• מעוניינים להכניס את הספר שלכם או לרכוש את ״אוצר החכמה״? שלחו מייל לכתובת: otzar@moreshet-maran.com

הבדל בין לוחות שנה זמן ר"ת [תורני]

ראיתי עוד שיש הבדל לענין עלות השחר
ניסתי לחשב את הזמן של לוח אור החיים ולא יצא לי מדויק אשמח אם יוכלו לבאר לי במה שגיתי בחשבוני
והנני מצרף
את הזמנים של לוח אור החיים לבאר שבע
ואת המחשבון שחישבתי
והיינו מחשבים את שעות של הלילה חלקי 12 וכו
תודה רבה
אולי ר @בנימין לוריא יאיר עיני
 

קבצים מצורפים

  • 629783_17.png
    629783_17.png
    64.7 KB · צפיות: 2
  • צילום מסך 2024-12-23 085604.png
    צילום מסך 2024-12-23 085604.png
    16.2 KB · צפיות: 2
  • צילום מסך 2024-12-23 085247.png
    צילום מסך 2024-12-23 085247.png
    14.6 KB · צפיות: 2
אני מעונין להבין את ההבדל למה יש הבדל בין לוח עיתים לבינה בזמן ר"ת 10 דקות אחר אור החיים [לא ראיתי בפנים אלא בעלון השיעור השבועי את הזמנים]
תודה
אבקש לא לסטות מהנושא ולכתוב רק תורני
בעניין השקפות לפתוח אשכול נוסף
הצג קובץ מצורף 29147
הצג קובץ מצורף 29148
ודוקא אני חשבתי שאור החיים הכי מאוחר בעניין ר"ת.
 
בשביל להגיע לשעה זמנית מחשבים את שעות הלילה?!
אם תחשב את השעות של היום יש לך רק 10 שעות ביום וכ"ש שזה לא מסתדר
אם אתה מחשב את שעות הלילה, אתה צריך להוריד 6 דקות ולא להוסיף.
לא הבנתי דבריך
אני מוריד 84 דקות מהנץ
יש משו אחר?

ולכן וגם אם אני מחשב מהאטרונמי א. אינני מבין למה מהאסטרונמי ולא מהרגיל
ב מהנץ 5:46 פחות 84 דקות זה יוצא 5:22
וכי ההבדל הוא 10 דקות בין הנץ המישורי
הרי בעיתים לבינה ההבדל בין הנצים באופק נתיבות הוא 5 דקות

אם כמו שאתה אומר שיש שש דקות זה מסתדר אך כנ"ל לא זכיתי להבין
 
אם תחשב את השעות של היום יש לך רק 10 שעות ביום וכ"ש שזה לא מסתדר

לא הבנתי דבריך
אני מוריד 84 דקות מהנץ
יש משו אחר?

ולכן וגם אם אני מחשב מהאטרונמי א. אינני מבין למה מהאסטרונמי ולא מהרגיל
ב מהנץ 5:46 פחות 84 דקות זה יוצא 5:22
וכי ההבדל הוא 10 דקות בין הנץ המישורי
הרי בעיתים לבינה ההבדל בין הנצים באופק נתיבות הוא 5 דקות

אם כמו שאתה אומר שיש שש דקות זה מסתדר אך כנ"ל לא זכיתי להבין
מהשעה 16:46 עד השעה 6:40 (כפי שאתה חישבת), יש 14 שעות פחות 6 דקות. ואתה עשית 14 שעות ועוד 6 דקות.
בנוסף, שעה זמנית מחשבים לפי היום ולא לפי הלילה.
ודבר אחרון, הם מחשבים את הנץ האסטרונומי.
 
