@הרב שמעון ללוש כתב בעלון אור השבת בלק תשפ"ב
ודבריו צע"ג, חדא, שהרי לאחר כל הפלפול הנ"ל - הרי מרן השו"ע פסק כדעת הרמב"ם, בין אם נאמר שגרס אחרת ובין אם נאמר שפירש אחרת. גם הש"ך לא כתב כן 'בדעת' מרן אלא כתב שיש 'חולקים' על מרן, אולם מרן לא סובר כן, אז מה מקום להתפלפל ולנסות לפסוק אחרת ממרן?.
ועוד שנעלמו ממנו דברי החיד"א בברכ"י שהאריך בזה טובא ופלפל האם יש בזה מחלוקת גירסאות או לא, וסוף דבר העלה החיד"א בזה"ל
ברכי יוסף יורה דעה סימן רמד ס"ק יב
ולענין הלכה, כיון דהרמב"ם והטור והר"ן סברי דכיון שעבר יושב, וגם דברי הרא"ש יש לפרשם הכי, כדכתיבנא, וגם הכי משמע מפשט הירושלמי, הכי נקיטינן, דכיון שעבר החכם יכול לישב. וכמו שפסק מרן ז"ל. ועיקר ע"כ.
וא"כ ודאי שאין מקום לדון בזה האם יש להחמיר כדעת הרא"ש, מאחר וגם השו"ע וגם החיד"א הכריעו כן בצורה ברורה שכיון שעבר ישב.
ויש להוסיף עוד שגירסת רוב הראשונים היא כהרמב"ם, וביניהם בה"ג ור"ח שדבריהם קבלה, וכפי שסיכמו בדקדוקי סופרים השלם.
ודבריו צע"ג, חדא, שהרי לאחר כל הפלפול הנ"ל - הרי מרן השו"ע פסק כדעת הרמב"ם, בין אם נאמר שגרס אחרת ובין אם נאמר שפירש אחרת. גם הש"ך לא כתב כן 'בדעת' מרן אלא כתב שיש 'חולקים' על מרן, אולם מרן לא סובר כן, אז מה מקום להתפלפל ולנסות לפסוק אחרת ממרן?.
ועוד שנעלמו ממנו דברי החיד"א בברכ"י שהאריך בזה טובא ופלפל האם יש בזה מחלוקת גירסאות או לא, וסוף דבר העלה החיד"א בזה"ל
ברכי יוסף יורה דעה סימן רמד ס"ק יב
ולענין הלכה, כיון דהרמב"ם והטור והר"ן סברי דכיון שעבר יושב, וגם דברי הרא"ש יש לפרשם הכי, כדכתיבנא, וגם הכי משמע מפשט הירושלמי, הכי נקיטינן, דכיון שעבר החכם יכול לישב. וכמו שפסק מרן ז"ל. ועיקר ע"כ.
וא"כ ודאי שאין מקום לדון בזה האם יש להחמיר כדעת הרא"ש, מאחר וגם השו"ע וגם החיד"א הכריעו כן בצורה ברורה שכיון שעבר ישב.
ויש להוסיף עוד שגירסת רוב הראשונים היא כהרמב"ם, וביניהם בה"ג ור"ח שדבריהם קבלה, וכפי שסיכמו בדקדוקי סופרים השלם.
נערך לאחרונה: