דעת מרן זצ"ל בעניית אמן יהא שמיה רבא בפסוד"ז

[הנאמן של מרן]

כפי שאנו רואים, ביחוה דעת ח"ז סימן י' הובאה תשובה ממרן זיע"א משנת תשנ"ו, שיש לענות עד יתברך, והעונה עד דאמירן בעלמא יש לו על מה שיסמוך.
וזה הצילום הראשון שכאן. הצילום השני הוא מהיביע אומר ח"א או"ח סי' ה' שכתב אפשר שיענה עד דאמירן בעלמא. והצילום השלישי הוא מיביע אומר ח"ו סי' ח' שהסיק שאפשר שיענה עד דאמירן בעלמא.
ויש לדון מה עיקר, האם לענות עד יתברך ורק יש לו על מה שיסמוך אם יענה עד דאמירן בעלמא ולכתחילה ימנע, או שיענה עד דאמירן בעלמא לכתחילה ואין להימנע מזה?
[וביחו"ד שם (ח"ז סי' י) בגליונות ומילואים הבינו העורכים שמרן חזר בו ממ"ש ביחו"ד, ולשונם תמצא בצילום הרביעי כאן].