אמרת לא ידעו לשער, הרמ"א כותב שכן.
אתה אומר שהרמ"א לא מתכוון להכל, והוא כתב הכל...
אני לא יודע למה כת''ר מתכוין ...
הרמ''א שם מדבר על סו''ז אכילת חמץ... איך זה קשור לנשפים (עה''ש וצה''כ) אין לי מושג ...
זמני היום מחשבים מהנץ לשקיעה, או מעה''ש עד צה''כ דר''ת לפי חלק מהפוסקים, ו3 שעות אחרי הנץ סוזק''ש או 4 שעות לזמן תפילת שחרית או פלג המנחה 10:45 שעות
לא מצינו בסוגיית הנשפים: עלות השחר וצאת הכוכבים לא שעות ולא דקות רק מילין ... ואין שום הכרח לומר שצריך לחשב מילין לפי שעות זמניות, בעוד לכל אורך השו''ע יש זיקה לשיטת המעלות (אין הכרח גמור, שהרי יש פוסקים שמחשבים הנשפים לפי זמניות, ובניהם מרן זצ''ל)
כשהרמ''א כותב כל שעות הוא מתכוין לשליש היום,רבע היום וכדו' לאפוקי שיטת כמה ראשונים ואחרונים שמחשבים זמני היום של ק''ש תפילה וחצות ועוד לפי שעות שוות (מהרש'ל תרוה''ד ועוד, ועיין בשו''ת ים החכמה להגרי''מ מורגנשטרן שלי' האריך בביאור שיטות הנ''ל ואכמ''ל)
בכל הש''ס והראשונים והשו''ע לא מצינו רמז ל72 או 13 או 18 או 90 דקות בנשפי, לא מוזכר שם לא שעות ולא דקות
אילו היה כותב מרן בשו''ע או הרמ''א שזמן עה''ש או צה''כ הוא כך וכך דקות אחרי/לפני שקיעה/נץ, היית צודק...
אבל מה נעשה שאם מדייקים מד' הרמ''א הנ''ל שגם היכן שכתבו חז''ל מיל/ ג' רבעי מיל וכדו' צריך לחשב לפי זמניות, א''כ גם לעניין המתנה בין בשר לחלב תצטרך להמתין 6 שעות זמניות, וכן לעניין תפילת הדרך ו'הגומל' ו'אשר יצר' תחשב לפי זמניות כי הרי יש שם 'מיל'
וגם לפי זה אם אופים מצות בחורף, כבר ב14-15 דק' זה יהיה חמץ, כי אתה סובר שאורך המיל אמור להשתנות לפי התקופה
וחוץ מזה, יש קושיא עצומה, הרי אם באנו לחשב הזמן מעה''ש עד הנץ או הזמן מהשקיעה עד צה''כ ב''זמניות'' הרי דקי''ל כהגר''א ששעות היום נמנות מהנץ לשקיעה, וא''כ הנשפים שייכים ללילה, ויש לחשב לפי שעות זמניות של הלילה שהן יותר ארוכות בחורף, וקצרות בקיץ וזאת לא שמענו
בברכה,
 
בכל הש''ס והראשונים והשו''ע לא מצינו רמז ל72 או 13 או 18 או 90 דקות בנשפי, לא מוזכר שם לא שעות ולא דקות
אתה רציני??????
גמ' פסחים צד: מפורש שם ובכל הראשונים עיי"ש.
הרמ"א שהבאתי, מקורו בפירוה"מ לרמב"ם בברכות ושם מדבר על עמוד השחר, וכותב שם הרמב"ם שעה וחומש
 
גמ' פסחים צד: מפורש שם ובכל הראשונים עיי"ש.
הרמ"א שהבאתי, מקורו בפירוה"מ לרמב"ם בברכות ושם מדבר על עמוד השחר, וכותב שם הרמב"ם שעה וחומש
אם תעיין טוב בדברי הרמב''ם ברכות פ''א מ''א בפירה''מ, תראה שבהכרח כוונתו לשעות זמניות ע''פ מעלות או עכ''פ אין כוונתו לשעות זמניות כפשוטו כי לפי''ז אין שום אחיזה במציאות מדברי הרמב''ם שהביא בהמשך שעלות השחר הוא האור הראשון הנוצץ, כי בחורף אותו אור שנוצץ בקיץ 1:12 זמניות לפני הנץ שהוא כ1:35 בערך, נראה במזרח הרבה מאוד זמן לפני 1:12 זמניות חורפיות שהם בקושי 60 דק' רגילות
אגב, הרבה דחו או שינו את הגירסא ברמב''ם הנ''ל, ועיין במשנ''ב מהדורת אי''מ ע''ש, ושם בקונטרס בין השמשות בסוף ח''ג
וכמדומה שהגר''מ מזוז שלי' או אחד מתלמידיו (אינני זוכר) פירש להדיא שכוונת הרמב''ם שם ל'מעלות' אם כי אין לי מקור ברור לזה, ואחפש בל''נ...
ואפי' אם נאמר שהרמב''ם התכוין לשעות זמניות כפשוטו, ומה בכך ? הרי זה ראיה לשיטת מרן זצ''ל לילך לפי זמניות...
וגם לומר שהם לא היו בקיאים ב100% במציאות זה לא מופקע, שהרי המנחת כהן כתב לשער לפי זמניות, וכידוע שכל חשבונותיו בנויים על טעות במציאות, שהם לא ידעו את המציאות כי הוא כותב בהדיא (המנח''כ) שבחורף הנשפים קצרים יותר מימי ניסן ותשרי, דבר מופרך לגמרי מן המציאות... (ואם תעיין טוב בספר מנחת כהן, תראה שהוא אחז שהנשפים בא''י יותר ארוכים מאשר בחו''ל באירופה, ולכן חישב את צאה''כ דרבנו תם באירופה כ50 דק' אחרי השקיעה בלבד, ונמשך אחריו החתם סופר והרבה מגדולי אחרוני אירופה ואכמ''ל, דדבר זה הוא נגד המציאות הפשוטה)
ובדרך אגב אציין, שאני אישית חושש ל2 השיטות, גם לשיטת הזמניות אע''ג שהוכח מעל כל ספק שהיא מוכחשת מן המציאות, וזאת אך ורק מפני שמרן זצוק''ל פסק כך, ואע''פ שלפע''ד הוכחתיו אינן כ''כ מוכחות לגמרי, מ''מ מה אני ומהם חיי, שאבוא להרהר אחרי מרן ...
ומי שרוצה שיעיין בירחון האוצר 84 שצא חודש כסלו תשפ''ד שמאריך בנושא הנ''ל במו''מ שם מחבר לוח 'עיתים לבינה' ומחבר לוח 'אור החיים'
 
