• לחכמי ורבני הפורום הע"י,

    בימים האחרונים יצאנו לפסק זמן קצר, כדי לעשות בדק בית וחשבון נפש כיצד הפורום יוכל להגיע לנקיות גדולה יותר בעניין כבוד חכמים, בעקבות תקלה שקרתה, חרף הצעדים וההגבלות שננקטו בעבר.

    כעת בסיעתא דשמיא, לאחר היוועצות עם דעת תורה, הגענו למתווה שבע"ה יהיה לתועלת לכולנו, להיות בפורום נקי יותר, בו יוכלו הרבנים הגאונים שליט"א מכלל המגזרים לדון בדברי תורה, כדרכה של תורה, ללא חשש של היכשלות חלילה בכבוד חכמים.

    הנהלים הוחמרו, וננקטו גם פעולות טכניות לשם כך. ואנו שמחים לבשר על פתיחת הפורום בחזרה במתכונתו החדשה. תיתכן אולי אי נוחות קטנה, אבל הרווח הוא של כולנו: פורום נקי וזך! כאן המקום לבקש מהציבור לשים יותר לב על כפתור הדיווח שבכל הודעה, ולדווח על תוכן שלדעתם אינו מתאים, ובפרט בתוכן ישן (שאולי חרף ההגבלות הישנות נשאר בטעות).

    אנו תקווה שבע"ה נזכה להיות מחכמי ארץ ישראל שנוחים זה לזה בהלכה, ולהגדיל תורה ולהאדירה בדרך התורה אשר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.

    ונסיים בתודה לכל הפונים בתקופה הזו, ושלחו את חיזוקיהם. תודה על האיכפתיות והשותפות, בע"ה יחד נמשיך להגדיל את בית המדרש הדיגיטלי הנוכחי, אשר מביא ברכה לרבבות אלפי ישראל.

    חזקו ואמצו!

האם מלאך המות יכול להמית בכל מקום?

בגמ' ב"מ [לו:] מלאך המות מה לי הכא מה לי התם, וקשה מהגמ' בסוכה פרק החליל במעשה עם שלמה המלך ושני הכושים שמלאך המות לא היה יכול להמיתם אלא בשערי לוז,
(אחרי עיון בשרשור)
לכאורה י״ל שכל עוד לא התגלה לנו משמיים היכן מלאך המוות יכה, אמרינן מה לי הכא מה לי התם. ודהיינו שלעניין נזיקין אין עניין להתחשבן בחשבונות שמיים שמא רק בגלל שיצתה הבהמה היא תמות, אלא שאף בתוך האסם עשוי להיגזר עליה למות.
(הייתי מעמיס יותר ואומר שייתכן שתיוולד בבהמה או בחיה טריפה באותה שעה שהיא באסם, אך תמות בחוץ מחמת ששוחררה בתוך הזמן שאמורה למות. ולכן מה לי הכא מה לי התם. אך זהו עומס יתר)
 
תשובות יפות ומנומקות, לענ"ד יש לתרץ בפשטות שגם אי נימא שבבהמה יש את אותם הכללים שיש למלאך המוות באדם אי"ז סותר לביטוי מלאך המוות מה לי הכא ומה לי התם וגם זה כלול בטענה זו, שכן אילו הייתה נשארת בבית השומר והיה בא יומה מלאך המוות היה מוליך אותה לשם בכל מקרה וכמבו' בסוכה שרגלוהי דבר איניש ערבין ביה, ופשוט.
 
לכאורה י״ל שכל עוד לא התגלה לנו משמיים היכן מלאך המוות יכה, אמרינן מה לי הכא מה לי התם. ודהיינו שלעניין נזיקין אין עניין להתחשבן בחשבונות שמיים שמא רק בגלל שיצתה הבהמה היא תמות, אלא שאף בתוך האסם עשוי להיגזר עליה למות.
דבריך נוגעים בנושא רחב האם בדיני ממונות מערבים חשבונות מהסוג, שמעתי פעם נידון כעי"ז לגבי שומר שהוליך את הפיקדון ולא אמר תפילת הדרך ונאנס עליו אם זה נחשב כפשיעה, אינני זוכר מה שמעתי על כך בשם גדולי הזמן (אשמח לשמוע אם מישהו מכיר את הנידון) אך מסתבר שפטור באופן זה, וה"ה בנידון דידן.
 
