מתוך ה'מגדלות מרקחים':
יובל היא שנת החמשים שנה תהיה לכם לא תזרעו ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזיריה (כה יא)
הנה בשביעית מצינו דיש דין תוספת שביעית מלפניה, דבזמן הבית איכא תוספת שלשים יום קודם השמיטה מהלכה למשה מסיני, כמבואר במו"ק ד. עי"ש. ונסתפק רבינו הגר"ד לנדו שליט"א האם גם ביובל שייך תוספת יובל, ואע"פ שבלא"ה איכא איסור עבודת קרקע מצד שמיטה דהא השנה שקודם היובל היא שנת השמיטה, מ"מ נפק"מ ששלשים יום קודם היובל יהיה אסור גם משום תוספת יובל, ועי' מו"ק ג: ובתוס' ד"ה יכול, דאיכא למ"ד דלוקין על התוספת, א"כ נפק"מ שילקה שתים, גם משום שביעית וגם משום יובל.
והג"ר יהודה בויאר זצ"ל השיב (מכתבים בסו"ס חי' הגרד"ל על שביעית) דיתכן דתוספת שייך רק להוסיף מחול על הקודש, אבל הכא דבלא"ה הוא כבר קדוש מצד שביעית אין שייך תוספת. ואמנם ביו"ט שלפני השבת שייך תוספת שבת, משום שהיא קדושה יותר חמורה, אך הכא הקדושות הם שוות, וא"כ אין כאן תוספת על הקודש. ובאמת לגבי יו"ט שחל אחר השבת כתב בפנים יפות (פרשת אמור כג טז) דאין צריך להוסיף מקדושת שבת על קדושת יו"ט כיון דהוא חמיר טפי [ומסתבר דזה דוקא בחג השבועות, שאין בו אלא איסור שביתה ואינו מוסיף על שבת, אבל בפסח דמוסיף קדושה לענין מצה ובסוכות לענין סוכה י"ל דשפיר שייך תוספת להוסיף גם קדושה לעניינים אלו]. וא"כ הוא הדין בשמיטה ויובל שהקדושות שוות.
אך יש לדון בזה, דהנה תוספת שביעית היא רק בעשיית מלאכה לצורך השנה השביעית, ואי"ז דומה לתוספת שבת שחל דין שבת לגמרי על הזמן ההוא לכל דבר [ועי' טו"א ראש השנה ט.], א"כ י"ל דלגבי שבת שיחול תוספת יו"ט אין שייך מוסיפין מחול על הקודש דהוי תרתי דסתרי דאם הזמן קדוש בקדושת שבת הרי זה מגרע מקדושת יו"ט וכן להיפך, על כן אין בזה דין להוסיף על הקודש ולהפחית מקודש אחר, אבל הכא דאי"ז תוספת על הזמן, אלא התוספת היא רק איסור מלאכה המועילה ביובל, אי"ז תרתי דסתרי, דלעולם עדיין אי"ז זמן היובל אלא דיש בו איסור מחמת היובל הבא, ושפיר יכולים להוסיף על היובל גם בשנת השמיטה.
ובעיקר דברי הפנים יפות הנ"ל, יתכן דכל דבריו הם רק דאין מצוה להוסיף ולקבל יו"ט קודם, אבל מה שיש תוספת יו"ט מאליו מעט קודם בין השמשות זה שייך גם ביו"ט שלאחר השבת, וכן משמע מדבריו שם. וביותר י"ל דכוונתו רק שאין מצוה לקבל, אבל אם קיבל חל עליו תוספת יו"ט, ותדע דאל"כ לא יהיה שייך לעשות קידוש מבעוד יום, דלדעת כמה ראשונים מה דיכול לקדש מבעוד יום הוא משום דתוספת שבת דאורייתא [עי' או"ז הלכות ע"ש סי' י"ד], ואטו בשבועות שחל אחר שבת לא יועיל לקדש מבעוד יום, אלא דרק אין מצוה להוסיף אבל אם הוסיף וקידש שפיר חל. ולפי"ז ביובל דהתוספת חלה מאליה, איכא דין תוספת אע"פ שיש שביעית לפניה.
