לא ג' חנוכה

[נדב]

יום ראשון של חנוכה לעולם לא יצא ביום השלישי (שו"ע סי' תכ"ח ס"א), מי שיכול לבאר לי הטעם אשמח מאד, דמטעם לא אד"ו ראש ולא בד"ו פסח איני מבין שהרי בשנה מלאה ר"ה יחול ביום שלישי וגם חנוכה יחול ביום שלישי ואם היא שנה מעוברת פסח יחול ביום ראשון

 

[בשורות טובות]

תשובתך נכתבה בביאור הלכה, שהכל בשביל שיום כיפור שלא יצא ביום שישי או ראשון [שלא יהא שני ימים קדושים שאסורין בכל מלאכה], ובשביל שהושענא רבא לא יצא בשבת
ואעתיק לך לשונם:

השו"ע כ' באו"ח סימן תכח סעיף א:
אלו הימים שאין קובעים בהם המועדים; לא אד"ו ראש השנה, ולא גא"ו יום הכיפורים, ולא זב"ד פורים, ולא בד"ו פסח, ולא גה"ז עצרת והושענא רבה, לא ג' חנוכה, ולא אג"ו צום אסתר, ולא בד"ו צום תמוז ואב. לעולם ביום שיהיה פורים יהיה ל"ג לעומר, וסימן פל"ג, וביום שיהיה חנוכה יהיה עצרת כשיהיו כסדרן או חסירים.

וכתב בביאור הלכה (ד"ה אלו הימים):
כלל הענין, לעולם צריך לראות שלא יהיה יוה"כ ביום א' ולא ביום וי"ו כדי שלא יהא שני ימים קדושים שאסורין בכל מלאכה מה"ת סמוכים זה לזה [ויש לזה טעם בגמרא ר"ה דף כ' עי"ש] וגם שלא יהיה הו"ר ביום השבת כדי שלא תדחה נטילת הערבה ובזה תדע טעם כ"ז הסעיף דאם נעשה ר"ה ביום א' ד' ו' ממילא יהיה מקלע יום כפור של השנה ההיא ביום א' ג' ו' והנה ביום א' וביום וי"ו א"א להיות שיהיו ב' ימים קדושים סמוכים זה לזה וביום ג' א"א דעי"ז יהיה מקלע הו"ר ביום השבת וכשנעשה ז' ב' ד' פורים יהיה מקלע יום ראשון של פסח ביום ב' ד' ו' וכשיהיה ב' ד' ו' פסח יהיה מקלע עצרת שהוא חג השבועות ביום ג' ה' ז' וממילא יהיה הו"ר ג"כ ביום זה [כי ביום שמקלע עצרת מקלע הו"ר] וזה אי אפשר שביום ז' א"א משום נטילת ערבה וביום ג"ה ג"כ א"א דהלא לפ"ז היה לו לחול יוה"כ שלפניו ביום וי"ו וביום א' וזה ג"כ אי אפשר וכנ"ל. ולא ג' יום א' דחנוכה דכיון דקי"ל לא ביום א' ד' ו' ר"ה וכו' ממילא א"א לחול בשום גווני חנוכה ביום ג' לא בפשוטה ולא במעוברת בין כשהשנה שלמה או חסרה או כסדרן [ואכ"מ להאריך ועיין בלבוש] ולא א' ג' ו' צום אסתר דא"כ יהיה ז' ב' פורים ולא ב' ד' ו' צום תמוז וצום ט' באב דא"כ יהיה מקלע ר"ה ביום א' ד' ו' וזה א"א וכנ"ל והנה כ"ז שכתבנו אין צריך להעריך בפרוטרוט איך הוא כן רק שתדע הכלל דמחודש טבת ואילך ילכו החדשים עד חודש חשוון כסדרן טבת חסר שבט מלא אדר חסר [ואם יש שני אדרים אדר הראשון הוא מלא] ניסן מלא אייר חסר סיון מלא תמוז חסר אב מלא אלול חסר תשרי מלא [אבל חשוון וכסלו משתנים פעמים שניהם מלאים או שניהם חסרים ופעמים כסדרן דהיינו חשוון חסר כסליו מלא ואכ"מ להאריך] ובזה תבין ג"כ מה שכתב השו"ע דביום פורים יחול ל"ג לעומר שהוא ח"י אייר כי הוא ט' שבועות בצמצום:
​

 

[נדב]

תשובתך נכתבה בביאור הלכה, שהכל בשביל שיום כיפור שלא יצא ביום שישי או ראשון [שלא יהא שני ימים קדושים שאסורין בכל מלאכה], ובשביל שהושענא רבא לא יצא בשבת
והעתיק לך לשונם:

העלתי את השאלה אחר שראיתי את דברי הלבוש והבאה"ל ועדין אינו מובן לי וכאשר פרטתי שאם ר''ה יחול ביום ג' [שאז כפור ביום חמישי] בשנה מלאה גם חנוכה יהיה יום שלישי ובשנה מעוברת פסח יחול ביום ראשון.

