האם לעלות שליח ציבור, יש בו זיכוי הרבים?

[אמונה ובטחון]

ומה עם השו"ע שכותב שצריך לסרב?!

סירב ב' פעמים כפי ההלכה ואח"כ עלה

ודאי שת"ח עצום עדיף שיעלה

 

[מנשה]

ודאי שת"ח עצום עדיף שיעלה

אפילו מי שהכי ראוי לעלות יש לו לסרב הרי הטעם של הסירוב הוא ענוה וה"ה בגדול

 

[בנימין לוריא]

ודאי שת"ח עצום עדיף שיעלה

נגד השו"ע?

 

[אמונה ובטחון]

נגד השו"ע?

הייתי צריך להוסיף:

מפורש בהלכה כשאין ראוי ממנו יכול לעלות.

ויתכן ומדובר שהוא יודע שאם הוא לא יעלה, יעלו מי שלא כ"כ ראוי

 

[מנשה]

איפה מפורש?

 

[בנימין לוריא]

ויתכן ומדובר שהוא יודע שאם הוא לא יעלה, יעלו מי שלא כ"כ ראוי

אה"נ, במקרה כזה אין שאלה, וכבר נכתב לעיל.
השאלה היתה על הטענה שהוא עולה כי רוצה להרוויח את הזכויות, ולא כי חושש מהאחר שיעלה.

 

[יעקב הבבלי]

הגיע לידי "ספר הנהגות תפילה" להגר"ח רבי שליט"א מתל- גיבורים חולון יע"א הו"ל חודש מר-חשוון תש"ף, ושם בעמוד 44 נשאל בזה וזה תורף דבריו:
"בודאי ענין גדול וזיכוי הרבים להיות חזן, ולכוין וללמד את הציבור על היגוי נכון ודקדוק ופיסוק שנעשה ע"פ ההלכה וכולם לומדים ממנו" עיי"ש
אזכרה ימים מקדם שהיה שבוע שלם וקצת יותר, בישיבת "באר יהודה" יכב"ץ חזן לתפילת מנחה, עוד בהיותה בשכונת עזרת תורה בעיה"ק, כי היות והבחור ידע להתפלל כדבעי אז הגר"א טופיק במקום לתת שיחה ע"ז פשוט קם ועשה מעשה הלכה למעשה תרתי משמע
וכן היה מעשה בישיבת "מדרש פור"י" גאולה יכב"ץ אצל חכם משה במנחה גדולה באחד מימי החנוכה, ושם למרות שהחזן אמר חצי קדיש, החליפו ראש הישיבה והתחיל החזרה, ואח"כ דיבר שיש לחזן להקפיד להמתין עד שיענו כולם ואז להמשיך, עיני ראו ולא זר.

 

[מרפסן איגרי]

וללמד את הציבור על הגוי נכון ודקדוק ופיסוק שנעשה ע"פ ההלכה וכולם לומדים ממנו

פעם גם אני חשבתי כך, אבל שמתי לב שהמתפללים מרוכזים בתפילתם ולרוב לא שמים לב למה שהחזן אומר ואיך אומר

בנוגע לכל הנידון הזה, אם יש מישהו ראוי שיעלה חזן איפה מצינו שיש כ"כ מצווה לעלות? וכי כולם עומדים בתנאים הכתובים בש"ע? וחוץ מזה, כשעולים ש"ץ בפרט בשבתות, מרוכזים בצורת התפילה, בקצב, מנגינה, מתי להתחיל ומתי לסיים, מתי להגביה את הקול ומתי להנמיך וכו'. ובפרט כשמרגיש שהציבור מחכה לו והוא צריך להזדרז, כל זה יכול לגרום פחות לכוון בתפילה יותר בציבור