האם יחיד צריך להמנע מאמירת סליחות שבלשון ארמית

[לבנו בתורתו]

כבר נודע דעת מרן רבנו בעל היבי"א זיע"א (יבי"א ח"א סי' לה, חזו"ע ימי"נ עמ' יא) שהסליחות שניתקנו בלשון ארמית, כגון 'רחמנא', 'דעני לעניי ענינן', 'מחי ומסי', אין ליחיד לאומרם, מפני שאין מלאכי השרת מכירים בלשון ארמי. אבל כשיש עשרה מישראל, אין הציבור זקוק לעזרת מלאכי השרת, כי השכינה עמהם.

אלא שבאול"צ (ח"ד פ"א אות ב) כ' שהרוצה לומר את הסליחות שבלשון ארמי כגון רחמנא ומחי ומסי וכדו' רשאי לומר. שאף אם נאמר שהמלאכים לא יעבירו את הבקשות משום שאין מכירים בלשון ארמית, הרי על כל פנים ודאי שלא יזיק במה שיאמר את הסליחות, שאין איסור לאומרם.

וצ"ב ממה שכתב התורה לשמה (סי' מט) שמי שמתפלל בלשון שמלאכי השרת אינם נזקקים לה, מראה בזה שאין הוא צריך את עזרתם, והדבר מעורר עליו קטרוג שהוא חושב עצמו לצדיק, ועל ידי זה נזכרים עוונותיו. וביותר צ"ע שבהמשך הדברים ציינו להמשך דבריו בסי' זה.

אשמח לשמוע חו"ד כדרכה של תורה.

 

[מתלמידי הראש"ל]

הוא מותיב לה והוא מפרק לה​

האם יחיד צריך להמנע מאמירת סליחות שבלשון ארמית ?​

כבר נודע דעת מרן רבנו בעל היבי"א זיע"א (יבי"א ח"א סי' לה, חזו"ע ימי"נ עמ' יא) שהסליחות שניתקנו בלשון ארמית, כגון 'רחמנא', 'דעני לעניי ענינן', 'מחי ומסי', אין ליחיד לאומרם, מפני שאין מלאכי השרת מכירים בלשון ארמי. אבל כשיש עשרה מישראל, אין הציבור זקוק לעזרת מלאכי השרת, כי השכינה עמהם.

אלא שבאול"צ (ח"ד פ"א אות ב) כ' שהרוצה לומר את הסליחות שבלשון ארמי כגון רחמנא ומחי ומסי וכדו' רשאי לומר. שאף אם נאמר שהמלאכים לא יעבירו את הבקשות משום שאין מכירים בלשון ארמית, הרי על כל פנים ודאי שלא יזיק במה שיאמר את הסליחות, שאין איסור לאומרם.

ומה מאוד תמוה שלא ראו מש"כ התורה לשמה (סי' מט) שמי שמתפלל בלשון שמלאכי השרת אינם נזקקים לה, מראה בזה שאין הוא צריך את עזרתם, והדבר מעורר עליו קטרוג שהוא חושב עצמו לצדיק, ועל ידי זה נזכרים עוונותיו. וביותר צ"ע שבהמשך דבריהם ציינו להמשך דבריו בסי' זה.

אשמח לשמוע חו"ד כדרכה של תורה.

 

[אד יעלה]

כבר נודע דעת מרן רבנו בעל היבי"א זיע"א (יבי"א ח"א סי' לה, חזו"ע ימי"נ עמ' יא) שהסליחות שניתקנו בלשון ארמית, כגון 'רחמנא', 'דעני לעניי ענינן', 'מחי ומסי', אין ליחיד לאומרם, מפני שאין מלאכי השרת מכירים בלשון ארמי. אבל כשיש עשרה מישראל, אין הציבור זקוק לעזרת מלאכי השרת, כי השכינה עמהם.

אלא שבאול"צ (ח"ד פ"א אות ב) כ' שהרוצה לומר את הסליחות שבלשון ארמי כגון רחמנא ומחי ומסי וכדו' רשאי לומר. שאף אם נאמר שהמלאכים לא יעבירו את הבקשות משום שאין מכירים בלשון ארמית, הרי על כל פנים ודאי שלא יזיק במה שיאמר את הסליחות, שאין איסור לאומרם.

ומה מאוד תמוה שלא ראו מש"כ התורה לשמה (סי' מט) שמי שמתפלל בלשון שמלאכי השרת אינם נזקקים לה, מראה בזה שאין הוא צריך את עזרתם, והדבר מעורר עליו קטרוג שהוא חושב עצמו לצדיק, ועל ידי זה נזכרים עוונותיו. וביותר צ"ע שבהמשך דבריהם ציינו להמשך דבריו בסי' זה.

אשמח לשמוע חו"ד כדרכה של תורה.

פליג.

