• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם ?! אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים ?! כִּי מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ ???

הפס' שמזכירים בזכרונות בתפילת מוסף של ר''ה זה הפס' הנ''ל והרי פירוש הפס' זה שלכאורה זה בא בתור שאלה האם הבן יקיר לי אפרים ??? האם הוא ילד שעשועים ??? שאני אזכור אתו ? איך זה מתאים להזכיר זאת בזכרונות
 
לא בטח שזה ה"א השאלה.
כנראה זה כמו שאלה רטורית.
שמואל א פרק ב, כז
כֹּ֚ה אָמַ֣ר יְקֹוָ֔ק הֲנִגְלֹ֤ה נִגְלֵ֙יתִי֙ אֶל־בֵּ֣ית אָבִ֔יךָ בִּֽהְיוֹתָ֥ם בְּמִצְרַ֖יִם לְבֵ֥ית פַּרְעֹֽה:
רד"ק שם:
והמפרשים פירשו הה"א לאמת הדבר כפשוטו של עניין וכן ה"א הרצחת גם ירשת, [ועיי"ש.]
 
סדר המקרא כך הוא, יז שָׁמוֹעַ שָׁמַעְתִּי, אֶפְרַיִם מִתְנוֹדֵד, יִסַּרְתַּנִי וָאִוָּסֵר, כְּעֵגֶל לֹא לֻמָּד; הֲשִׁבֵנִי וְאָשׁוּבָה, כִּי אַתָּה יְהוָה אֱלֹהָי. - כלומר הקב"ה שמע את אפרים איך הוא חוזר בתשובה, ואח"כ בפסוק יח ממשיך שבט אפרים לומר 'כִּי-אַחֲרֵי שׁוּבִי, נִחַמְתִּי, וְאַחֲרֵי הִוָּדְעִי, סָפַקְתִּי עַל-יָרֵךְ; בֹּשְׁתִּי וְגַם-נִכְלַמְתִּי, כִּי נָשָׂאתִי חֶרְפַּת נְעוּרָי', וע"ז משיב הקב"ה יט הֲבֵן יַקִּיר לִי אֶפְרַיִם, אִם יֶלֶד שַׁעֲשֻׁעִים--כִּי-מִדֵּי דַבְּרִי בּוֹ, זָכֹר אֶזְכְּרֶנּוּ עוֹד; עַל-כֵּן, הָמוּ מֵעַי לוֹ--רַחֵם אֲרַחֲמֶנּוּ, נְאֻם-יְהוָה. {ס}
 
פירוש המלבי''ם על התורה
"הבן יקיר לי אפרים" הלא אין בו שום יקר וחשיבות, וכן "האם הוא ילד שעשועים", הלא אינו ילד כי כבר זקן בא בימים, והמאמרים מקבילים "הבן יקיר לי אפרים כי מדי דברי בו זכר אזכרנו עוד", (כל דבור שאחריו ב', הוא לגנאי) שגם בעת שאדבר בו איזה גנות זכור אזכר עוד מעלותיו מצד שהוא יקר, "אם ילד שעשועים על כן המו מעי לו" שיהמו מעי עליו "ורחם ארחמנו" מצד שהוא ילד קטן שאשתעשע בו, וא"כ איך תבקש שאעשה לך עתה נפלאות ואאהב אותך כמו בימי קדם:
 
למרות שהבן יקיר לי הוא כביכול "סתם" בן... ואולי משתובב - ילד שעשועים למרות ובגלל אזכור אותו ורחם ארחמנו
אגב, ביתו של הרב פינקוס סיפרה שהיה קבוע בוכה כשהגיע לפסוק זה וכששאלה אותו מדוע אמא לה את הפירוש הנ"ל והסביר שזוהי מעלה גדולה של עם ישראל שתמיד הקב"ה זוכרם לרחמים...
 
פירוש המלבי''ם על התורה
"הבן יקיר לי אפרים" הלא אין בו שום יקר וחשיבות, וכן "האם הוא ילד שעשועים", הלא אינו ילד כי כבר זקן בא בימים, והמאמרים מקבילים "הבן יקיר לי אפרים כי מדי דברי בו זכר אזכרנו עוד", (כל דבור שאחריו ב', הוא לגנאי) שגם בעת שאדבר בו איזה גנות זכור אזכר עוד מעלותיו מצד שהוא יקר, "אם ילד שעשועים על כן המו מעי לו" שיהמו מעי עליו "ורחם ארחמנו" מצד שהוא ילד קטן שאשתעשע בו, וא"כ איך תבקש שאעשה לך עתה נפלאות ואאהב אותך כמו בימי קדם:
אבל למה ללכת רחוק למלבי"ם, תפתח את המפרשים על המקום שלא הסבירו ככה, על המלבי"ם זה קושיא.
 
הרב פולק בעלון אז נדברו ליו''כ עמ' 5 מבאר נפלא מאוד פסוקים אלו, שאפרים הוא האשכנזני הבעייתי וה' קורא לו באהבה וכו' וכו' וכעת אין לי אפשרות להעלות את העמוד לכאן. ודבריו נפלאים מאוד.
 
תרגום יונתן, תשובה אחת:

הַכְּבַר חַבִּיב קֳדָמַי יִשׂרָאֵל הֲלָא רָבֵי רָחֵים הוּא אֲרֵי בִזמַן דִּמשַׁוֵי פִתגָמֵי אוֹרָיתִי עַל לִבֵּיהּ לְמֶעֱבַדהוֹן מִדכָּר דְּכִירנָא לְאֵיטָבָא לֵיהּ עוֹד עַל כֵּין אִתגּוֹלַלוּ רַחֲמַי עֲלוֹהִי רַחָמָא אֲרַחֵים עֲלֵיהוֹן אֲמַר יְיָ :

וכן רש"י לא מפרש זאת בתור שאלה שלילית, אדרבה זו שאלה חיובית, הקב"ה קודם אומר שכשרואה את אפריים מתנודד ומתייסר (כבפס' י'ז) מיד נהפך לב הקב"ה לרחם עליו
ואז הקב"ה לכאו' שואל: "למה מתעוררים רחמים כה גדולים על עם ישראל? וכי הוא בני היקר היחיד? שאני מרחם עליו וממלא לו כל רצונו כמו כבן יחיד?" והתשובה לשאלה רטורית זו היא כמובן...אין הכי נמי, אנו בניו יחידיו של הקב"ה. (והוזכר בכתוב בתור שאלה משום שהתנהגנו אז כ"לא בניו", ומ"מ הפס' בעיקרו הוא מחמאה גדולה שמיד שאנחנו בצער הקב"ה זוכר אותנו ומרחם עלינו כבן יחיד)

אשריך מתלמידי הראש"ל שאתה ככה מעיין בתפילה צדיק
 
מאוד מעניין אותי לדעת אם ראית את דבריו בטרם הנפת את הכורת והחלטת שזה לא שייכות לנידון דידן? אם לא ראית אני ישמח להשתדל להביאם ואז נוכל לדעת אם זה שייכות או לא.
ראיתי את דבריו גם קודם לכן, וגם עכשיו עברתי עליהם, ואיני רואה שם כל תירוץ על הקושיא.
 
שוב הראוני בראבי"ה סי' תקלו
וקרא הבן יקיר לי אפרים וגו' דאמרינן, משום דסופו נחמה, ואף על גב דתמיה הוא והפרשה מיירי בפורענות ישראל. ומיהו הכי צריך לפרש על כן שעשה תשובה ובזכות השיבנו ואשובה כי אתה ה' אלהי, המו מעי לו רחם ארחמנו נאום ה':
 
חזור
חלק עליון