האם יש למישהו את צילום ציונו של ראב"ד איזמיר הגאון רבינו יצחק מאייו זלה"ה בעל שורשי הים?
יצחק משען
Well-known member
האמת אומר שלא הספקתי לבדוק זה הענין, ומסתמא בדק כבודו בספרים של החכם שמעון וענונו יצ"ו אם לאזניו גונב שמץ מקורות חיי הרב הגדול בענקים הנ"ל
רק בעומדי בפתח דלתי ספר שורשי הים מצאתי נקודה חשובה לפירסום, כי הרב המחבר היה מסובל ביסורין, חשוך בנים, ודין גרמ"א שדחף אותו לכתוב את ספריו הכבירים, שחלק מהם נכתב במגיפה
ואם כי היה בדעתי להעתיק לכאן כמה קטעי משפטים מהקדמתו הנ"ל, אם ירצה ה' לכשאפנה אעשנה, נקי נדר
רק בעומדי בפתח דלתי ספר שורשי הים מצאתי נקודה חשובה לפירסום, כי הרב המחבר היה מסובל ביסורין, חשוך בנים, ודין גרמ"א שדחף אותו לכתוב את ספריו הכבירים, שחלק מהם נכתב במגיפה
ואם כי היה בדעתי להעתיק לכאן כמה קטעי משפטים מהקדמתו הנ"ל, אם ירצה ה' לכשאפנה אעשנה, נקי נדר
אכן ביוגרפיה על חייו יש [לא המון, אבל יש]. אלא שעבדך מחפש דייקא היכן מקום מנוחתו בעולם. [מן הסתם זה באיזמיר כי לא ידע שעלה לארץ הקודש יחד עם עמיתו הראשון לציון הרב חק"ל תפוחין אור היר"ח זיע"א].
ושכמ"ה.
דוד יוסף
Member
חכם יצחק רפאל מאייו נולד לאמו ולאביו חכם אהרן באיזמיר.
את תורתו למד מפי חכמי איזמיר ורבו המובהק היה חכם יצחק נוניס. הוא היה דיין בבית הדין הגדול שבאיזמיר ולאחר שחכם חיים מודעי עלה לארץ נתמנה להיות רבה הראשי של העיר ולראש הישיבה. בנשיאותו ברבנות העיר נהג בתקיפות רבה על כך שפסקי דינו יבוצעו ומי שלא הסכים לכך נענש.
עושרו וטוב ליבו גרמו לו להיטיב לעניים, ורבים היו סמוכים על שולחנו ממש. גם לתלמידי החכמים העניים היה דואג והזמין להם פרנסתם. וכך כותב תלמידו חכם מרדכי נחום: "הייתי סמוך על שולחנו והוא גדלני כאב את בן ירצה". אף חכם יצחק מאייו החשיבו לבנו בכתבו עליו 'בני תלמידי'.
חכם יצחק מאייו לא זכה לבנים ועל עובדה זו היה מצטער כל ימיו כפי שהעיד בספרו: "כל ימי הייתי מצטער על גידול בנים דלא הוו לי כלל. מכל מלמדי השכלתי, מיני רפואות וסגולות, הרבה יגיעות ידעתי לקיים מצוות פרייה ורביה, יגעתי ולא מצאתי". ואת נחמתו מצא בחידושי התורה: "הנה נא זקנתי, ותהי זאת נחמתי שעיקר תולדותיהם של צדיקים תורה מונחת, חידושים דאורייתא הרי הם כבנים."
על אף עושרו הרב כמעט ולא התעסק בהדפסת ספריו וכל ארבעת ספריו נדפסו על ידי נדיבי עם שרצו בזכות להדפיס את חידושי תורתו, חלקם נדפסו אף לאחר מותו. כל ספריו נושאים את השם י"ם שהם ראשי תיבות שמו: 'שרשי הי"ם' – חידושים על הרמב"ם; שפת הי"ם - שו"ת בהלכה; דרכי הי"ם - דרשות; פאת י"ם - חידושים על מסכת ביצה.
חכם יצחק מאייו נפטר ונקבר באיזמיר ביום כ"א אלול תק"ע (1810).
