לא מדויק. אתה צריך לדעת איזה מהם הם כוכבים גדולים שנראים לפני השקיעה.
-
לקראת מועד הבחינות לרבנות (אב תשפ"ה) "פורום מורשת מרן" שמח לבשר על פתיחת פורום מיוחד: "תשובות למבחני הרבנות", בו תוכלו להעלות תשובות שכתבתם על מבחנים קודמים. >> לקריאת התקנון לחצו כאן. >> לכניסה לפורום המיוחד לחצו כאן.
נכון להיום; אתה מחמיר לשמור שבת עד זמן רבינו תם? ומה עמדתך בנושא זה?
אם סוברים שצאת הכוכבים הוא 13.5 דקות אחרי השקיעה בהכרח גמור שניתן לראות אז 3 כוכבים בינונים, רק שאין אנו בקיאים
היות ואני סבור ש3 כוכבים ניתן לראות רק 28-30 דקות אחר השקיעה, אני סבור שצה"כ הוא 30 דק' אחר השקיעה, כרבים מן הפוסקים
אבל אי אפשר לאחוז את החבל בשני הקצוות !
ולהגיד שצאת הכוכבים הוא לפני יציאת 3 כוכבים הוא מילתא דשטותא
לא באתי להתווכח, אלא לדבר על עובדה מציאותית קיימת.
לא ראיתי עד היום מי שמעיד שראה יום אחרי יום - ג' כוכבים עד ל 14 דקות. אבל כמובן כוכבים כאלו שאינם נראים לפני השקיעה.
הרבה מאלו שמספרים שראו ג כוכבים, פשוט לא שמו לב שכללו בחשבונם את הכוכבים שנראים לפני השקיעה.
אתה ראיתה בוודאות מוחלטת ג' כוכבים בינונים?
ואיך זה שרק אתה הוא זה שמספר זאת?
לא מבין אותך; תכלס, יש כוכבים עד ל 14 דקות? כן או לא?
ואם כן יש כוכבים, אלא שאין אתה רואה אותם - אם כן מה המקום להחמיר עד ל 28 ??
נכון
רק שזה לא נמדד לפי 'זמניות' אלא לפי 'מעלות'
דברי תימה
לא
כי להרמב''ן סתם שעה של יום בינוני היא 75 דק', ו1:15 הם כ-94 דק'.
אבל שוב, הסברתי לך אלף פעם, ואשוב ואבאר, שאם המיל הוא 18 דקות, אין מציאות של פלג 3 דק' אחרי השקיעה !!! זו טעות במציאות !!!
לא מבין איך אפשר לבנות בנינים ויסודות על טעות פשוטה, שכל אחד יודע שיש 12.00 ביום שווה מהנץ עד השקיעה.
נשגב מבינתי, איך אפשר להמשיך להתעקש על פירוש שכל ילד בן 5 יודע שהחוש מכיחשו לגמרי ...
חישוב שלא מסתדר כלל עם דברי הפוסקים והמציאות.
לא צריך שום שינוי אסטרונומי ולא כלום
לפי חלק מהראשונים הקבלה מתחילה רק בשקיעה
ולפי ראשונים אחרים אפשר לקבל כבר בפלג, שהוא לפני השקיעה
הגע בעצמך, האם מה שכתב הרמ''א שאם רוצה לקבל השבת מפלג הרשות בידו (בסוף סימן רסא) כוונתו ל3 דקות לפני הזמן של השו''ע??
באותו גמרא מסכת שבת שמבואר שצריך ג' רבעי מיל, כתוב להדיא שצריך 3 כוכבים, אז מאי חזית ...
והטעם שהעדיפוהו, פשוט, כי המנהג ברוב גלילות ישראל לדורותיהם היה לחב תחילת הלילה לפי ראות סתם 3 כוכבים, ולא לפני כן, ואין אחר המנהג כלום ....
ימשיך כבודו
New member
לא הבנתי על מי את התימה על ההלכה ברורה שהביא את הרמב"ן,
או על הרמב"ן עצמו?