י"ל באופן נוסף
דיתכן דכ"ז מונח בטענה דמלאך המוות מה לי הכא מה לי התם, היינו דעיקר הטענה דמלאך המות וכו' היא שנגזר על הבהמה להיות שם ולולי שהוא היה מוליכה לשם היא היתה מגיעה לשם בדרך אחרת בכדי שתמות שם ודו"ק.
 
דבריך נוגעים בנושא רחב האם בדיני ממונות מערבים חשבונות מהסוג, שמעתי פעם נידון כעי"ז לגבי שומר שהוליך את הפיקדון ולא אמר תפילת הדרך ונאנס עליו אם זה נחשב כפשיעה, אינני זוכר מה שמעתי על כך בשם גדולי הזמן (אשמח לשמוע אם מישהו מכיר את הנידון) אך מסתבר שפטור באופן זה, וה"ה בנידון דידן.
שמא אפשר להוכיח שיש צדק בטענה זו מהגמ' במציעא קו שיכול בעל השדה לטעון אילו היית זורע חיטים הוה מקיים בי ותגזר אומר ויקם לך, ופירש רש"י: ותגזר אומר - מה שתבקש מן היוצר יעשה, ואני לא בקשתי מן השמים בתחילת השנה שיצליחני בשעורים אלא בחטין. וכן פסק מרן בסימן שכב.
ואולי יש לחלק בין תפילת בעל השדה שהיא מכל הלב, לבין תפילת השומר שסו"ס אין החפץ שלו.
 
שמא אפשר להוכיח שיש צדק בטענה זו מהגמ' במציעא קו שיכול בעל השדה לטעון אילו היית זורע חיטים הוה מקיים בי ותגזר אומר ויקם לך, ופירש רש"י: ותגזר אומר - מה שתבקש מן היוצר יעשה, ואני לא בקשתי מן השמים בתחילת השנה שיצליחני בשעורים אלא בחטין. וכן פסק מרן בסימן שכב.
ואולי יש לחלק בין תפילת בעל השדה שהיא מכל הלב, לבין תפילת השומר שסו"ס אין החפץ שלו.
אתה מתכוין שאפשר להוכיח שלא כסברא זו.
ראיה מקורית ויפה, אך לדעתי אין משם ראיה מאחר ומדובר שם כששינה מהסיכום ודי בטענה כלשהיא להסביר למה זה משנה לו, משא"כ בנידון דידן שלא סיכמו בבירור בענין.
 
אתה מתכוין שאפשר להוכיח שלא כסברא זו.
ראיה מקורית ויפה, אך לדעתי אין משם ראיה מאחר ומדובר שם כששינה מהסיכום ודי בטענה כלשהיא להסביר למה זה משנה לו, משא"כ בנידון דידן שלא סיכמו בבירור בענין.
כעין סברתך כתב המהרי"ט [ולא הבאתיו כי לא עיינתי בו כעת], ולפ"ז גם בפקדון לכאו' אם היה הבעלים מזהיר את השומר שיאמר תפילת הדרך ולא אמר ונאנס הוי פשיעה
הגם שאפשר לדחות גם בכה"ג שיהיה פטור, וצריך להיות אויבער חוכם כדי לחלק ביניהם, ולאיחור השעה קשה עלי להיזכר בראיה לחילוק שעולה בדעתי
 
שמא אפשר להוכיח שיש צדק בטענה זו מהגמ' במציעא קו שיכול בעל השדה לטעון אילו היית זורע חיטים הוה מקיים בי ותגזר אומר ויקם לך, ופירש רש"י: ותגזר אומר - מה שתבקש מן היוצר יעשה, ואני לא בקשתי מן השמים בתחילת השנה שיצליחני בשעורים אלא בחטין. וכן פסק מרן בסימן שכב.
ואולי יש לחלק בין תפילת בעל השדה שהיא מכל הלב, לבין תפילת השומר שסו"ס אין החפץ שלו.
ראיה מקורית ויפה, אך לדעתי אין משם ראיה מאחר ומדובר שם כששינה מהסיכום ודי בטענה כלשהיא להסביר למה זה משנה לו, משא"כ בנידון דידן שלא סיכמו בבירור בענין.
ולפ"ז גם בפקדון לכאו' אם היה הבעלים מזהיר את השומר שיאמר תפילת הדרך ולא אמר ונאנס הוי פשיעה
הגם שאפשר לדחות גם בכה"ג שיהיה פטור,
אכן, כי בתפ"ה אינו מתפלל על הפקדון. אלא על שמירת גופו. ודו"ק.
 
חזור
חלק עליון