את תורתו למד מפי חכמי איזמיר ורבו המובהק היה חכם יצחק נוניס. הוא היה דיין בבית הדין הגדול שבאיזמיר ולאחר שחכם חיים מודעי עלה לארץ נתמנה להיות רבה הראשי של העיר ולראש הישיבה. בנשיאותו ברבנות העיר נהג בתקיפות רבה על כך שפסקי דינו יבוצעו ומי שלא הסכים לכך נענש.
עושרו וטוב ליבו גרמו לו להיטיב לעניים, ורבים היו סמוכים על שולחנו ממש. גם לתלמידי החכמים העניים היה דואג והזמין להם פרנסתם. וכך כותב תלמידו חכם מרדכי נחום: "הייתי סמוך על שולחנו והוא גדלני כאב את בן ירצה". אף חכם יצחק מאייו החשיבו לבנו בכתבו עליו 'בני תלמידי'.
חכם יצחק מאייו לא זכה לבנים ועל עובדה זו היה מצטער כל ימיו כפי שהעיד בספרו: "כל ימי הייתי מצטער על גידול בנים דלא הוו לי כלל. מכל מלמדי השכלתי, מיני רפואות וסגולות, הרבה יגיעות ידעתי לקיים מצוות פרייה ורביה, יגעתי ולא מצאתי". ואת נחמתו מצא בחידושי התורה: "הנה נא זקנתי, ותהי זאת נחמתי שעיקר תולדותיהם של צדיקים תורה מונחת, חידושים דאורייתא הרי הם כבנים."
על אף עושרו הרב כמעט ולא התעסק בהדפסת ספריו וכל ארבעת ספריו נדפסו על ידי נדיבי עם שרצו בזכות להדפיס את חידושי תורתו, חלקם נדפסו אף לאחר מותו. כל ספריו נושאים את השם י"ם שהם ראשי תיבות שמו: 'שרשי הי"ם' – חידושים על הרמב"ם; שפת הי"ם - שו"ת בהלכה; דרכי הי"ם - דרשות; פאת י"ם - חידושים על מסכת ביצה.
חכם יצחק מאייו נפטר ונקבר באיזמיר ביום כ"א אלול תק"ע (1810).
הציון שלו נמצא באיזמיר כמובא בספר מצבות איזמיר.
אך אני מחפש בדחיפות את צילום המצבה.
אודה לכל מי שיש בידו מידע שיוכל להביא למציאת צילום ציונו של הגאון הנז' זיע"א. ושכמ"ה.
ניסיתי לחפש כמה שידי מגעת ולא הצלחתי.(ישנו גם אתר עם צילומי מצבות מקברים באזמיר ולא מצאתי שם הנה קישור שלו:
מה שכן מצאתי הוא הנוסח על מצבתו(ואולי כבר ידוע לך אבל על צד שלא ארשום ואולי יהיה לך לתועלת) :
המקור מהספר ענייני שבתאי צבי (אספם לאספה מתוך כ"י שונים וגם מספרים נדפסים והוציאם לאור עם הקדמה והערות אהרן פריימאנן, ברלין: חברת מקיצי נרדמים, תרע"ג).[הנכתב בסוגריים מויקי בערכו של אהרון פריימן].
בסוף הספר בעמוד 141 נכתב *העתק מקבורות ומצבות מרבני וחכמי עי"ת אזמיר יע"א זכותם יגן עלינו אמן.
שורה מתחת לזה נכתב: "וזה נעתק בשנת חמשת אלפים ושש מאות ועשרים ושמונה לבריאת העולם ע"י איש סופר בקי בהם ובשמותם.
בכוכבית למטה נכתב: "כ"י מעקד הספרים של חברת כל ישראל חברים בפאריס סי' H 117 A.
הציטוט של נוסח המצבה הוא בעמוד 147 אות קנז.