הוא היחיד מכל חכמי הספרדים,

כך פסקו כל רבותינו בכל הדורות.
המנחת כהן היה אשכנזי... (חי בהולנד לפני כ300 שנה)
דרך אגב הרבה מאוד פוסקים ספרדים סברו שצה''כ הוא 25-30 דק' מהשקיעה החל מר' חיים פלאג'י, והבן איש חי, כף החיים, זבחי צדק, וכן פסק רבינו האור לציון (ושמעתי פעם שכן סבר הגר''ע עטיה זצ''ל) ועוד, וגם שיטת רבים מפוסקי אשכנז הר' אליישיב, הר' ואוזר, החזון איש, וכו'
סליחה, שאני עונה כ''כ בזריזות ובמהירות, אבל פשוט אין לי זמן וכו'
אכן הנך צודק שהרבה מחכמי הספרדים שיערו לפי שעות זמניות, ולא על זה התווכחתי - סה''כ רציתי לומר שגם שיטת המעלות יש לה יסוד בהלכה
ולמעשה, לאחר בירור קצר עם הרב בעל הלוח הנ''ל יצא לי שפשוט הולך בשיטת זקנו, עטרת ראשנו בעל כף החיים זצ''ל.
מחשב עה''ש לדינא 72 דק' ולחומרא 90 דק' - כשיטת הכה''ח (עי' כה''ח סי' פ'ט)
מחשב סוזק''ש כנ''ל
מחשב מנחה קטנה ופלג המנחה מהנץ לשקיעה כשיטת הגר''א וכהכרעת הכה''ח (סימן רלג ורלה)
מחשב צאת הכוכבים במעלות כשיטת בעל כף החיים (כך מוכח מדבריו בסימן רס'א עי''ש, אמנם במקו''א נראה דחישב לפי זמניות וצ''ע)
מחשב השקיעה הנראית ולא המישורית כהכרעת כף החיים בשם החיד''א
ומסימת לשון הגמ' והראשונים והרבה אחרונים משמע להדיא כשיטת המעלות ואכ''מל, וכן מוכח מהפוסקים שפסקו שצה''כ הוא 25-30 דק' ולא 13.5 הרי שבהכרח יסכימו כשיטת המעלות, וכבר הארכתי בזה למעלה עם ראיות חזקות מהש''ס והראשונים לשיטה הנ''ל ואין ענין לחזור ע''ז, חוץ מביאור הגר''א והגר''ז ומשנ''ב ורבים מן הפוסקים שכתבו להדיא ששיעור ביה''ש משתנה לפי האופק, וכן דעת הרבה אחרוני הדור כמו האגרות משה ועוד
ועיין עוד בספר הלכה ברורה להראשל''צ ר' דוד שליט''א בקונטרס שחיבר על ענין שיטת ר''ת בסוף הלכות שבת (כמדומה) שהאריך גם בענין ה''מעלות'' ובביאור דעת מרן זצ''ל בנושא עי''ש
הם מתווכחים בכמה נושאים או בנושא אחד?
כמה נושאים, לא קראתי הכל, קראתי רק ראשי פרקים, כי אין לי פנאי...
דוקא הר' סופר מחבר לוח עיתים לבינה, כותב שם הרבה דברים ליישב שיטת לוח 'אור החיים' אבל אינני זוכר בע''פ בדיוק ע''מ היה נידון שם
 
נערך לאחרונה:
אכן הנך צודק שהרבה מחכמי הספרדים שיערו לפי שעות זמניות, ולא על זה התווכחתי - סה''כ רציתי לומר שגם שיטת המעלות יש לה יסוד בהלכה
וע"ז טענתי, שאם כבר הביא כ"כ הרבה שיטות, למה לא מביא את השיטה המקובלת ביותר שהייתה נהוגה בקהילותינו.
 
חזור
חלק עליון