מניח הנחה ושואל קושיא.
מרן זצ"ל מעולם לא יצא לנופש!
אושרי רביב
Well-known member
דוקא יש מקום אחד בספר רבנו שיצא הרב שטרית לנופש עם משפחתו ולכן לא היה יום או כמה ימים ומרן אמר לו שזה טוב ועודד אותו... כך הלשון שלו שם. אני כותב מהזיכרון. אחר כך הוא ראה שזה ביטל את מרן אז לעולם לא יצא יותר, אלא שם את המשפחה שלו איפה שצריך וחזר ללמוד עם מרן.
יצחק משען
Well-known member
הרמ"א כותב בכמה מקומות שהיוצא לטיול נחשב כיוצא לדבר מצוה
השבוע היה האדמו"ר ממא"ש אצל הרב שטרנבוך לקבל ברכה לפני שיוצא לנופש בחו"ל ואמר לו הרב שטרנבוך איך אתה עוזב את ארץ ישראל שמקיים בכל רגע מצוה והולך לחו"ל? וענה לו שאחרי שהוא יחזור בכוחות רעננים יהיה לו יותר כוחין ומוחין לקבל את קדושת ארץ ישראל.
השבוע היה האדמו"ר ממא"ש אצל הרב שטרנבוך לקבל ברכה לפני שיוצא לנופש בחו"ל ואמר לו הרב שטרנבוך איך אתה עוזב את ארץ ישראל שמקיים בכל רגע מצוה והולך לחו"ל? וענה לו שאחרי שהוא יחזור בכוחות רעננים יהיה לו יותר כוחין ומוחין לקבל את קדושת ארץ ישראל.
יצחק משען
Well-known member
שו"ת יחוה דעת חלק ג סימן מז
אמנם עדיין יש מקום לומר שלא התירו חכמים להפקיע עצמו מחיוב מצות סוכה אלא כשיוצא לסחורה, שיש בזה קצת צורך מצוה, כמבואר בשו"ת תרומת הדשן (סימן ה'), וכן כתב הרמ"א בהגה /א"ח/ (סוף סימן רמ"ח). וראה עוד במגן אברהם (סימן תקל"א סק"ז), ובאחרונים שם. אבל כשיוצא לטיול בעלמא, לא התירו להפקיע עצמו מהמצוה. וכמו שאמרו במנחות (דף מא ע"א) שהוכיח המלאך את רב קטינא על שהיה עושה טצדקי להפקיע עצמו ממצות ציצית, ואמר דבעידן ריתחא ענשינן אעשה. וכתבו התוספות, שזהו אפילו בכגון מצות ציצית שאין אדם מחוייב ללבוש טלית בת ארבעה כנפות כדי שיתחייב בציצית. וראה בתוספות שבת (לב ע"ב) ובתוספות פסחים (קי"ג ע"ב). ובתוספות ערכין (דף ב ע"ב) ד"ה הכל חייבים בציצית. וראה עוד בטור יורה דעה (סוף סימן שכ"ד), ובשו"ת עדות ביהוסף מטלז (סימן ה'), ובשו"ת רב פעלים חלק א' (חלק יורה דעה סימן ה'), ובשו"ת עמק יהושע חלק ב' (סוף סימן ט'). וכן כתב באמת הגאון רבי משה פיינשטיין בשו"ת אגרות משה כרך ה' (חלק אורח חיים סימן צ"ג), שיש לאסור הטיול בחול המועד סוכות מטעם זה, שמפקיע עצמו ממצות סוכה. והוסיף עוד, שלא פטרו חז"ל הולכי דרכים מסוכה, אלא כשיוצאים למסחר שהוא צורך ממש, אבל לטיול שאין בו צורך אלא לתענוג בעלמא, אין להתיר, והאריך הרחיב לבסס דבריו בזה ע"ש.
וכו'
ומכל מקום עדיף להמנע מטיולים בחול המועד, ולהקדיש זמנו לתלמוד תורה, וכמבואר בירושלמי מועד קטן (פרק ב' הלכה ג'), כלום אסרו לעשות מלאכה בחול המועד אלא כדי שיהיו אוכלים ושותים ועוסקים בתורה. [והובא בתוספות חגיגה י"ח ע"א ובארחות חיים הלכות יום טוב אות ל"ד, ובכל בו סוף סימן ס' ע"ש]. ועל כיוצא בזה אמר רבי אליעזר (בסוכה כ"ז ע"ב) משבח אני את העצלנים שאין יוצאים מבתיהם ברגל. ישמע חכם ויוסף לקח.
אנציקלופדיה תלמודית כרך כו, ישיבת סוכה [המתחיל בטור א]
יש שכתבו שאסור לצאת לטיול ולתענוג למקום שאין שם סוכה, שהולכי דרכים אינם פטורים אלא לצורך, ולא לטיול ולתענוג1120, ויש שכתבו שהיוצא לטיול אינו בכלל הולכי דרכים כיון שאפשר להקדים או לאחר את הטיול ליום אחר1121, ויש סוברים שאף היוצאים לטיול פטורים כהולכי דרכים, שכן דרך העולם לצאת לטיול כל השנה1122.