 

[בשורות טובות]

העלתי את השאלה אחר שראיתי את דברי הלבוש והבאה"ל ועדין אינו מובן לי וכאשר פרטתי שאם ר''ה יחול ביום ג' [שאז כפור ביום חמישי] בשנה מלאה גם חנוכה יהיה יום שלישי ובשנה מעוברת פסח יחול ביום ראשון.

לא הבנתי אם ר"ה יצא בשנה פשוטה לא מעוברת [אני מבין ששנה מלאה אתה מתכוון לא מעוברת] ביום ג'
אז חנוכה יוצא ביום ראשון בלילה, כמו שאני רואה בלוח של שנה הבאה -לא מעוברת- תשפ"ו
ולגבי פסח אין בעיה שיחול ביום ראשון, לא בד"ו פסח

תסביר לי כוונתך

 

[נדב]

שנה מלאה הכוונה שחשון וכסליו שניהם מלאים בני ל' יום ואזי ביום שחל ר''ה חל חנוכה כמו השנה שר''ה חל ביום ה' וגם חנוכה ביום ה' רביעי בלילה ולכך אם יחול ר''ה ביום ג' גם חנוכה יחול ביום ג' שני בלילה, ואם גם תהיה שנה מעוברת עם שני אדרים יחול פסח ביום ראשון [ר''ה יום ג', ר''ח חשון ד' ה', ר''ח כסליו ו' ז', ר''ח טבת א' ב', ר''ח שבט ג', ר''ח אדר ראשון ד' ה', ר''ח אדר שני ו' ז', ר''ח ניסן א'] וא''כ למה לא ג' חנוכה.

 

[גרינפלד]

יום ראשון של חנוכה לעולם לא יצא ביום השלישי (שו"ע סי' תכ"ח ס"א), מי שיכול לבאר לי הטעם אשמח מאד, דמטעם לא אד"ו ראש ולא בד"ו פסח איני מבין שהרי בשנה מלאה ר"ה יחול ביום שלישי וגם חנוכה יחול ביום שלישי ואם היא שנה מעוברת פסח יחול ביום ראשון

ובדרך דרוש אפשר לומר ע"פ מה שכתבתי בנושא בענין הגלויות "עד אנה אשית עצות בנפשי יגון בלבבי יומם", רמוז יון, שיש אותיות אלו במילה יגון.
והעירוני למה רומזת הג'; וחשבתי שיתכן ע"פ התנחומא ויחי י"ד שלוי כנגד יון, "לוי שבט שלישי וזו מלכות שלישית. לוי שלש אותיות, יון שלש אותיות".
ולפי"ז אולי אפשר לרמוז "לא ג' חנוכה" שבחנוכה אין שליטה למלכות השלישית עם השלש אותיות.

 

[גבריאל פולארד]

שנה מלאה הכוונה שחשון וכסליו שניהם מלאים בני ל' יום ואזי ביום שחל ר''ה חל חנוכה כמו השנה שר''ה חל ביום ה' וגם חנוכה ביום ה' רביעי בלילה ולכך אם יחול ר''ה ביום ג' גם חנוכה יחול ביום ג' שני בלילה, ואם גם תהיה שנה מעוברת עם שני אדרים יחול פסח ביום ראשון [ר''ה יום ג', ר''ח חשון ד' ה', ר''ח כסליו ו' ז', ר''ח טבת א' ב', ר''ח שבט ג', ר''ח אדר ראשון ד' ה', ר''ח אדר שני ו' ז', ר''ח ניסן א'] וא''כ למה לא ג' חנוכה.

התשובה פשוטה, כפי שענו קודם:
אם ר''ה ביום ג'- אז השנה לא תהיה מלאה. אין דבר כזה שנה מלאה כשר''ה ביום ג'.
וגם בשנה מעוברת,
מהסיבה הפשוטה שאין שום מציאות של ר''ה ביום ג' שתי שנים ברצף, שלא יתכן ששתי שנים ברצף יהיה צורך לדחות, וע''כ שגם אם בראשונה היתה דחיה לג' בשניה כבר יחול ביום ב'