נשמע שאלה מעניינת, אפשר הסבר ?
אסביר: הסיבה שבגעלת כלים מספיק ללכת לפי רוב השימוש לכאורה תמוהה. שהרי מה יועיל לעשות עירוי מכלי ראשון על מזלג אם היתה פעם אחת שכן המלג היה בתוך כלי ראשון? איך הבליעה הזו תיפלט? אלא מסביר הרמ"ע מפאנו, שכיוון שבכל מקרה לאחר 24 שעות הטעם פגום, ומדין תורה אין בעיה, אז מה שחז"ל הצריכו לעשות הכשר לכלי, אפשר את ההכשר לפי רוב השימוש.
ואני הקטן עומד ושואל, מה יקרה שאשתמש בדבר חריף? הרי זה יפלוט לכאורה גם לאחר 24 שעות, ואז מה שנבלע ע"י כלי ראשון ולא נפלט בהכשרה שהרי עשינו הכשרה רק ע"י עירוי, כעת יפלט...
ומה הבעיה שיפלוט? הרי זה נטל"פ.
אגב, לפי מש"כ באור לציון ח"ג פ"י בהערות ס"ק י"א, שטעם ההיתר הוא משום שאנו תולים שגם בפסח ישתמש כפי רוב תתשמישו, אולי אה"נ, שאם ישתמש בפסח כפי מיעוט תשמישו אפשר שיהיה אסור.
לשון האור לציון הנ"ל:
תראה מה הפוסקים כתבו לתרץ בשו"ע לעניין חריף.
אולי כוונתך לשאול אם הוא השתמש בכלי בד"כ בדבר שאינו חריף ולפעמים בדבר חריף, וכמש"כ החזו"א (סי' קי"ט ס"ק ט"ו):
(אך אנו סוברים שרוב תשמישו הכוונה באיזו צורה השתמש ולא באיזה דבר).
כוונתך במה שכתבת:
[בתחילה הבנתי שכוונתך מה יהיה אם הוא ישתמש בחריף בפסח, וע"כ לא הבנתי מה השאלה, ואח"כ חשבתי שלכאו' כוונתך לשאול מה יהיה הדין אם הוא השתמש בדבר חריף קודם הפסח, שאז אפי' אחרי מעל"ע אנו לא אומרים נטל"פ, נכון?]
הייתה שמה יהיה אם הוא השתמש בדבר חריף קודם פסח או מה אם הוא ישתמש בדבר חריף בפסח?
[בתחילה הבנתי שכוונתך מה יהיה אם הוא ישתמש בחריף בפסח, וע"כ לא הבנתי מה השאלה, ואח"כ חשבתי שלכאו' כוונתך לשאול מה יהיה הדין אם הוא השתמש בדבר חריף קודם הפסח, שאז אפי' אחרי מעל"ע אנו לא אומרים נטל"פ, נכון?]
את האמת לא כוונתי לפסח.
אלא למאכל איסור. שעכשיו ישתמש בחריף ויפלוט את האיסור שלא נפלט בהכשר הפשוט.
גם מה שדבר חריף משביח הוא מדרבנן (כמו שכותב הכו"פ בסי' קג והביאו הערך השלחן בסי' צו סק"ד).
ומה זה עוזר שזה מדרבנן?
