הסמ"ע (סי' סז סק"ב) כתב שאין ברכת "וצויתי את ברכתי" בשמיטה בזמן הזה, כיון שחיובה מדרבנן.
והחזו"א (שביעית סי' יח סק"ד) פליג, וס"ל דגם בזה"ז יש ברכה זו;
וכן מבואר לכאורה מתשובות המבי"ט (ח"ג סי' מה).
מיהו קודם לכן כתב החזו"א שאפשר שיגרום החטא לבטלה, וגם הברכה אינה אלא לכל ישראל, אבל היחיד יוכל ללקות בשביל חבירו.
והנה גם להסמ"ע וודאי שהקב"ה עוזר כמו כל אחד שמתמסר למצווה, וגם החזו"א מודה שחטא יכול לקפח,
וכל השאלה היא האם יש על זה את מאמר התורה "וצויתי את ברכתי", שזו דרגה אחרת.
ולכאורה דברי החזו"א שחטא יכול לקפח - מחודש מאוד, שכיון שכתוב בתורה מפורש ברכה, לכאורה זה אמור להתקיים בכל אופן;
אבל מצאנו לגבי עונשים שאפי' שזה כתוב בתורה - זה יכול להשתנות,
כמו בסוטה שכתוב שאם נטמאה "וצבתה בטנה ונפלה ירכה", ומבואר במשנה ובגמ' בסוטה, שלרוב התנאים זכות יכולה לתלות;
וכן בע"ז "ועצר את השמים", בזמן אחאב לא התקיים עד שנשבע אליהו.
והחזו"א (שביעית סי' יח סק"ד) פליג, וס"ל דגם בזה"ז יש ברכה זו;
וכן מבואר לכאורה מתשובות המבי"ט (ח"ג סי' מה).
מיהו קודם לכן כתב החזו"א שאפשר שיגרום החטא לבטלה, וגם הברכה אינה אלא לכל ישראל, אבל היחיד יוכל ללקות בשביל חבירו.
והנה גם להסמ"ע וודאי שהקב"ה עוזר כמו כל אחד שמתמסר למצווה, וגם החזו"א מודה שחטא יכול לקפח,
וכל השאלה היא האם יש על זה את מאמר התורה "וצויתי את ברכתי", שזו דרגה אחרת.
ולכאורה דברי החזו"א שחטא יכול לקפח - מחודש מאוד, שכיון שכתוב בתורה מפורש ברכה, לכאורה זה אמור להתקיים בכל אופן;
אבל מצאנו לגבי עונשים שאפי' שזה כתוב בתורה - זה יכול להשתנות,
כמו בסוטה שכתוב שאם נטמאה "וצבתה בטנה ונפלה ירכה", ומבואר במשנה ובגמ' בסוטה, שלרוב התנאים זכות יכולה לתלות;
וכן בע"ז "ועצר את השמים", בזמן אחאב לא התקיים עד שנשבע אליהו.