• ניתן לשלוח יישובים בתורת מרן רבינו עובדיה יוסף זלה"ה, שיודפסו בע"ה בקובץ בית יוסף מהדורת תשפ"ה למייל: office@moreshet-maran.com בקובץ וורד, עד לחג השבועות תשפ"ד, אין התחייבות לפרסום, והרשות נתונה לערוך את הדברים לפני הפרסום.

האם השכן מועיל?

EZN

Member
בערב שבת צריך להדליק את החנוכיה לפני השקיעה כידוע, אלא שרבים מתארחים בשבת זו (לכאורה היה עדיף להימנע להתארח אבל לא תמיד זה אפשרי),
אוכלים אצל ההורים או משפחה וכדו' וחוזרים לישון, ולא תמיד נשאר מישהו בבית בזמן הדלקת הנרות לאחר צאת הכוכבים, ולא כולם רוצים להשאיר נרות
דולקים בלא השגחה זמן ארוך עד שיחזרו.
יש לעיין האם כאשר אי אפשר לשים את החנוכיה על אדן החלון וכדו' האם שממנים שליח את השכן כדי שידליק את החנוכיה - האם די בכך שהשכן רואה את הנר ויהיה פרסום הנס לגביו, או שאולי צריך לפרסם זאת לרבים דווקא (ולא דומה לבני ביתו שהתירו להדליק עבורם) שכן הייתה עיקר התקנה? וצ"ע מדוע לא יועיל שיוכל להדליק עם ברכה גם לגבי שכנו - הרי ששלוחו של אדם כמותו ומימלא יוכל גם לברך שהרי יש פרסום הנס לגביו?
 
השאלה אם הדין הזה שייך גם בשכן או לא, שהרי אינו מבני ביתו או שאולי כן שהרי סוף סוף יש פרסום הנס לגביו
שוב פעם, מה הצד שלא? איפה מצינו חילוק בפרסומי ניסא לפי מפרסם את הנס?
מה שמדליק בתוך הבית וזה פרסום לבני ביתו זה משום שכך היא המציאות, אך בוודאי שאם כל בני הבית הלכו ונשאר חבר או שכן, שמתקיים בכך פרסומי ניסא.
 
חזור
חלק עליון