילול השם" ולא "חילול ה'" חלילה.
יהודי תמים
New member
לא הבנתי כוונתך? מדוע יש בעיה בניסוח חילול ה'? הרי הכוונה היא את שמחלל את שמו של הקב"ה
ע"ם יצ"א
Member
לכן יש לרשום חילול "השם" ולא חלילה חילול ה', כיון שמחלל את שמו ולא אותו.
יהודי תמים
New member
הרי ה' הכוונה לקיצור שמו של הבורא ב"ה מה לי מחלל השם דהיינו שם הויה מה לי מחלל ה' דהיינו שם הויה'
אויבער חכם
Active member
ה' לכאו' הוא כינוי לעצמותו של השם יתברך ולא קיצור של "השם" כפי שאנו מוצאים שלפעמים כותבים ד' שאינו קיצור, לעומת זאת "השם" הכוונה לשמו כך שהערתו של ע"ם יצ"א נכונה, אף פעם לא שמתי לב לכך אבל זו הערה עצומה!
