כבר זמן מה אני תוהה בדבר זה, כי מחד בהלכות כתובות מבואר שמילים שאנו כותבים עם שתי וא"וים (כמו פתח תקווה) באמת צריכים לכתוב עם ואו אחת. מאידך רואים מילים בגמרא וראשונים (כמו "דכוותיה") שכתובים עם 2 ואוים. ה"ה לעניין שתי יודים. ומה באמת ההסבר הדיקדוקי לזה? האם זה כמו דגש? (כמו "חננני" בתהילים וכמו שמצוי בשפה האנגלית).