הנה קישור לעיון בספר בספרייה הלאומית:
עניני שבתי צבי / אספם לאספה מתוך כ"י שונים וגם מספרים נדפסים והוציאם לאור עם הקדמה והערות אהרן פריימאנן | ספר | פרימן, אהרן, 1871-1948 | הספרייה הלאומית
שבתאים מקורות | XII, 150, [1] עמודים ; 8. | ספר : NNL_ALEPH990020467970205171
www.nli.org.il
הגעתי למקור זה מכאן(סוף הערה 26):
תודה רבה על עזרתך בעניין.ניסיתי לחפש כמה שידי מגעת ולא הצלחתי.(ישנו גם אתר עם צילומי מצבות מקברים באזמיר ולא מצאתי שם הנה קישור שלו:
מה שכן מצאתי הוא הנוסח על מצבתו(ואולי כבר ידוע לך אבל על צד שלא ארשום ואולי יהיה לך לתועלת) :
המקור מהספר ענייני שבתאי צבי (אספם לאספה מתוך כ"י שונים וגם מספרים נדפסים והוציאם לאור עם הקדמה והערות אהרן פריימאנן, ברלין: חברת מקיצי נרדמים, תרע"ג).[הנכתב בסוגריים מויקי בערכו של אהרון פריימן].
בסוף הספר בעמוד 141 נכתב *העתק מקבורות ומצבות מרבני וחכמי עי"ת אזמיר יע"א זכותם יגן עלינו אמן.
שורה מתחת לזה נכתב: "וזה נעתק בשנת חמשת אלפים ושש מאות ועשרים ושמונה לבריאת העולם ע"י איש סופר בקי בהם ובשמותם.
בכוכבית למטה נכתב: "כ"י מעקד הספרים של חברת כל ישראל חברים בפאריס סי' H 117 A.
הציטוט של נוסח המצבה הוא בעמוד 147 אות קנז.
הנה קישור לעיון בספר בספרייה הלאומית:
עניני שבתי צבי / אספם לאספה מתוך כ"י שונים וגם מספרים נדפסים והוציאם לאור עם הקדמה והערות אהרן פריימאנן | ספר | פרימן, אהרן, 1871-1948 | הספרייה הלאומית
שבתאים מקורות | XII, 150, [1] עמודים ; 8. | ספר : NNL_ALEPH990020467970205171
הגעתי למקור זה מכאן(סוף הערה 26):
אך לעת עתה אין צורך. הספר שלו כבר בדפוס ועוד כמה ימים אי"ה יהיה מוכן.
אך לספר הבא זה יהיה לנו לעזר בס"ד.
דיברתי עם ידידים רבים שהיו באיזמיר, ושלחתי שליחים במיוחד בתשלום שילכו לחפש, אך לע"ע לא נמצא.
שמעתי כי ישנם 2 בתי עלמין באיזמיר מלבד בית הקברות שבו טמון מרן החבי"ף, ויש גם בית עלמין יהודי בקושטא - איסטנבול.
אבל בכל המקומות בית העלמין לא משומר ולא עבר שימור ושיפוץ כדבעי, כך שטרם נמצאה המצבה של החכם השלם רבינו יצחק מאייו זיע"א.
אולי גם מחמת שלא זכה לזש"ק, לא היה כ"כ מי שיטפח מיוצא"ח.
תודה רבה.
"...שְׁמוּעָה טוֹבָה תְּדַשֶּׁן עָצֶם"!
בשעה טובה ומוצלחת, באמת משמח לשמוע שזכית להדפיס הספר.
האמת הצטערתי קצת לשמוע אחרי כל החיפוש שלא זכיתי להספיק כבר לספר הזה. אבל השמחה שהספר יוצא לאור מיד השכיחה זאת ממני ואם יהיה לעזר בספר הבא הרי זה מנחמני.
לעניין המצבה עצמה קראתי בנכתב על הקהילה היהודית באיזמיר כאן:
הקהילה היהודית באיזמיר - מוזיאון העם היהודי
הקהילה היהודית באיזמיר, תורכיה. נוכחותם של יהודים באיזמיר בימי קדם מוזכרת בברית החדשה. נראה כי ליהודים הייתה השפעה מסוימת על אוכלוסיית עובדי האלילים המקומית, וחלקם התגיירו.
www.anumuseum.org.il
שבית העלמין העתיק בבחרי באבה, שהיה בשימוש מאז המאה ה- 17 ועד תחילת המאה ה- 19, נהרס בתחילת המאה ה- 20 בשל עבודות פיתוח.
א"כ ובאם המצבה הייתה בבית העלמין הזה ייתכן שכלל היא לא קיימת יותר.
נערך לאחרונה:
כב' יחפש בקרית מלאכי...
נושאים דומים בפורום
