עוד באותו עניין: הדיין הרב מיכאל עמוס שליט"א פרסם אתמול הוראה למתגוררים ביישובי הצפון המפונים שלא לעשות בדיקת חמץ בבתיהם מחשש פיקו"נ, ולמכור את כל החמץ גם אם הוא בעין.
הרי גם בלי מלחמה אפשר למכור חמץ גמור. השאלה היא למי שרוצה להחמיר אם השנה יחמיר או לא?
נראה בסיעתא דשמיא שגם השנה אפשר לבער ולסיים את החמץ הגמור ולקנות למקרה מלחמה דברים כשאם לפסח. מצות (שמחזיקות בלי קירור או הקפאה יותר טוב מלחם שחייב בשבילו קפאה), אפשר לקנות שימורים כשרים לפסח, טונה, תירס וכו'. פריכיות אואז, עוגות ועוגיות כשרות לפסח ועוד...
מ"מ תמיד קשה לי לגבי הציבור שלנו - למה בהלכות ברכות, שבת, וטהרה ועוד שדברים אלו חמורים וכגון בטהרה משום כרת כולם יודעים לצעוק מרן מתיר מי יכול לחלוק וכו', למה כאן הם חוששים לו
כי כאן גם אם סומכים על הפסק, צריך לסמוך גם על הביצוע שאין אפילו טיפת מים וכו' וזה קשה מאוד שזה אכן יהיה כך
ויש אף המהדרים לאכול רק שמורה וזה אינו שמורה
וגם אין על זה כשרות 'מהדרין'
(אפילו לא רבנות מהדרין)
