דקדוק עד כמה?

[מרפסן איגרי]

בספר מחברת הערוך (לאחד הראשונים) מבואר להדיא שיש לדקדק גם בפיוטים, שכן דעת ר' יהודה הלוי ע"ש שכתב דברים חשובים על כך וכך מבואר בכוזרי מאמר שני אות עב - עד
השאלה היא עד היכן הדברים מגיעים, האם יש לדקדק גם בלימוד?
שמענו את מרן זצ"ל שגם בדרשותיו דיבר בהברה נכונה, ומסתמא דברו כך עוד מגדולי הספרדים בדורות הקודמים
אבל יכול להיות שלא התכוונו לדקדק אלא כך היה דיבורם באופן טבעי
האם אנחנו שלא רגילים לדבר בצורה נכונה צריכים להתרגל לזה?

 

[קורסיה]

שלא התכוונו לדקדק אלא כך היה דיבורם באופן טבעי

אולי להיפך, מכך שרצונם היה לדבר באופן הנכון לכן הקפידו מאוד עד שנעשה הרגל כדיבור רגיל ללא מאמץ
כפי ששומעים את מרן זצ"ל מבדיל בין ת' לט' וכן אומר י' בחיריק (שהוא יותר מודגש)

הלוואי שאנשים יקפידו לקרא נכון בשעת התפילה וקריאת התורה, ויפסיקו לרוץ בתפילה שע"י זה מאבדים טובה הרבה וממש מבליעים ומדלגים על אותיות מבלי לשים לב
כמו כן בעלי קוראים, בעיקר אלה שלא קבועים, חסרי ידיעה בדקדוק כמו שלא מקפידים להפריד בין הדבקים ויש שאינם יודעים זאת כלל, וזו הלכה בש"ע סימן סא וברמ"א שיש להקפיד לא רק בקריאת שמע אלא גם בשאר התפילה ובקריאת התורה. ועוד טעויות של מלעיל ומלרע וכד'
ועוד טעות נפוצה בפי החזנים היא לומר השיבה שופטינו בשוא נח תחת הפ' והוא לשון ציווי תשפטו אותנו, במקום לומר בשוא נע.
ועוד כהנה וכהנה כבר דברנו כיוצא בזה כאן בס"ד

בכל זאת שאלה יפה האם קבלו דעתו של ר' יהודה הלוי
אולי @אושרי רביב או הרב @יצחק משען או הרב @בנימין לוריא ידעו

 

[אושרי רביב]

אולי להיפך, מכך שרצונם היה לדבר באופן הנכון לכן הקפידו מאוד עד שנעשה הרגל כדיבור רגיל ללא מאמץ
כפי ששומעים את מרן זצ"ל מבדיל בין ת' לט' וכן אומר י' בחיריק (שהוא יותר מודגש)

הלוואי שאנשים יקפידו לקרא נכון בשעת התפילה וקריאת התורה, ויפסיקו לרוץ בתפילה שע"י זה מאבדים טובה הרבה וממש מבליעים ומדלגים על אותיות מבלי לשים לב
כמו כן בעלי קוראים, בעיקר אלה שלא קבועים, חסרי ידיעה בדקדוק כמו שלא מקפידים להפריד בין הדבקים ויש שאינם יודעים זאת כלל, וזו הלכה בש"ע סימן סא וברמ"א שיש להקפיד לא רק בקריאת שמע אלא גם בשאר התפילה ובקריאת התורה. ועוד טעויות של מלעיל ומלרע וכד'
ועוד טעות נפוצה בפי החזנים היא לומר השיבה שופטינו בשוא נח תחת הפ' והוא לשון ציווי תשפטו אותנו, במקום לומר בשוא נע.
ועוד כהנה וכהנה כבר דברנו כיוצא בזה כאן בס"ד

בכל זאת שאלה יפה האם קבלו דעתו של ר' יהודה הלוי
אולי @אושרי רביב או הרב @יצחק משען או הרב @בנימין לוריא ידעו

תשובה על כך אני יכול לענות ממה שראיתי בספר מלך שהשלום שלו, שאמר מרן לגבי המבטא של הרב מאזוז שהוא נכון. אבל לא הורגלנו בזאת... לגבי אות ו'... ושאל אותו מה לעשות, ואמר לו שמי שיכול שיקרא כך.

 

[בנימין לוריא]

תשובה על כך אני יכול לענות ממה שראיתי בספר מלך שהשלום שלו, שאמר מרן לגבי המבטא של הרב מאזוז שהוא נכון. אבל לא הורגלנו בזאת... לגבי אות ו'... ושאל אותו מה לעשות, ואמר לו שמי שיכול שיקרא כך.

המבטא וההגייה הספרדית ודקדוק האותיות

 

[קורסיה]

ואמר לו שמי שיכול שיקרא כך

המבטא וההגייה הספרדית ודקדוק האותיות

כל זה לגבי תפילה, אבל לדקדק בפיוטים ובלימוד?

 

[nati]

לכאו' מצד זה אלי ואנוהו יהיה צריך לדקדק
(פעם שמעתי כמדומני בשם ר' נחום פרצוביץ שלומר סברא טובה או אולי לומר את הסברא בצורה טובה זה בכלל זה אלי ואנוהו)

 

[יצחק משען]

הנושא הזה רגיש ונפיץ מחמת שיש חכמים שלוקחים ללב שמדברים על זה ולכן העדפתי לא להיכנס לזה
רק שיש כאן כמה נושאים שונים, האם צריך תמיד לדבר בדקדוק, האם צריך ללמוד דקדוק, האם צריך לשנות את התפילה לפי הדקדוק, ובכל השאלות האלה אני מניח לגדולים ממני לעסוק כמו @הרב שמעון ללוש שליט"א שראיתי פעם קונטרס שלו ונהניתי מאוד, וגם זכור לי שהיה על זה מאמר מתלמיד חכם חשוב בשם הרב יאודה יזדי בקובץ בית יוסף לפני הרבה שנים ואין אותו עמדי
ולגבי מה שרבינו עובדיה היה מדבר בדקדוק אין ספק אצלי שזה מחמת המבטא המדוקדק של הבבלים שהוא גדל אצלם וזה נשתרש אצלו בדיבור, אבל צריך להשים לב שהוא לא היה משתגע להגיד את הגימל דגושה או רפה והררררריש הונגררררית והצדיק בדוקא כמו סדיק [וזכור לי שכך סיפר הרב צמח מזוז שפעם מרן שאל אותו לשמו ואמר סמח, ומרן לא הבין מה זה סמח עד ששינה ואמר לו צמח]
ולכן בודאי שצריך לדקדק שזה הלכה מפורשת בשו"ע אבל לא צריך להיות מוזר ולהשתגע שזה מיותר וחסר טעם
ויש איתי בכתובים הרבה מה לדון בזה לכאן ולכאן ולא כאן המקום והזמן

תשובה על כך אני יכול לענות ממה שראיתי בספר מלך שהשלום שלו, שאמר מרן לגבי המבטא של הרב מאזוז שהוא נכון. אבל לא הורגלנו בזאת... לגבי אות ו'... ושאל אותו מה לעשות, ואמר לו שמי שיכול שיקרא כך.

היה פעם גם איזה קסטה שרבינו משבח את הקסטות של הרב מזוז על דקדוק ואומר שממליץ לקנות אותם ולשמוע הלוך וחזור אפי' שהוא לא סוכן מכירות שלו

 

[ציון ש]

אבל הרב יצחק אומר בדווקא לא לדקדק כל כך

 

[בנימין לוריא]

@הרב שמעון ללוש שליט"א שראיתי פעם קונטרס שלו ונהניתי מאוד

מצורף הקונטרס "לדקדק באמונה" מהרב שמעון ללוש שליט"א.

זכור לי שהיה על זה מאמר מתלמיד חכם חשוב בשם הרב יאודה יזדי בקובץ בית יוסף לפני הרבה שנים

לא מצאתי

לכאן ולכאן ולא כאן

צריך לומר: לכאן ולכאן ולא כאן.

 

[מרפסן איגרי]

וזכור לי שכך סיפר הרב צמח מזוז שפעם מרן שאל אותו לשמו ואמר סמח, ומרן לא הבין מה זה סמח עד ששינה ואמר לו צמח]

משעשע
אבל מרן הרבה פעמים אמר צ' נכונה, למה הוא לא הבין אותו?

 

[יצחק משען]

משעשע
אבל מרן הרבה פעמים אמר צ' נכונה, למה הוא לא הבין אותו?

אנכי הבנתי שרבינו הבין טוב מאוד מה הוא אומר, רק רצה לרמוז לו לדבר כמו כולם להיות מעורב בין הבריות

 

[ישועה ורחמים]

לענ"ד פעמים שמרוב דובים לא רואים את היער, דהיינו שמרוב דקדוק לא מרוכזים בתפילה ובקריאת התורה, וגם פעמים שמתקנים על דקדוקים קלים ומביישים את החזן או את מי שמדברים איתו.
וכבוד המדקדקים במקומו מונח, אבל לא צריכים להגזים ולדבר כמו מכונת דקדוק. והקב"ה מבין את התפילה שלנו ומקבל אותה בדיוק אותו דבר אם נדקדק כמוהם או שנדבר כפי הרגיל בין בני אדם, וכל שאין שינוי משמעות, יתקבל לרצון לפני ה'.

 

[מרפסן איגרי]

גם אני לא שאלתי על מצבים כאלו, אלא דקדוק נורמלי, לומר חי"ת ועי"ן, ה"א להפריד בין הדבקים מלעיל ומלרע (שאלו הדוגמאות שהביא במחברת הערוך)

 

[מאן דהו]

לענ"ד פעמים שמרוב דובים לא רואים את היער, דהיינו שמרוב דקדוק לא מרוכזים בתפילה ובקריאת התורה,

מי שלא רגיל בדקדוק, אכן כשינסה לדקדק בקריאת התורה ובתפילה לומר בחי"ת ועי"ן וקו"ף וצד"י כמו שצריך, זה עלול להוציא אותו מהריכוז. אבל אחרי שמתרגל לזה, כבר אינו מוציא אותו מהריכוז, אלא יהיה מוטבע על לשונו. [גם אני בתחילה הייתי אומר חי"ת ועי"ן וכו' כשפה העברית, עד ששיניתי והרגלתי את עצמי לבטא אותם כמו שצריך בלשון הקודש, ואחר זמן כבר זה היה רגיל על לשוני (בתפילה ובברכות)].

