מתוך ה'מגדלות מרקחים':
זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו והובא אל הכהן (יד ב)
כתב הרמב"ן, ומדרשו בתורת כהנים "והובא אל הכהן" שלא ישהה, ואם כן יאמר כי ביום שיטהר שיתרפא מנגעו יובא על כרחו אל הכהן, עכ"ל. מבואר שחייב לבוא מיד אל הכהן. והקשה בשו"ת בנין ציון החדשות סי' קמ"ז, מהא דאמרינן בשקלים פ"א שבט"ו באדר עושין כל צרכי רבים, ומפרש שם הירושלמי ומובא ברע"ב מה הם צורכי רבים, וקחשיב בתוכם טהרת מצורע. ואי ס"ד שיש חיוב טהרה ביום טהרתו איך ממתינים עד ט"ו אדר ולא כופין מיד כשיטהר על ביטול מצות עשה.
ולכאורה יש ליישב, דהחיוב לבוא מיד הוא שיראה הכהן את הנגע ויאמר טהור, דבזה כמו שללכת לכהן בתחילה שיראה ויטמא את הנגע איכא חיוב, ומביאים אותו בע"כ כדכתיב לעיל (יג ב) אדם כי יהיה בעור בשרו וגו' והובא אל הכהן, וכמ"ש הרא"ש בנגעים פ"ג מ"ב, כך גם ללכת לכהן להראות את נגעו שיטהרנו איכא חיוב מיד, אבל להביא את הציפורים אינו חייב מיד, ויכול לשהות, וצ"ע.
[ובלא זה ג"כ לכאורה לא קשה, דמיירי שאין מצורעים מסויימים לפנינו, אלא בי"ד שולחין לראות אם יש מצורעים שצריכים להטהר ולכפותם על זה, וכמו ששולחים על הכלאים, ובזה אין להקשות מ"ט ממתינים].
זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו והובא אל הכהן (יד ב)
כתב הרמב"ן, ומדרשו בתורת כהנים "והובא אל הכהן" שלא ישהה, ואם כן יאמר כי ביום שיטהר שיתרפא מנגעו יובא על כרחו אל הכהן, עכ"ל. מבואר שחייב לבוא מיד אל הכהן. והקשה בשו"ת בנין ציון החדשות סי' קמ"ז, מהא דאמרינן בשקלים פ"א שבט"ו באדר עושין כל צרכי רבים, ומפרש שם הירושלמי ומובא ברע"ב מה הם צורכי רבים, וקחשיב בתוכם טהרת מצורע. ואי ס"ד שיש חיוב טהרה ביום טהרתו איך ממתינים עד ט"ו אדר ולא כופין מיד כשיטהר על ביטול מצות עשה.
ולכאורה יש ליישב, דהחיוב לבוא מיד הוא שיראה הכהן את הנגע ויאמר טהור, דבזה כמו שללכת לכהן בתחילה שיראה ויטמא את הנגע איכא חיוב, ומביאים אותו בע"כ כדכתיב לעיל (יג ב) אדם כי יהיה בעור בשרו וגו' והובא אל הכהן, וכמ"ש הרא"ש בנגעים פ"ג מ"ב, כך גם ללכת לכהן להראות את נגעו שיטהרנו איכא חיוב מיד, אבל להביא את הציפורים אינו חייב מיד, ויכול לשהות, וצ"ע.
[ובלא זה ג"כ לכאורה לא קשה, דמיירי שאין מצורעים מסויימים לפנינו, אלא בי"ד שולחין לראות אם יש מצורעים שצריכים להטהר ולכפותם על זה, וכמו ששולחים על הכלאים, ובזה אין להקשות מ"ט ממתינים].
