• לחכמי ורבני הפורום הע"י,

    בימים האחרונים יצאנו לפסק זמן קצר, כדי לעשות בדק בית וחשבון נפש כיצד הפורום יוכל להגיע לנקיות גדולה יותר בעניין כבוד חכמים, בעקבות תקלה שקרתה, חרף הצעדים וההגבלות שננקטו בעבר.

    כעת בסיעתא דשמיא, לאחר היוועצות עם דעת תורה, הגענו למתווה שבע"ה יהיה לתועלת לכולנו, להיות בפורום נקי יותר, בו יוכלו הרבנים הגאונים שליט"א מכלל המגזרים לדון בדברי תורה, כדרכה של תורה, ללא חשש של היכשלות חלילה בכבוד חכמים.

    הנהלים הוחמרו, וננקטו גם פעולות טכניות לשם כך. ואנו שמחים לבשר על פתיחת הפורום בחזרה במתכונתו החדשה. תיתכן אולי אי נוחות קטנה, אבל הרווח הוא של כולנו: פורום נקי וזך! כאן המקום לבקש מהציבור לשים יותר לב על כפתור הדיווח שבכל הודעה, ולדווח על תוכן שלדעתם אינו מתאים, ובפרט בתוכן ישן (שאולי חרף ההגבלות הישנות נשאר בטעות).

    אנו תקווה שבע"ה נזכה להיות מחכמי ארץ ישראל שנוחים זה לזה בהלכה, ולהגדיל תורה ולהאדירה בדרך התורה אשר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.

    ונסיים בתודה לכל הפונים בתקופה הזו, ושלחו את חיזוקיהם. תודה על האיכפתיות והשותפות, בע"ה יחד נמשיך להגדיל את בית המדרש הדיגיטלי הנוכחי, אשר מביא ברכה לרבבות אלפי ישראל.

    חזקו ואמצו!

האם מברכים על המרור בסעודה (אם ברך בורנ״פ)

לביא

Well-known member
בבא״ח פרשת צו אות לב כתב: ואע״כ שאמרנו שצריך לקח כרפס פחות מכזית כדי שלא יתחיב בברכה אחרונה - הנה אם שגה ואכל כזית צריך לברך אחריו בורא נפשות רבות ועם-כל-זה לא יברך על המרור בורא פרי האדמה יען דחשיב מצרכי הסעודה הבאים תוך הסעודה וכו׳ וכו׳ עכ״ל
והמו״ל רבי יוסף חיים מזרחי העיר על נכון שחזר בו הבא״ח בעוד יוסף חי גם אם טעה ואכל כזית, והביאו לשונו התם: ולפיכך לא יברך בורא נפשות רבות אחר ירק זה [=כרפס] אפילו אכל מהירק כזית כדי שלא יצטרך לברך בורא פרי אדמה על המרור וכו׳ עכ״ל
ולכאורה, למרות שהצילו שהבא״ח חזר בו מדין אם טעה ואכל כזית, לא הצילו במה שהמשיך ואמר אח״כ - שהרי בבא״ח כתב דהמרור חשיב צרכי סעודה ולכן לא מברכים עליו, ואילו בעוד יוסף חי חזר בו מכך, ואדרבה, אם ברך בורא נפשות רבות, נראה מדבריו שכן יש לברך בתוך הסעודה.
ואתמהה, למה באמת ייחשב המרור לא כחלק מצרכי הסעודה?

הסברא הראשונה שעלתה לי לראש, הוא שבעוי״ח סבר שהמרור לא חשוב כחלק מהסעודה, הואיל ויש לו חשיבות למצווה בפנ״ע. וכמו בקינוח שאינו חלק מהסעודה, מאותה סברא בדיוק. אך בפלפול חברים דחינו סברא זו, שהרי מנהג העולם להחשיב את הירקות כחלק מהסעודה, וכמו שכתב הבא״ח באבטיח שכיוון שמנהג בג׳דאד לאוכלו עם לחם לא יברכו עליו.
 
בבא״ח פרשת צו אות לב כתב: ואע״כ שאמרנו שצריך לקח כרפס פחות מכזית כדי שלא יתחיב בברכה אחרונה - הנה אם שגה ואכל כזית צריך לברך אחריו בורא נפשות רבות ועם-כל-זה לא יברך על המרור בורא פרי האדמה יען דחשיב מצרכי הסעודה הבאים תוך הסעודה וכו׳ וכו׳ עכ״ל
והמו״ל רבי יוסף חיים מזרחי העיר על נכון שחזר בו הבא״ח בעוד יוסף חי גם אם טעה ואכל כזית, והביאו לשונו התם: ולפיכך לא יברך בורא נפשות רבות אחר ירק זה [=כרפס] אפילו אכל מהירק כזית כדי שלא יצטרך לברך בורא פרי אדמה על המרור וכו׳ עכ״ל
ולכאורה, למרות שהצילו שהבא״ח חזר בו מדין אם טעה ואכל כזית, לא הצילו במה שהמשיך ואמר אח״כ - שהרי בבא״ח כתב דהמרור חשיב צרכי סעודה ולכן לא מברכים עליו, ואילו בעוד יוסף חי חזר בו מכך, ואדרבה, אם ברך בורא נפשות רבות, נראה מדבריו שכן יש לברך בתוך הסעודה.
ואתמהה, למה באמת ייחשב המרור לא כחלק מצרכי הסעודה?

הסברא הראשונה שעלתה לי לראש, הוא שבעוי״ח סבר שהמרור לא חשוב כחלק מהסעודה, הואיל ויש לו חשיבות למצווה בפנ״ע. וכמו בקינוח שאינו חלק מהסעודה, מאותה סברא בדיוק. אך בפלפול חברים דחינו סברא זו, שהרי מנהג העולם להחשיב את הירקות כחלק מהסעודה, וכמו שכתב הבא״ח באבטיח שכיוון שמנהג בג׳דאד לאוכלו עם לחם לא יברכו עליו.
עיין בערוך השלחן (סי' תעג סעיף יח) שיישב זאת. מצורף.
 

קבצים מצורפים

  • ערוך השלחן.png
    ערוך השלחן.png
    76.1 KB · צפיות: 6
חזור
חלק עליון