דרש ורמז בענין הניצחון על גלות יון

[גרינפלד]

תרגום שיר השירים ו' פסוקים ז' ח' ט':​

וּמַלְכוּת בֵּית חַשְׁמוֹנָאֵי כּוּלְּהוֹן מָלְיָן פִּקּוֹדַיָּא כְּרִמּוֹנָא בָּר מִן מַתִּתְיָה כָּהֲנָא רַבָּא וּבְנוֹהִי דְּאִנּוּן צַדִּיקִין מִכּוּלְּהוֹן וּמְקַיְּמִין פִּקּוֹדַיָּא וּפִתְגָמֵי אוֹרַיְתָא בְּצִחוּתָא:
בֵּאדַיִן קָמוּ יַוְנָאֵי וּכְנַשׁוּ שִׁתִּין מַלְכִין מִבְּנוֹי דְּעֵשָׂו מְלוּבְּשִׁין שִׁרְיוֹנִין רָכְבִין עַל סוּסָוָן וּפָרָשִׁין וּתְמַנְיָן דּוּכסִין מִבְּנוֹי דְּיִשְׁמָעֵאל רָכְבִין עַל פִּילַיָּא בָּר מִן שְׁאָר עַמְמַיָּא וְלִישָׁנַיָּא דְּלֵית לְהוֹן מִנְיָן וּמַנִּיאוּ אַנְטְיוּכַס מַלְכָּא עֲלֵיהוֹן לְרֵישָׁא וַאֲתוֹ לְאָגָחָא קְרָבָא בִּירוּשְׁלַם:
וּבְעִדָּנָא הַהוּא הֲוָת כְּנִשְׁתָּא דְּיִשְׂרָאֵל דִּמְתִילָא לְיוֹנְתָא שְׁלִימְתָא פָּלְחָא בְּלֵב חַד לְמָרָהָא וְאָחְדָא לְאוֹרָיְתָא וְעָסְקָא בְּפִתְגָמֵי אוֹרָיְתָא בְּלֵב שְׁלִים וּבְרִירָן זָכְוָתָהָא כְּיוֹמָא דִּנְפַקַת מִמִּצְרַיִם הָא בְּכֵן נְפַקוּ בְּנֵי חַשְׁמוֹנָאֵי וּמַתִּתְיָה וְכָל עַמָּא דְּיִשְׂרָאֵל וַאֲגִיחוּ בְּהוֹן קְרָבָא וּמְסַר יְיָ יָתְהוֹן בְּיַדְהוֹן וְכַד חֲזוֹ יָתְבֵי פִּלְכַּיָּא אַשַּׁרוּ יָתְהוֹן וּמַלְכְוָת אַרְעָא וְשִׁלְטוֹנַיָּא וְקַלִיסוּ לְהוֹן:​

ואולי אפשר לרמוז מה שכתב בפסוק ו' שהחשמונאים היו מלאים במצוות כרימון שהוא התרגום לפסוק "כפלח הרמון"; הנה "הרמון" - אותיות מנורה. [ו"כפלח" באתב"ש - לו כס - אותיות כסלו].
ובפסוק י' כתב שכנסת ישראל נמשלה ליונהף ויונה יש בה אותיות "יון" - זה לעומת זה. ועי' בתנוחומא שהובא כאן.​

 

[גרינפלד]

ובפסוק י' כתב שכנסת ישראל נמשלה ליונהף ויונה יש בה אותיות "יון" - זה לעומת זה. ועי' בתנוחומא שהובא כאן.​

והנה בפסוק בזכריה (ט, יג) שפירש רש"י שזה רומז על ניצחון החשמונאים נאמר "ועוררתי בניך ציון על בניך יון"; ובציון יש גם אותיות יון, וכן באתב"ש צ' נהיה ה' = אותיות יונה.

עי' בתנחומא ריש תצווה, שהיונה הביאה אורה לעולם כשהביאה עלה זית; עיי"ש.​

 

[גרינפלד]

עוד אפשר לרמוז [מענין לענין באותו ענין] ע"פ הגמ' בר"ה י"ח ב':​

שגזרה מלכות יון גזרה שלא להזכיר שם שמים על פיהם וכשגברה מלכות חשמונאי ונצחום התקינו שיהו מזכירין שם שמים אפילו בשטרות וכך היו כותבים בשנת כך וכך ליוחנן כהן גדול לאל עליון.​

ויתכן לרמוז ש"עליון" זה אותיות על יון, שהקב"ה עשה ניצחון על יון.
עוד יתכן שבפעם הראשונה כתוב בתורה "א-ל עליון" בברכת מלכי צדק שאמר לאברהם לאחר הניצחון נגד המלכים, שלהמדרש והרמב"ן זהו שורש הניצחונות בכל הגלויות.​