בערב שבת צריך להדליק את החנוכיה לפני השקיעה כידוע, אלא שרבים מתארחים בשבת זו (לכאורה היה עדיף להימנע להתארח אבל לא תמיד זה אפשרי),
אוכלים אצל ההורים או משפחה וכדו' וחוזרים לישון, ולא תמיד נשאר מישהו בבית בזמן הדלקת הנרות לאחר צאת הכוכבים, ולא כולם רוצים להשאיר נרות
דולקים בלא השגחה זמן ארוך עד שיחזרו.
יש לעיין האם כאשר אי אפשר לשים את החנוכיה על אדן החלון וכדו' האם שממנים שליח את השכן כדי שידליק את החנוכיה - האם די בכך שהשכן רואה את הנר ויהיה פרסום הנס לגביו, או שאולי צריך לפרסם זאת לרבים דווקא (ולא דומה לבני ביתו שהתירו להדליק עבורם) שכן הייתה עיקר התקנה? וצ"ע מדוע לא יועיל שיוכל להדליק עם ברכה גם לגבי שכנו - הרי ששלוחו של אדם כמותו ומימלא יוכל גם לברך שהרי יש פרסום הנס לגביו?
אוכלים אצל ההורים או משפחה וכדו' וחוזרים לישון, ולא תמיד נשאר מישהו בבית בזמן הדלקת הנרות לאחר צאת הכוכבים, ולא כולם רוצים להשאיר נרות
דולקים בלא השגחה זמן ארוך עד שיחזרו.
יש לעיין האם כאשר אי אפשר לשים את החנוכיה על אדן החלון וכדו' האם שממנים שליח את השכן כדי שידליק את החנוכיה - האם די בכך שהשכן רואה את הנר ויהיה פרסום הנס לגביו, או שאולי צריך לפרסם זאת לרבים דווקא (ולא דומה לבני ביתו שהתירו להדליק עבורם) שכן הייתה עיקר התקנה? וצ"ע מדוע לא יועיל שיוכל להדליק עם ברכה גם לגבי שכנו - הרי ששלוחו של אדם כמותו ומימלא יוכל גם לברך שהרי יש פרסום הנס לגביו?