בכל מקרה ברמב"ן בחומש בפשטות רואים ש-4 מיל זה כשעה ורביע ולא שעה ומחצה כפי שאתה רוצה ללמוד ברמב"ן בתורת האדם
אא"כ נגיד שהרמב"ן חזר בו
שוב, ברמב"ן בחומש רואים ש-4 מיל משקיעה ועד הערב זה כשעה ורביע
אז א"א לומר שזה 93.75 דק'
אני לא מתעקש לומר שהמציאות היא נגד זה. נכון. אבל למה לומר פירוש ברמב"ן שלא מסתדר עם דבריו. וכן במה שכתבת לעיל שהרא"ה הוא מהסוברים שמיל הוא 22.5 דק' איך אפשר לומר כן נגד מה שכותב הרא"ה בעצמו בברכות כו: ש-4 מיל הוא שעה וחומש
ואה"נ שאם תאמר שאין שום דרך ליישב את הראשונים הללו אז אני מעדיף להשאר בצ"ע ולא לומר שיש מכאן חיזוק לשיטה שמיל הוא 22.5 דק'
ואדרבה אשמח שתמצא לי ותפנה אותי לראשונים מפורשים שאומרים ש-4 מיל הוא שעה ומחצה
א"כ לפי אותם ראשונים שזה הרמב"ן הר"ן והמ"מ יוצא שצריך "שינוי אסטרונומי" ע"מ לקבל תוספת שבת ולשייך זמן זה כביכול ליום הבא
וכן במוצ"ש א"א לעשות תווספת שבת מעבר לג' כוכבים ברצף בגלל שא"א לשייך חלק מהיום הבא ליום שבת אם אין "שינוי אסטרונומי"
יש לך הסבר אחר בדברים אלו?
שוב
אתה לא רוצה להבין שכוונת הרמב''ן לשעה של 75 דק'
אולי זה לא הכי נשמע טוב, אבל זה הפשט המוכרח ברמב''ן
כי אתה ממשיך לאחוז בכל הכוח בטעות התרומת הדן לפיה יום השוויון הוא 9.36 שעות, מהנץ לשקיעה, דבר שכל ילד בגן יודע כהיום שהוא אינו נכון
ולכן ישנם 2 אופציות:
א. שהרמב''ן טעה כמו התרומת הדשן, וא''כ אין כל משקל לדבריו
ב. שהרמב''ן לא טעה, והכי עדיף טפי לאוקומי, וסבר שמדובר על שעות של 75 דק'.
שעה ורבע של 75 דק'. שוב.
אם כל שעה היא 75 דק', אז שעה ורבע זה 93 דק'.
שוב, שעה וחומש של שעות ארוכות של 75 דק'.
לא מצאתי
אבל זה מוכרח
ועדיף לומר כן מאשר לומר שכולם טעו
ובפרט שאחרונים רבים החזיקו מממיל של 22.5 דק', ולכן מסתבר שעוד מימי הראשונים היתה קיימת שיטה זו
איה''נ לשיטתם קבלת שבת לא תלויה בפלג המנחה שהוא 10.45 זמניות אחר הנץ, אלא בתחילת השקיעה שהיא זמן מסוים (נע בין 15 דק' לפני השקיעה, למעט אחר השקיעה בקיץ, לשיטתם, ובחו''ל ע''פ רוב יוצא הפלג אחר השקיעה הראשונה לדידהו)
ולכן מתורצת קושיית הביה''ל בסוף רסא
ימשיך כבודו
New member
ראשית איני מבין איך אפשר להסביר ככה ברמב"ן וברא"ה שמה שכתבו שעה ורביע או שעה וחומש אין הכוונה לשעה שווה אלא לשעה גדולה, הרי הם באים לפרש את הזמן, ולפי ביאורך הם לא פירשו אלא עדיין סתמו, שהרי אנחנו צריכים לבוא ולפרש שהכוונה לשעה וחצי שוות, ומדוע לא אמרו בסתם "ד' מיל" ותו לא, ואנחנו נפרש שזה שעה ומחצה, אם בכל מקרה צריך עדיין לפרש?
ועכ"פ גם אם נלך כמו שאתה נוקט 22.5 דק' ושעה ביום השויון זה 75 דק' וכו', עדיין איך אתה מציל את הרמב"ן מיום השויון שיודעים שהוא 12 שעות שכל שעה 60 דק', הרי גם לדבריך לשיטת הרמב"ן מונים את שעות ההלכה מצאת הכוכבים, שהרי פלג המנחה שתות מיל קודם השקיעה היינו שעה ורבע קודם צאת הכוכבים, (ואם הרמב"ן מונה מהנץ לשקיעה אז היה הפלג צריך להיות שעה ורבע קודם השקיעה השניה עכ"פ, ובכלל חצות היום לא יצא באמצע), א"כ שעות היום ביום השוויון הם 75 דק' כל אחת ולא 60 דק', זה איך יתיישב גם לדבריך.
נושאים דומים בפורום
