מקורו של האורחות יושר הוא מספר חסידים וז"ל בסימן אלף סא כיון שאמרו חכמים על מה שלא שמע אומר לא שמעתי א"כ ר' אליעזר כששאלו לו הלכות על מקצת ששמע אמר להן ועל מה שלא שמע הפליגן בדברים אחרים וכן הפליגן ר' יהודא ברבי אלעאי במס' סוכה וכיון שלא שמע למה הפליגן בדברים אחרים היה לו לומר לא שמעתי מפני שהיה יודע אף על פי שלא שמע הרי כיון שידע לא רצה לומר לא ידעתי כי לא רצה לשקר. אף על פי שאמרו אם אומרים לאדם למדת מסכת פלוני יכול לומר לא למדתי אם איש אמת הוא שאינו מדבר שקר לא יתכן לומר מן לאו הן ומהן לאו אלא ישתוק או יפליגם בדברים אחרים כר' אליעזר אף על פי שידע לא רצה לומר לא ידעתי. מכאן כל דבר שאין אדם רוצה להודות ויודע בדבר יאמר יודע אני אלא שאיני רוצה להודיע אתכם. עכ"ל
היינו שלמרות שמותר לשקר ולומר לא למדתי איש אמת ישתוק או יפליגם בדברים וא"כ אפילו בדברים שאסור לשקר בהם מותר לשתוק או להפליגם בדברים או לומר דבר דמשמע לתרי אנפי וכ"ש כדי שלא לגלות סוד שמותר
ולענין לשקר ממש כדי שלא לגלות סוד - מותר שהרי יש איסור לגלות סוד ומותר לשקר כדי שלא לעבור על איסור
ויש להביא עוד ראיה לדברי האורחות יושר שגם איפה שמותר לשקר עדיף שלא ישקר שכתב במגן אבות לרשב"ץ על אבות פרק א
ואמרו בפרק הבא על יבמתו [יבמות סג א] כי רב היתה לו אשה רעה, מתכוונת להפך רצונו, כשאומר לה לבשל עדשים, מבשלת זרעונים, וכן בהפך, והיה מצטער, כשגדל חייא בנו הכיר וסתה והיה מתחילה מהפך. דברי אביו כדי שתעשה בהפך והיה בא הדבר ברצון אביו ואמר לו אביו מעלה אמך, כלומר נתקנה, ואמר לו היא לא נתקנה, אנא הוא דאפיכית, שמח אביו על פקחותו יותר ממנו שלא עלתה על דעתו לעשות כן ואמר לו, אמרי אינשי דנפוק מינך טעמא ילפך ואת לא תעביד הכי משום שנאמר 'למדו לשונם דבר שקר' [ירמיהו ט ד], כלומר, אעפ"י שמותר לשנות מפני דרכי שלום איני רוצה שתרגיל עצמך לדבר שקר.