 

[פשוט]

כבר נודע דעת מרן רבנו בעל היבי"א זיע"א (יבי"א ח"א סי' לה, חזו"ע ימי"נ עמ' יא) שהסליחות שניתקנו בלשון ארמית, כגון 'רחמנא', 'דעני לעניי ענינן', 'מחי ומסי', אין ליחיד לאומרם, מפני שאין מלאכי השרת מכירים בלשון ארמי. אבל כשיש עשרה מישראל, אין הציבור זקוק לעזרת מלאכי השרת, כי השכינה עמהם.

אלא שבאול"צ (ח"ד פ"א אות ב) כ' שהרוצה לומר את הסליחות שבלשון ארמי כגון רחמנא ומחי ומסי וכדו' רשאי לומר. שאף אם נאמר שהמלאכים לא יעבירו את הבקשות משום שאין מכירים בלשון ארמית, הרי על כל פנים ודאי שלא יזיק במה שיאמר את הסליחות, שאין איסור לאומרם.

ומה מאוד תמוה שלא ראה מש"כ התורה לשמה (סי' מט) שמי שמתפלל בלשון שמלאכי השרת אינם נזקקים לה, מראה בזה שאין הוא צריך את עזרתם, והדבר מעורר עליו קטרוג שהוא חושב עצמו לצדיק, ועל ידי זה נזכרים עוונותיו. וביותר צ"ע שבהמשך דבריהם ציינו להמשך דבריו בסי' זה.

אשמח לשמוע חו"ד כדרכה של תורה.

כנראה גם הגר"ע ז''ל וגם הגרב"צ ז''ל פליגי על בא"ח בתורה לשמה. כי דעת הגרי"ח ז''ל שם היא שרחמנא וכו' אפשר לומר ביחיד, ורק הסליחות שבארמית שבסוף הסליחות אין לו ליחיד לאומרם. ולדברי הגר"ע ז''ל גם רחמנא לא יאמר, ולדברי הגרב"צ ז''ל יכול לומר כל הסליחות שבארמית.

כל דברי בהסתמכות על דבריך, ולא עברתי כעת על דברי החכמים הנ''ל ז''ל בפנים הספר.

 

[דרופתקי דאורייתא]

יש על זה חיבור מקיף ונקרא בשם "צלותא דשמואל"

 

[בוגר חזון עובדיה]

כבר נודע דעת מרן רבנו בעל היבי"א זיע"א (יבי"א ח"א סי' לה, חזו"ע ימי"נ עמ' יא) שהסליחות שניתקנו בלשון ארמית, כגון 'רחמנא', 'דעני לעניי ענינן', 'מחי ומסי', אין ליחיד לאומרם, מפני שאין מלאכי השרת מכירים בלשון ארמי. אבל כשיש עשרה מישראל, אין הציבור זקוק לעזרת מלאכי השרת, כי השכינה עמהם.

אלא שבאול"צ (ח"ד פ"א אות ב) כ' שהרוצה לומר את הסליחות שבלשון ארמי כגון רחמנא ומחי ומסי וכדו' רשאי לומר. שאף אם נאמר שהמלאכים לא יעבירו את הבקשות משום שאין מכירים בלשון ארמית, הרי על כל פנים ודאי שלא יזיק במה שיאמר את הסליחות, שאין איסור לאומרם.

ומה מאוד תמוה שלא ראה מש"כ התורה לשמה (סי' מט) שמי שמתפלל בלשון שמלאכי השרת אינם נזקקים לה, מראה בזה שאין הוא צריך את עזרתם, והדבר מעורר עליו קטרוג שהוא חושב עצמו לצדיק, ועל ידי זה נזכרים עוונותיו. וביותר צ"ע שבהמשך דבריהם ציינו להמשך דבריו בסי' זה.

אשמח לשמוע חו"ד כדרכה של תורה.

התורה לשמה כותב שאם אומר בתחילה בלשה"ק אז מותר, ובסליחות אומר בתחילה בלשה"ק. ואין בזה סתירה לאורל"צ!!! וגם הזכיר דבריו!
שו"ת תורה לשמה סימן מט
ובזה תבין ממילא הטעם שאין היחיד שואל בלשון תרגום כי היחיד צריך לסיוע של מה"ש. וא"ת ואם יאמר מה בכך זה אינו כי בזה מתקנאים בו המלאכים למעלה כי יאמרו זה יחיד ושואל צרכיו בלשון תרגום ולא בלשון הקודש משמע שסומך על עצמו שהוא צדיק גמור ותפלתו חשובה כתפלת ציבור שאין צריכין לסיוע נראה מה מעשיו ובזה נזכרים עונותיו ע"ד שארז"ל שלושה מזכירין עונותיו של אדם קיר נטוי ועיון תפילה וכו' מיהו אם אומר סליחות ביחיד אינו צריך לדלג נוסח רחמנא מפני שכל הסליחות היא בלשון הקודש וקודם זה ואחר זה הוא אומר בלשון הקודש הרבה בקשות על כן לא אכפת בזה ולא יתקנאו בו ורק אותם בקשות שהם בסוף הסליחות ידלגם ואפשר מה שבחרו לתקן רחמנא וכו' בלשון תרגום מפני כי אלפא ביתא זו היא כנגד בחינה עליונה מאד מאד כנודע בספרי המקובלים ז"ל לכן לא חשו בזה. או אפשר כי כל אלו הבקשות של הסליחות לא נתקנו כולם בבת אחת מאנשי כנה"ג =כנסת הגדולה= אלא דורות שאחר אנשי כנה"ג תיקנום פסקי פסקי ואלפא ביתא זו של רחמנא תיקנה תנא אחר ע"ד שמצינו בברכות העמידה שאנשי כנה"ג לא תקנו אלא י"ח ברכות ובימי רבן גמליאל תיקנו למינים ולמלשינים וכו' ושמואל הקטן תיקנה כי הוא בעצמו סידר אותה וכנז' בגמרא וכן אלפא ביתא זו תיקן אותה תנא אחר והוא בחר לתקנה בלשון תרגום ועדיין צריך להתיישב בזה.