יובל היא שנת החמשים שנה תהיה לכם לא תזרעו ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזיריה (כה יא)
הנה בשביעית מצינו דיש דין תוספת שביעית מלפניה, דבזמן הבית איכא תוספת שלשים יום קודם השמיטה מהלכה למשה מסיני, כמבואר במו"ק ד. עי"ש. ונסתפק רבינו הגר"ד לנדו שליט"א האם גם ביובל שייך תוספת יובל, ואע"פ שבלא"ה איכא איסור עבודת קרקע מצד שמיטה דהא השנה שקודם היובל היא שנת השמיטה, מ"מ נפק"מ ששלשים יום קודם היובל יהיה אסור גם משום תוספת יובל, ועי' מו"ק ג: ובתוס' ד"ה יכול, דאיכא למ"ד דלוקין על התוספת, א"כ נפק"מ שילקה שתים, גם משום שביעית וגם משום יובל.
והג"ר יהודה בויאר זצ"ל השיב (מכתבים בסו"ס חי' הגרד"ל על שביעית) דיתכן דתוספת שייך רק להוסיף מחול על הקודש, אבל הכא דבלא"ה הוא כבר קדוש מצד שביעית אין שייך תוספת. ואמנם ביו"ט שלפני השבת שייך תוספת שבת, משום שהיא קדושה יותר חמורה, אך הכא הקדושות הם שוות, וא"כ אין כאן תוספת על הקודש. ובאמת לגבי יו"ט שחל אחר השבת כתב בפנים יפות (פרשת אמור כג טז) דאין צריך להוסיף מקדושת שבת על קדושת יו"ט כיון דהוא חמיר טפי [ומסתבר דזה דוקא בחג השבועות, שאין בו אלא איסור שביתה ואינו מוסיף על שבת, אבל בפסח דמוסיף קדושה לענין מצה ובסוכות לענין סוכה י"ל דשפיר שייך תוספת להוסיף גם קדושה לעניינים אלו]. וא"כ הוא הדין בשמיטה ויובל שהקדושות שוות.
אך יש לדון בזה, דהנה תוספת שביעית היא רק בעשיית מלאכה לצורך השנה השביעית, ואי"ז דומה לתוספת שבת שחל דין שבת לגמרי על הזמן ההוא לכל דבר [ועי' טו"א ראש השנה ט.], א"כ י"ל דלגבי שבת שיחול תוספת יו"ט אין שייך מוסיפין מחול על הקודש דהוי תרתי דסתרי דאם הזמן קדוש בקדושת שבת הרי זה מגרע מקדושת יו"ט וכן להיפך, על כן אין בזה דין להוסיף על הקודש ולהפחית מקודש אחר, אבל הכא דאי"ז תוספת על הזמן, אלא התוספת היא רק איסור מלאכה המועילה ביובל, אי"ז תרתי דסתרי, דלעולם עדיין אי"ז זמן היובל אלא דיש בו איסור מחמת היובל הבא, ושפיר יכולים להוסיף על היובל גם בשנת השמיטה.
ובעיקר דברי הפנים יפות הנ"ל, יתכן דכל דבריו הם רק דאין מצוה להוסיף ולקבל יו"ט קודם, אבל מה שיש תוספת יו"ט מאליו מעט קודם בין השמשות זה שייך גם ביו"ט שלאחר השבת, וכן משמע מדבריו שם. וביותר י"ל דכוונתו רק שאין מצוה לקבל, אבל אם קיבל חל עליו תוספת יו"ט, ותדע דאל"כ לא יהיה שייך לעשות קידוש מבעוד יום, דלדעת כמה ראשונים מה דיכול לקדש מבעוד יום הוא משום דתוספת שבת דאורייתא [עי' או"ז הלכות ע"ש סי' י"ד], ואטו בשבועות שחל אחר שבת לא יועיל לקדש מבעוד יום, אלא דרק אין מצוה להוסיף אבל אם הוסיף וקידש שפיר חל. ולפי"ז ביובל דהתוספת חלה מאליה, איכא דין תוספת אע"פ שיש שביעית לפניה.