1120 . שו"ת אג"מ או"ח ח"ג סי' צג, ועי"ש טעם נוסף, ועי' שם אה"ע ח"ד סי' לב אות ח.
1121 . פסקי רש"ז אויערבך בספר הסוכה השלם אות ל והליכות שלמה מועדים פ"ט סי' כא, ע"פ או"ז שבציון 799, (ולפי"ז אין חילוק בין טיול לסחורה, שאף היוצא לסחורה לכאורה אינו פטור אלא כשאינו יכול להקדים ולאחר).
1122 . הערות במסכת סוכה (רי"ש אלישיב) עמ' קיד, שסחורה שכתבו הראשונים (עי' לעיל), ל"ד הוא, ועי' ספר הסוכה השלם עמ' תלג.
אמנם עדיין יש מקום לומר שלא התירו חכמים להפקיע עצמו מחיוב מצות סוכה אלא כשיוצא לסחורה, שיש בזה קצת צורך מצוה, כמבואר בשו"ת תרומת הדשן (סימן ה'), וכן כתב הרמ"א בהגה /א"ח/ (סוף סימן רמ"ח). וראה עוד במגן אברהם (סימן תקל"א סק"ז), ובאחרונים שם. אבל כשיוצא לטיול בעלמא, לא התירו להפקיע עצמו מהמצוה. וכמו שאמרו במנחות (דף מא ע"א) שהוכיח המלאך את רב קטינא על שהיה עושה טצדקי להפקיע עצמו ממצות ציצית, ואמר דבעידן ריתחא ענשינן אעשה. וכתבו התוספות, שזהו אפילו בכגון מצות ציצית שאין אדם מחוייב ללבוש טלית בת ארבעה כנפות כדי שיתחייב בציצית. וראה בתוספות שבת (לב ע"ב) ובתוספות פסחים (קי"ג ע"ב). ובתוספות ערכין (דף ב ע"ב) ד"ה הכל חייבים בציצית. וראה עוד בטור יורה דעה (סוף סימן שכ"ד), ובשו"ת עדות ביהוסף מטלז (סימן ה'), ובשו"ת רב פעלים חלק א' (חלק יורה דעה סימן ה'), ובשו"ת עמק יהושע חלק ב' (סוף סימן ט'). וכן כתב באמת הגאון רבי משה פיינשטיין בשו"ת אגרות משה כרך ה' (חלק אורח חיים סימן צ"ג), שיש לאסור הטיול בחול המועד סוכות מטעם זה, שמפקיע עצמו ממצות סוכה. והוסיף עוד, שלא פטרו חז"ל הולכי דרכים מסוכה, אלא כשיוצאים למסחר שהוא צורך ממש, אבל לטיול שאין בו צורך אלא לתענוג בעלמא, אין להתיר, והאריך הרחיב לבסס דבריו בזה ע"ש.
וכו'
ומכל מקום עדיף להמנע מטיולים בחול המועד, ולהקדיש זמנו לתלמוד תורה, וכמבואר בירושלמי מועד קטן (פרק ב' הלכה ג'), כלום אסרו לעשות מלאכה בחול המועד אלא כדי שיהיו אוכלים ושותים ועוסקים בתורה. [והובא בתוספות חגיגה י"ח ע"א ובארחות חיים הלכות יום טוב אות ל"ד, ובכל בו סוף סימן ס' ע"ש]. ועל כיוצא בזה אמר רבי אליעזר (בסוכה כ"ז ע"ב) משבח אני את העצלנים שאין יוצאים מבתיהם ברגל. ישמע חכם ויוסף לקח.
אנציקלופדיה תלמודית כרך כו, ישיבת סוכה [המתחיל בטור א]
יש שכתבו שאסור לצאת לטיול ולתענוג למקום שאין שם סוכה, שהולכי דרכים אינם פטורים אלא לצורך, ולא לטיול ולתענוג1120, ויש שכתבו שהיוצא לטיול אינו בכלל הולכי דרכים כיון שאפשר להקדים או לאחר את הטיול ליום אחר1121, ויש סוברים שאף היוצאים לטיול פטורים כהולכי דרכים, שכן דרך העולם לצאת לטיול כל השנה1122.
1120 . שו"ת אג"מ או"ח ח"ג סי' צג, ועי"ש טעם נוסף, ועי' שם אה"ע ח"ד סי' לב אות ח.
1121 . פסקי רש"ז אויערבך בספר הסוכה השלם אות ל והליכות שלמה מועדים פ"ט סי' כא, ע"פ או"ז שבציון 799, (ולפי"ז אין חילוק בין טיול לסחורה, שאף היוצא לסחורה לכאורה אינו פטור אלא כשאינו יכול להקדים ולאחר).
1122 . הערות במסכת סוכה (רי"ש אלישיב) עמ' קיד, שסחורה שכתבו הראשונים (עי' לעיל), ל"ד הוא, ועי' ספר הסוכה השלם עמ' תלג.