 

[מאן דהו]

אנכי הבנתי שרבינו הבין טוב מאוד מה הוא אומר, רק רצה לרמוז לו לדבר כמו כולם להיות מעורב בין הבריות

לא נשמע לי. שהרי גם מרן זצ"ל היה אומר כן, ואם תאמר שאצל מרן זה היה מוטבע על לשונו, הרי מן הסתם כ"ה גם אצל הרב צמח.

 

[מרפסן איגרי]

אלא יהיה מוטבע על לשונו.

זו תשובה לכל הטוענים שדקדוק משבש את הכוונה וכד' שהכל לפי כח הרצון של האדם כמה הוא באמת מעוניין לתקן זאת

 

[ציון ש]

לא יודע אם זה נכון. לדוגמא בדגש זה מאוד מבלבל את הכוונה

 

[ישועה ורחמים]

מי שלא רגיל בדקדוק, אכן כשינסה לדקדק בקריאת התורה ובתפילה לומר בחי"ת ועי"ן וקו"ף וצד"י כמו שצריך, זה עלול להוציא אותו מהריכוז. אבל אחרי שמתרגל לזה, כבר אינו מוציא אותו מהריכוז, אלא יהיה מוטבע על לשונו. [גם אני בתחילה הייתי אומר חי"ת ועי"ן וכו' כשפה העברית, עד ששיניתי והרגלתי את עצמי לבטא אותם כמו שצריך בלשון הקודש, ואחר זמן כבר זה היה רגיל על לשוני (בתפילה ובברכות)].

הבעיה היא כשמדקדקים יותר מדי, מוציאים את המקשיבים מהריכוז. יש אחד באזור מגורי שקורא בתורה, שאני לא מסוגל לשמוע אותו.

 

[מאן דהו]

הבעיה היא כשמדקדקים יותר מדי, מוציאים את המקשיבים מהריכוז. יש אחד באזור מגורי שקורא בתורה, שאני לא מסוגל לשמוע אותו.

הבעיה היא שכשחושבים שזה 'יותר מידאי' ושזה שייך רק ל'כסא רחמים' או לדור הישן... אז אכן זה מוציא מהריכוז, אבל כשיודעים שזה האמת, וכפי שמרן זצ"ל היה נוהג וכך כותב בספריו, ממילא לא מרגישים את זה כדבר 'מפריע'.
אמנם אני מסכים שיש כאלו ש'יותר מידאי' מדגישים את הדקדוק ואת העי"ן מתוך בית הבליעה, וכד', [כמו שלחילופין יש מהאשכנזים שמדגישים את האותיות יותר מידאי, ולפעמים אתה שומע אותו עד הקצה של הבית כנסת, עם ה"כחחך" "צצ" "שש" וכו'...] אבל כל ערום יעשה בדעת לבטא את זה בצורה שאינה 'מורגשת' ושאינה 'מודגשת' יותר מידאי, [כשעליתי חזן באיזה מקום, מישהו אחרי התפילה אמר לי 'חזק וברוך, אהבתי שביטאת את התפילה כמו שצריך, אבל בלי 'להדגיש' את זה יותר מידאי'. כלומר הוא 'שמע' שביטאתי את האיותיות כמו שצריך, אבל זה לא מודגש יתר על המידה].

 

[ישועה ורחמים]

הבעיה היא שכשחושבים שזה 'יותר מידאי' ושזה שייך רק ל'כסא רחמים' או לדור הישן... אז אכן זה מוציא מהריכוז, אבל כשיודעים שזה האמת, וכפי שמרן זצ"ל היה נוהג וכך כותב בספריו, ממילא לא מרגישים את זה כדבר 'מפריע'.
אמנם אני מסכים שיש כאלו ש'יותר מידאי' מדגישים את הדקדוק ואת העי"ן מתוך בית הבליעה, וכד', [כמו שלחילופין יש מהאשכנזים שמדגישים את האותיות יותר מידאי, ולפעמים אתה שומע אותו עד הקצה של הבית כנסת, עם ה"כחחך" "צצ" "שש" וכו'...] אבל כל ערום יעשה בדעת לבטא את זה בצורה שאינה 'מורגשת' ושאינה 'מודגשת' יותר מידאי, [כשעליתי חזן באיזה מקום, מישהו אחרי התפילה אמר לי 'חזק וברוך, אהבתי שביטאת את התפילה כמו שצריך, אבל בלי 'להדגיש' את זה יותר מידאי'. כלומר הוא 'שמע' שביטאתי את האיותיות כמו שצריך, אבל זה לא מודגש יתר על המידה].

אכן כן, צריכים לדעת את המינון הנכון.