 

[אלעזר אטיאס]

והדבר מעורר עליו קטרוג שהוא חושב עצמו לצדיק, ועל ידי זה נזכרים עוונותי

פעם שמעתי ביאור אחר
דכיון דהמלאכים רואים שיש שם מילים של ארמית הם זורקים את כל התפלה גם מה שבעברית


ובענין אחר
שמעתי טענה דגם למרן הגר"ע בעשי"ת מותר לומר בארמית כי הגמרא
תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף יח עמוד א
שנאמר כה' אלהינו בכל קראנו אליו. - והכתיב דרשו ה' בהמצאו! - התם ביחיד, הכא בצבור. ביחיד אימת? - אמר רבה בר אבוה: אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים.
וא"כ יחיד ה שומע אותו בלי מלאכים

אך א"כ יוצא דגם מנין לא בעינן לשחרית [ואח"כ ישלים קדושה וקדישים] וזה לא שמענו

 

[לבנו בתורתו]

התורה לשמה כותב שאם אומר בתחילה בלשה"ק אז מותר, ובסליחות אומר בתחילה בלשה"ק. ואין בזה סתירה לאורל"צ!!! וגם הזכיר דבריו!

באול"צ כתב שיחיד יכול לומר את כל הסליחות ואף מה שבלשון ארמית מכיון שאם לא יועיל אז גם לא יזיק.
ובתורה לשמה כתב שאם יחיד אומר בלשון ארמית זה יכול להזיק. (ורק בחלק הראשון של הסליחות התיר כמבואר שם)

 

[פשוט]

באול"צ כתב שיחיד יכול לומר את כל הסליחות ואף מה שבלשון ארמית מכיון שאם לא יועיל אז גם לא יזיק.
ובתורה לשמה כתב שאם יחיד אומר בלשון ארמית זה יכול להזיק. (ורק בחלק הראשון של הסליחות התיר כמבואר שם)

פליגי.
כאמור בהודעתי לעיל.
ועכ"פ באול"צ ראה והזכיר לדברי הבא"ח בתורה לשמה, עיי"ש

 

[יעקב 1]

ומה מאוד תמוה שלא ראה מש"כ התורה לשמה (סי' מט)...

הייתי מצפה ללשון יותר מכובדת כלפי אחד מגדולי הדור.
לגופו של עניין ראיתי שגם הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זי"ע סובר למעשה כהאול"צ. ושני החכמים האלו ידועים כבקיאים גדולים בתורתו של בעל תורה לשמה זי"ע.
אך נדמה לי שמנהג העולם בזה כבעל יבי"א זי"ע.
ואם החכמים הנזכרים זי"ע יושבים כעת בישיבה של מעלה ונהנים יחד מזיו השכינה באהבה אל לנו לנסות ו'לסכסך' ביניהם (בין תלמידיהם בעוה"ז...) כביכול ח"ו,
והאמת והשלום אהבו.

 

[יעקב 1]

מעניין במה נתקלתי ממש עכשיו,
רשב"ם מסכת בבא בתרא דף קיח עמוד א: "קשיא - לדידן קשיא דלא ידעינן לתרוצי קרא אליבא דההוא תנא..." !
הגמ' מקשה על תנא מפסוק, ורבנו שמואל מדגיש: הקושיה אינה על התנא, אלא עלינו!
הלוואי שנלמד ממנו...

 

[ניסן נתיב]

ראה בירחון אור תורה תשע"ח סי' כ"ב אות א'. עש"ב ותרו"צ

 

[פשוט]

ראה בירחון אור תורה תשע"ח סי' כ"ב אות א'. עש"ב ותרו"צ

כבודך יעלה לנו בבקשה.

 

[יובל מור]

יש על זה חיבור מקיף ונקרא בשם "צלותא דשמואל"

אשמח לקבלו

 

[דרופתקי דאורייתא]

אשמח לקבלו

יש באוצר החכמה
כתוב שם פרטי קשר לקניה מצורף